דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
מחקר: קיבלו תרופות דמה – וחוו שיפור ברמות החרדה
חוקרים אמריקאים מצאו כי במחקר שבוחן מצוקה נפשית, גם נבדקים שיודעים שקיבלו תרופות פלצבו שאין להן השפעה ביולוגית – חווים שיפור ברמות החרדה. איך התופעה מתאפשרת?
לצד ניסויים קליניים רבים ברפואה, בשנים האחרונות מתחדדות השפעות 'אפקט פלצבו' (Placebo effect) – המונח המתייחס לתופעה שבה אנשים נוטלים תרופות פלסבו, דהיינו תרופות דמה, ועדיין חווים "בכוח המחשבה" שיפור במצבם הרפואי הגופני והנפשי.
תרופות פלצבו המשמשות כטיפולי דמה במחקרים קליניים נראות באופן חיצוני כתרופה לכל דבר, לרוב כקפסולה או כמוסה לנטילה דרך הפה הדומה חיצונית לתרופה הנחקרת, אולם למעשה אינן מכילות את החומר הפעיל הנחקר אלא חומר אחר, לרוב עמילן או סוכר. ככלל, במחקרים נבחן ההבדל בין נוטלי תרופות הדמה, שלרוב אינם מודעים לכך בשלב המחקר, לבין נוטלי התרופות המכילות את החומר הפעיל הנבדק – וכך ניתן להעריך את השפעת התרופה על הבריאות. אולם לאחרונה כאמור מתברר כי גם תרופות דמה מלוות בהשפעה מיטיבה על הבריאות, וזאת אפילו כשהנבדקים מודעים לכך שלא נטלו תרופה אמיתית.
כך, בחורף 2010 הדגימו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד כיצד אנשים עם תסמונת המעי הרגיז מגיבים באופן חיובי לתרופות פלצבו, גם כשהם יודעים שהתרופה אותה נטלו אינה מכילה חומר תרופתי פעיל.
עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי גם בקרב מי שמתמודדים עם דיכאון וחרדות – נטילת פלצבו מלווה בשיפור במצב הנפשי גם כשנבדקים ידעו שאינם מקבלים חומר תרופתי.
כדורי פלצבו בדואר
החוקרים מהאוניברסיטה של מדינת מישיגן (MSU) בחנו השפעות של פלצבו בקרב 61 נבדקים צעירים בגילי 18 עד 30 שהתמודדו עם מתח ממושך כתוצאה ממגפת הקורונה. כל הנבדקים מילאו שאלונים לזיהוי תסמיני מתח נפשי, דיכאון וחרדה. כמחצית מהמשתתפים, 29 במספר, קיבלו פלצבו בידיעה מלאה, ואילו שאר 32 הנבדקים היוו קבוצת ביקורת שלא נטלה כדורים, ואף לא ידעו במהלך המחקר האם אותרו בשאלונים עם מתח נפשי. כל הנבדקים בקבוצת הפלצבו קיבלו מידע על אפקט הפלצבו, ונשלחו אליהם כדורי פלצבו בדואר יחד עם והנחיות לגבי נטילתם.
תרופות הפלצבו בהן נעשה שימוש במחקר היו גלולות בצבעי כחול-לבן שהכילו סיב מתחלב מסוג microcrystalline cellulose, וכן חומרים המשמשים להכנת הקפסולה – ג'לטין, סיליקה וטיטניום דו-חמצני, ללא חומר תרופתי פעיל כלשהו.
התוצאות הדגימו כי קבוצת הנבדקים שקיבלה את הפלצבו בידיעה מלאה הראתה ירידה מובהקת ברמות מתח, חרדה ודיכאון תוך שבועיים בלבד מתחילת הניסוי, בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה אף טיפול תרופתי. עוד נמצא כי בקבוצה שקיבלה תרופות פלצבו, נטילתן הוגדרה כקלה לביצוע, וההיענות לטיפול הייתה גבוהה ועמדה על 92.5% מהמטופלים.
המחקר מומן על ידי קרן מקומית של אוניברסיטת מישיגן הקשורה לטיפול בקורונה, וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2024 בכתב העת Applied Psychology: Health and Well-Being.
תרסיסים וקפסולות
בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים הביעו החוקרים בעבודה הנוכחית אופטימיות מכך שאפילו טיפול בתרופות דמה מסוגל להפחית דיכאון וחרדה שעשויות להוותו גורם משמעותי לפגיעה באיכות החיים. "חשיפה ללחץ ממושך עלולה לפגוע ביכולתו של אדם לנהל רגשות ולגרום לבעיות נפשיות משמעותיות לאורך זמן, ולכן אנו שמחים לראות שהתערבות שדורשת מאמץ מינימלי עדיין יכולה להוביל ליתרונות משמעותיים", אמר ד"ר ג'ייסון מוזר (Moser), ראש צוות החוקרים.
החוקרים מקווים לרתום את תוצאות המחקר לשימוש נרחב במערכות הבריאות, במיוחד במצבים מורכבים כמו מגפת הקורונה שדרשו התנהלות מרחוק. מאחר שלפלצבו אין תופעות לוואי, ניתן להציע אותו לחולים להם יוכל לסייע בקלות וללא חששות לתופעות לוואי שמאפיינות את הטיפולים בתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה. "לפלצבו הניתן מרחוק יש פוטנציאל לעזור לאנשים חסרי גישה למשאבים של מערכת הבריאות אשר מתמודדים עם קשיים נפשיים", מבהיר במסגרת ההודעה החוקר הראשי ד"ר דרווין גוואברה (Guevarra).
ממצאי המחקר מלווים בראיות נוספות שנאספות לאחרונה על ההשפעות המטיבות של תרופות פלצבו על הבריאות הנפש. במחקר נוסף מגרמניה, שבחן 177 סטודנטים שהתמודדו עם לחצים וממצאיו פורסמו באפריל 2023 בכתב העת Scientific Reports, נמצא כי טיפול פלצבו מסייע להפחתת מתח נפשי, כאשר השיפור הגבוה ביותר התקבל בפלצבו שניתן בתרסיס, יותר מאשר בפלצבו שניתן בקפסולות.
ממצאי המחקר מעלים למודעות עבודות נוספות שהדגימו בשנים האחרונות את אפקט הפלצבו שבא לידי ביטוי באופני נטילה מגוונים של החומרים, לרבות גלולות, תרסיסים, קרמים. במחקר מבוקר מהולנד שפורסם בקיץ 2023 בכתב העת Psychosomatic Medicine הודגם גם אפקט פלצבו סייע בהורדת רמות הסוכר בדם אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 – בעיקר בקרב גברים. מחקרים רבים מדגימים את יעילותו של אפקט הפלצבו בטיפולים לשיכוך כאב.
Applied Psychology: Health and Well-Being, doi: 10.1111/aphw.12583