מחלות לב

מנהלי קהילה

מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר

אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

דייאנה קליין

פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר

הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר

בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

ורד שיראזי

חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

כמונימחלות לבחדשותמחקר: סטטינים עשויים להגביר סיכון לקטרקט

מחקר: סטטינים עשויים להגביר סיכון לקטרקט

מחקר מצא שתרופות להפחתת כולסטרול קשורות לסיכון מוגבר לקטרקט. החוקרים: התועלת עולה על הסיכון

מאת אלה הר-נוי

07/12/14

תגובות 2

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת מחלות לב והתייעצו עם המומחים שלנו

(צילום: Shutterstock)

הסיכון לפתח קטרקט - עכירות של עדשות העיניים - עשוי להיות קשור לשימוש בתרופות להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים. כך מצאו חוקרים מאוניברסיטת University of British Columbia בקנדה.

המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Canadian Journal of Cardiology לא מוכיח כי התרופות גורמות לפגיעה בעיניים, אך הוא מצא כי לאנשים שנטלו סטטינים כמו ליפיטור, קרסטור וזוקור במשך יותר משנה היה סיכון גבוה ב-7%-27% להתפתחות של קטרקט המצריך ניתוח, בהשוואה לאנשים שלא נטלו סטטינים.

המחקר התבסס על נתונים של יותר מ-200,000 מבוגרים עם קטרקט ויותר מ-1.1 מיליון מבוגרים ללא קטרקט. הנתונים נלקחו משני בסיסי נתונים – האחד קנדי והשני אמריקאי.

לאחר שנלקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, ניתוח הנתונים חשף כי בבסיס הנתונים האמריקאי שימוש בסטטינים במשך לפחות שנה נקשר לעליה של 7% בסיכון לצורך בניתוח קטרקט ובבסיס הנתונים הקנדי שימוש בסטטינים נקשר לסיכון גבוה ב-27% לניתוח לטיפול בעכירות של העדשות.

מעניין לציין שגם מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת JAMA Ophthalmology מצא כי שימוש בסטטינים קשור לסיכון מוגבר ב-27% לקטרקט באנשים ללא מצבי בריאות ידועים אחרים. זאת לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים כגון גיל, מין, משקל, נטילת תרופות ושימוש בשירותי בריאות.

"התועלת עולה על הסיכון"

זוהי כנראה לא המילה האחרונה על סטטינים והסיכון לקטרקט. מחקרים קודמים בחנו את הנושא והגיעו לתוצאות סותרות. בעוד שחלקם מצאו כי נטילת סטטינים העלתה את הסיכון להתפתחות של קטרקט, אחרים מצאו כי התרופה מפחיתה את הסיכון.

שני המחקרים שתוארו - למרות גודלם ולמרות שלקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב - הם מחקרים תצפיתיים וככאלה הם לא יכולים להוכיח קשר של סיבה-תוצאה.

גם אם הממצאים יאוששו במחקרים נוספים, אין המלצה להפסיק ליטול סטטינים. החוקרים מבהירים כי הסיכון לקטרקט חסר משמעות בהשוואה להטבות של התרופות במניעת מחלות לב וכלי דם. צריך לזכור שסטטינים מפחיתים באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ובניגוד להתקף לב או שבץ, קטרקט אינו קטלני ומהווה בעיה הניתנת לטיפול. בכל מקרה צריך לחשוב, יחד עם הרופא, על התועלת האפשרית מול הנזקים האפשריים הכרוכים בשימוש בתרופות.

בינתיים, התקווה היא שהמחקרים יספקו מוטיבציה לאנשים לנסות להפחית את רמות הכולסטרול שלהם ככל שניתן באמצעים טבעיים כמו תזונה בריאה.

Canadian Journal of Cardiology - Volume 30, Issue 12, December 2014

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת מחלות לב והתייעצו עם המומחים שלנו