תינוקות הנולדים מספר שבועות לפני מועד הלידה הרשמי אותרו בשנים האחרונות ככאלה הנמצאים בסיכון לפתח הפרעת קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD), לצד סיבוכים נוספים בהתפתחות ובגדילה.

מחקר נרחב משבדיה שפורסם באפריל 2011 בכתב העת Pediatrics העלה כי ככל שילוד נולד זמן רב יותר לפני מועד הלידה הצפוי, כך גדל הסיכון שיפתח הפרעת קשב וריכוז המטופלת תרופתית. לילדים שנולדו בין שבועות 23 ל-28 להיריון נמצא אז סיכון של פי 2.1 להפרעת קשב וריכוז. המחקר גם מצא כי סיכון מוגבר מעט ל-ADHD קיים גם אם הילוד הגיח לאוויר העולם רק מעט מוקדם יותר - אפילו בשבוע ה-37 או 38 להיריון. 

כעת מחקר שנערך בפינלנד מצא גם הוא כי אפילו לידה זמן קצר מאוד לפני מועד הלידה המשוער מעלה את הסיכון להפרעות קשב וריכוז.

החוקרים מאוניברסיטת טורקו בפינלנד והמכון הלאומי לבריאות ורווחה במדינה (THL) כללו בעבודה 10,321 ילדים ומתבגרים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז לצד 38,355 בקבוצת ביקורת שהותאמה לפי מין, גיל ומקום לידה, מתוך מאגר מעקב רפואי לאומי בפינלנד שכלל את ילידי השנים 1991 עד 2005 שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז עד דצמבר 2011.

בהמשך נבדק מידע על מועד לידתם ומשקל הלידה ממאגר הילודים הפועל במדינה. ילדים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז לפני גיל שנתיים וילדים עם פיגור שכלי חמור הוצאו מהמחקר.

הסיכון ל-ADHD עולה ככל שהלידה מוקדמת יותר 

מכלל המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז, הרוב (84%) היו בנים. הגיל הממוצע לאבחון עמד במחקר על 7.6 שנים. עיבוד הנתונים העלה כי הסיכון להפרעות קשב וריכוז עלה ככל שהלידה הייתה מוקדמת יותר, כשסיכון משמעותי להפרעה אובחן גם בקרב ילדים שנולדו רק זמן קצר לפני המועד הצפוי.

לאחר תקנון גורמים מתערבים נוספים שהוכחו כגורמי סיכון להפרעות קשב וריכוז, לרבות עישון בהיריון, גיל מבוגר של האם, מעמד סוציואקונומי נמוך והיסטוריה של הפרעות פסיכיאטריות במשפחה, נמצא כי לנולדים בשבוע 25 להיריון היה סיכון גבוה פי 5.77 לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז בגילי הילדות או ההתבגרות, לנולדים בשבוע 30 להיריון היה סיכון גבוה פי 3.55 להפרעה, הנולדים בשבוע 35 להיריון היו בסיכון גבוה ב-41% להפרעה, ואף לנולדים שבועות ספורים בלבד לפני מה שנחשב כהיריון מלא (40 שבועות) היו בסיכון גבוה להפרעת קשב וריכוז: הנולדים בשבוע 37 היו בסיכון גבוה ב-31% והנולדים בשבוע 38 היו בסיכון גבוה ב-12% להפרעת קשב וריכוז.

המחקר נתמך בין השאר על ידי מועצת האקדמיה הלאומית של פינלנד, וממצאיו פורסמו בגיליון אוגוסט 2015 של כתב העת Pediatrics.

גם משקל הילוד משפיע על הסיכון ל-ADHD 

כמו כן, נמצא כי עיכוב בגדילה העוברית העלה את הסיכון להפרעות קשב וריכוז. כשמשקל הלידה היה נמוך ב-2 ומעלה סטיות תקן מהממוצע הנדרש לפי שבוע הלידה, הסיכון לפתח בהמשך החיים הפרעת קשב וריכוז היה גבוה ב-80%. גם כשמשקל הלידה היה גבוה ב-2 ומעלה סטיות תקן מהממוצע אובחן סיכון גבוה ב-21% להפרעת קשב וריכוז.

לטענת החוקרים, הממצאים מצביעים על צורך לבחון גם את הסיכון להפרעות קשב וריכוז בעת תכנון מועד הלידה, תוך תשומת לב ותמיכה מיוחדים לילדים שנולדו מוקדם מהמועד הצפוי כדי לנסות ולטפל מוקדם בתסמיני הפרעות קשב וריכוז.

החוקרים מונים מספר גורמים שעשויים להסביר את הקשר בין לידה מוקדמת או לידה במשקל חריג לבין הפרעות קשב וריכוז, לרבות הפרעה בתהליך ההתפתחות העוברי של המעטפת המוחית וגורמים שעשויים להשפיע על לידה מוקדמת, כגון זיהומים, תהליכים הקשורים במערכת החיסונית או חשיפה לרמות גבוהות של לחץ.

לידה מוקדמת הוכחה ברבות השנים כגורם סיכון למספר הפרעות נפשיות, התנהגותיות וכן מחלות כרוניות. סקירת מחקרים שפורסמה בינואר 2014 בכתב העת PLoS Medicine העלתה כי לתינוקות שנולדו לפני הזמן יש סיכון גבוה עד פי שלושה לפתח חרחורים ואסתמה, בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד. כמו כן, מחקרים שונים קשרו בין לידה מוקדמת, ואף שבועות ספורים לפני המועד הצפוי, לבין תסמיני אוטיזם, חרדה ודיכאון בגילי הילדות וההתבגרות.

לידה מאוחרת נקשרה אף היא עם מספר סיבוכים, וכן עם הפרעות קשב וריכוז. לפי מחקר מהולנד שפורסם במאי 2012, ילדים שנולדו בשבוע 42 להיריון נמצאים בסיכון גבוה פי 2.5 לפתח תסמיני הפרעות קשב וריכוז. עם זאת, מחקר מדנמרק שפורסם לאחרונה בפברואר 2015 הפיג חששות כשקבע כי פיטוצין המשמש לזירוז הלידה אינו מעלה את הסיכון להפרעות קשב וריכוז.

Pediatrics, doi: 10.1542/peds.2015-1043