כאב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מטופלים בקנביס לא מקבלים הדרכות לשמירת החומר בבית
מחקר ישראלי מעלה כי חולים המשתמשים בקנביס רפואי וקרוביהם לא מקבלים הדרכות לשמירת החומר במקום נעול ולהחזרת שאריות למקומות מוסדרים - ולכן חשופים לגניבות והרעלות
הטיפול בקנביס רפואי צובר בשנים האחרונות תאוצה בישראל, וניתן כיום לחולים רבים עם סרטן ומחלות כרוניות נוספות ככלי להתמודדות עם מצבים רפואיים, לרבות טיפול לכאב ולהפחתת תופעות לוואי של הטיפול התרופתי בכימותרפיה.
לפי נתונים הנכונים למאי 2015, בישראל היו 22,254 חולים בעלי רשיונות לשימוש בקנביס רפואי, בהם 7,350 חולי סרטן, ומספר החולים מוסיף לעלות באופן תלול, פי 12 בהשוואה לכ-1,800 בעלי רשיונות בשנת 2009.
ביוני האחרון אף אישרה ממשלת ישראל את תכנית משרד הבריאות לניפוק של קנביס רפואי בבתי מרקחת, בדומה לתרופות, תכנית שעשויה להביא לגידול נוסף במספר החולים שמשתמשים בחומר. אולם בד בבד, לצד מגמות אלה, מחקר ישראלי חדש מעלה כי בשטח החולים שמקבלים אישור לשימוש בקנביס רפואי אינם זוכים בהדרכה מספקת לגבי אחזקת החומר בביתם ולגבי החזרת שאריות קנביס שנותרו בבית למקומות מוסדרים, באופן החושף אותם ואת קרוביהם לסיכונים.
סכנה לגניבות ולהרעלות
החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם בחנו את הידע של חולי סרטן המחזיקים אישור לקנביס רפואי וקרובי משפחות אודות אחזקת קנביס בבית ואופן השלכת שאריות שנותרו בבית לאחר מותם של חולים. במחקר נכללו 123 חולי סרטן בוגרים המטופלים בקנביס באישור משרד הבריאות ו-37 קרובי משפחה של חולי סרטן שנפטרו ובחייהם טופלו בחומר.
המחקר העלה כי רבים מהחולים מאחסנים קנביס רפואי בביתם בתנאים לא נאותים בביתם, באופן החושף את החומר לסכנת גניבה ולהתפתחותו של שוק שחור של קנביס רפואי שהחשש ממנו גובר בעת האחרונה. אחסון קנביס במקום גלוי גם מעלה את הסיכון להרעלות כתוצאה מצריכה בלתי מבוקרת, בעיקר על ידי ילדים השוהים בבית. בדצמבר 2014 כבר דווח על עלייה בשיעור ההרעלות מתרופות בישראל, כשבדו"ח מוזכרות תרופות שונות שהיוו מקור להרעלה, בין היתר בעקבות אחסון ללא השגחה, לרבות תרופות לדיכאון וחרדה, מחלות לב, תרופות נוגדות פרכוסים, נוגדי קרישה, מפחיתי שומנים ואפילו תרופות לטיפול בגידולים סרטניים.
לפי נתוני המחקר הנוכחי, מכלל הנבדקים, ל-60% מהחולים שרואיינו ול-19% מהקרובים לחולים שנפטרו, היה בעת המחקר קנביס רפואי בבית. מחצית מהחולים (53%) ורוב הקרובים של חולים שנפטרו (84%) דיווחו כי הקנביס מאופסן בביתם ללא נעילה. מבין החולים, נשים נטו לאחסן קנביס רפואי ללא נעילה (67%) יותר מאשר גברים (46%). אחסון ללא נעילה דווח דווקא על ידי אנשים עם השכלה גבוהה יותר (13.5 שנות השכלה בממוצע), לעומת אחסון במקום נעול כנדרש (12.2 שנות השכלה בממוצע).
בנוסף, 20% מהחולים דיווחו כי הם צורכים קנביס רפואי מחוץ לבית – נשים (30%) יותר מגברים (13%).
מבין הקרובים לחולים שנפטרו, כשליש (38%) דיווחו כי השליכו שאריות קנביס רפואי שנותרו בבית החולה לפח האשפה כמו כל פסולת אחרת, כשליש (30%) השליכו את החומר דרך האסלה בשירותים, 16% בלבד החזירו את שיירי החומר שנותר לאחר מותו של החולה לרופא ו-3% החזירו את הקנביס שנותר למגדל שממנו רכשו את החומר.
חמישית מהחולים (20%) וכעשירית מהקרובים (8%) דיווחו כי התבקשו להעביר קנביס רפואי לאנשים שונים, אם כי רק 3% מהחולים ו-5% מהקרובים הודו שעשו כן.
