השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מטופלים ורופאים מתקשים לדבר על השמנה
ניתוח נתונים מ-21 מחקרים מעלה כי נדיר שרופאים מדברים עם מטופלים בעלי עודף משקל או השמנה על המשקל שלהם, וכשזה כן קורה – לרוב עבור המטופל מדובר בחוויה שלילית
עודף משקל והשמנה מעלים את הסיכון למחלות רבות ובהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת ואפילו סוגים מסוימים של סרטן, ולכן ההנחיות לרופאים הן לכוון את המטופלים להתערבויות לירידה במשקל.
למרות זאת, רופאים לרוב נמנעים מלדבר עם מטופלים בעלי עודף משקל או השמנה על המשקל שלהם. המטופלים נוטים להימנע מהנושא גם – למרות שרבים מהם מדווחים כי היו רוצים לנהל עם הרופא שיחה בנושא.
כך מצאו חוקרים בריטים מאוניברסיטת אוקספורד שניתחו נתונים מ-21 מחקרים במסגרתם רואיינו 466 אנשים שהיו בעלי עודף משקל או השמנה, לגבי פגישות אצל רופא המשפחה. המחקרים נערכו בארה"ב, קנדה, גרמניה, בריטניה, נורבגיה, אוסטרליה וניוזילנד.
מהממצאים שפורסמו בכתב העת Clinical Obesity עולה שכאשר רופאים כן מדברים על נושאים הקשורים למשקל פעמים רבות נראה שהם מניחים שהמטופלים פשוט לא מנסים לטפל במשקל שלהם, ונותנים עצות "בנאליות" שמאחוריהן עומדות ההנחות כי המטופלים לא אוכלים נכון ואינם פעילים גופנית, בכלל בלי לשאול מה הם אוכלים וכמה הם פעילים היום.
מטופלים רבים דיווחו שהרגישו שרופאים מניחים שהתסמינים שלהם קשורים להשמנה, אפילו בלי לקיחת היסטוריה רפואית או בדיקה קלינית, ומטופלים חששו שכתוצאה מכך הוחמצה אבחנה של מחלה רצינית. מספר מטופלים דיווחו כי אחיות או רופאים אמרו להם בישירות שהפרוצדורה הייתה "הולכת הרבה יותר בקלות אם הם היו קטנים יותר".
נותן מוטיבציה
לצד זאת, נמצא כי מטופלים נטו להגיב בצורה חיובית לייעוץ תומך באשר לירידה במשקל ומעקב קבוע אחר המשקל. חלק אמרו שכאשר רופא הגיב על ירידה במשקל, אפילו על שינויים קלים, זה נתן להם מוטיבציה להמשיך.
מחקר זה מחזק ממצאי מחקרים רבים שנערכו בנושא, גם בקרב מטופלים עם השמנה וגם בקרב רופאים. באפריל השנה פורסם מחקר בינלאומי שנערך ב-11 מדינות, לרבות בישראל, שהעלה ממצאים דומים. גם במחקר זה נמצא כי רופאים לא מטפלים מיוזמתם באנשים עם השמנה, ואילו מטופלים מצדם נמנעים מלהעלות את נושא המשקל מול הרופא. במחקר זה, בעוד שרוב הנבדקים עם השמנה (68%) הביעו רצון שרופאיהם יזמו עמם שיחה על משקלם העודף ויציעו שיטות להורדה במשקל, בפועל רק לנבדקים בודדים (3%) הוצעה עזרה שכזו ביוזמת רופאיהם.
במשאל מיוחד של אתר "כמוני" שנערך בשנה שעברה, בו השתתפו 107 בעלי עודף משקל או השמנה (עם BMI של 25 ומעלה) 50% נמנעו מלפנות לרופא מחשש ליחס שלו למשקל. 62% אמרו כי קרה שהם חשו שרופא לא מתייחס לתלונות שלהם ברצינות בגלל המשקל שלהם, 66% חשו שרופא שפט אותם באופן בלתי הוגן בשל המשקל שלהם ו-36% דיווחו שרופא התבדח על המשקל שלהם או הקניט אותם בגלל המשקל.
דיווחים רבים גם הצטברו על כך שרופאים שייכו תסמינים שונים להשמנה. "במשך חודשים ארוכים סבלתי מהתקפים עזים של כאבים בבטן העליונה מצד שמאל. רופא המשפחה החליט ללא כל בדיקה שיש לי אולקוס ונתן לי אומפרדקס. הוא טען שאני בטח לא אוכלת כמו שצריך. הכאבים הלכו והתעצמו ומצאתי את עצמי אצלו מדי שבוע. הסברתי לו שאני לא אוכלת אף פעם מזון מטוגן או חריף, שאני צמחונית, אוכלת המון ירקות ולא שותה אלכוהול. הוא לא הסכים לשלוח אותי לשום בדיקה 'כי התמונה ברורה וחבל על הסבל שלך'" כתבה אחת מחברות "כמוני" שהשתתפה במשאל. "אחרי התקף כאבים עז שבו איבדתי את ההכרה, נמצא כי אני סובלת מריבוי אבנים בכיס המרה - מצב שנמשך זמן רב ולא אותר בשל העובדה כי לא נשלחתי אפילו לאולטרה סאונד בטן - בשילוב דלקת חריפה והוכנסתי לניתוח חירום. לא חזרתי אליו לעולם".
חברת "כמוני" אחרת סיפרה: "הגעתי לאורתופד עם תלונה שאיבדתי את התנועה "לעלות" - על הדום, כיסא, מדרגה... וכנ"ל לרדת. הוא בדק אותי אמר שהשרירים ברגליים חלשים והמליץ על פיזיותרפיה וירידה במשקל. אמרתי לו כמה פעמים שעד לפני שבועיים לא הייתה לי כל בעיה עם התנועה הזאת, אך הוא התעקש שזה בגלל המשקל. בדיעבד התברר שזה היה התקף של טרשת נפוצה וכיוון שלא קיבלתי טיפול בזמן עד היום יש לי בעיות שיווי משקל וקושי בירידה/עלייה...".