במחקר דווח על מקרים ספורים של קנביס רפואי שנגנב מביתם של חולים. אמנם לא דווח על מקרים של קנביס שנצרך על ידי קרובי משפחות של החולים בשוגג על רקע אחסונו בבית ללא נעילה ובמקום פתוח וגלוי, אולם החוקרים מציינים כי הסכנה לכך קיימת.
לא נמצא הבדל בדפוסי אחסון הקנביס בבית והשלכת שיירים בין נבדקים לפי מוצא, אוכלוסייה (יהודים-ערבים) ומגורים באזור עירוני או כפרי.
אוספים מידע מהאינטרנט
החולים שטופלו בקנביס וקרובי המשפחות דיווחו לחוקרים כי לא קיבלו הדרכה מסודרת בנוגע לאחסון הקנביס בבית ולהשלכת שיירי קנביס בתום השימוש. מבין החולים שנבדקו, 43% דיווחו כי קיבלו הדרכות בנושא מאחות, 16% מרופא, 17% ממגדלים, 16% אספו מידע בנושא מהאינטרנט, 6% מקרובי משפחה ומכרים, 7% מחולים אחרים המטופלים בקנביס רפואי ו-2% מרוקחים. כמחצית מהחולים דיווחו כי היו מעוניינים לקבל מידע בנושא מרופאיהם.
מבין קרובי המשפחות לחולים שנפטרו, 12% בלבד דיווחו שקיבלו מידע בנושא ממגדלים, 6% מחולים אחרים שמטופלים בקנביס רפואי, 3% מאחיות ו-3% מהאינטרנט. 65% מקרובי המשפחה לא קיבלו מידע בנושא השלכת שיירי קנביס רפואי שנותרו בבית לאחר מותו של קרוביהם מאף גורם. אף אחד מהקרובים לא קיבל מידע בנושא מרופאו של החולה שנפטר.
לצד מגמה עולמית של עלייה בשימוש בקנביס רפואי, אחת הדאגות הנלוות נוגעת למדיניות לגבי אחסון והשלכת שיירי קנביס על ידי החולים בתום השימוש. דאגות אלה חמורות במיוחד בקרב חולי סרטן המטופלים בחומר, כנטען במחקר הנוכחי, מאחר ואלה משתמשים בקנביס לרוב לתקופות ממושכות, ובמקרים מסוימים הולכים לעולמם במהלך הטיפול בחומר. לפי נתונים שנאספו ממחקרים בישראל, בין 13% ל-25% מחולי הסרטן המטופלים בקנביס רפואי מתים 8-4 שבועות לאחר שקיבלו אישור לחומר ו-12% מפסיקים את הטיפול בחומר כעבור שבוע על רקע תופעות לוואי קשות ו/או העדר שיפור במצבם.
החוקרים מסכמים כי על רופאים המטפלים בחולים עם אישור לקנביס רפואי, ובייחוד על אונקולוגים שכיום רשאים במקרים מסוימים לתת מרשמים לקנביס ישירות וללא צורך בתהליך אישור ממושך במשרד הבריאות – חלה חובה להדריך את המטופלים וקרוביהם המטפלים בהם בנוגע לאחסון בטוח של קנביס רפואי ושל הדרך הנאותה להשליך שיירי קנביס שנותרו בבית. כיום יש בישראל רישיונות ל-14 אונקולוגים לתת אישורים ישירים לקנביס רפואי לחולי סרטן. התערבויות ממוקדות בתחומים אלה עשויות, לפי החוקרים, להפחית משמעותית את הסיכון לחשיפה בלתי מבוקרת לקנביס רפואי.
במחקר השתתפו ד"ר שרון שניטמן, ויקטוריה גולדברג, חדוה שינמן-יופה, ד"ר יחזקאל פלכטר ופרופ' גיל בר סלע, וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2016 של כתב העת Cancer.
הטיפול בקנביס רפואי כרוך בסיכונים שונים שהמודעות אליהם גוברת בשנים האחרונות, עם העלייה במתן אישורים לטיפול בחומר. בין הסיכונים הללו נכללים הסיכון לפתח תלות בקנביס, הסיכון למעורבות בתאונות דרכים תחת השפעת החומר והסיכון להתפתחות תופעות לוואי לקנביס, לרבות פגיעה בזיכרון, בתפיסת כאב, בתנועתיות וברמת הניידות, התמכרות, נזקים לריאות, מצוקה נפשית, ולעתים גם תופעות פיזיולוגיות כגון יובש בפה והפרעות קצב בלב. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי קיים סיכון לתופעות לוואי בקרב כחמישית מצרכני הקנביס הרפואי בישראל. כמו כן, שילוב של קנביס רפואי ותרופות מסוימות מעלה את הסיכון לסיבוכים רפואיים שונים, לרבות הגברת השפעת החומר, עלייה בקצב הלב, דיכוי נשימתי והפרעות נפשיות שונות.
קנביס רפואי ניתן כיום בישראל במינון ממוצע של 34 גרם לחולה לטיפול חודשי, כשהרישיון ניתן לרוב לתקופה של 6 עד 12 חודשים ודורש בהמשך הארכה.