מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותמחקר: מדיטציה יעילה כמו תרופות לחרדה

מחקר: מדיטציה יעילה כמו תרופות לחרדה

נבדקים עם חרדה חולקו לשתי קבוצות: באחת קיבלו תרופה סטנדרטית לטיפול בחרדה ובשנייה תרגלו טכניקה להפחתת לחץ באמצעות מיינדפולנס. התוצאות מדהימות


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מיינדפולנס היא סוג של מדיטציה שמסייעת לאנשים להפוך למודעים יותר למחשבות ולרגשות שלהם ברגע הנוכחי. מחקרים הצביעו על יתרונות בריאותיים שונים למיינדפולנס, בין היתר בהפחתת לחץ נפשי וחרדות.

 

כעת מחקר חדש מאושש את היתרונות של מיינדפולנס להפחתת חרדה ומראה כי תרגול טכניקה להפחתת לחץ המבוססת על מיינדפולנס יעילה ממש כמו תרופות סטנדרטיות לטיפול בהפרעות חרדה.

 

במסגרת המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry החוקרים מאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון ביקשו להשוות את ההשפעות של מיינדפולנס לאלו של התרופה אסציטלופרם – תרופה נפוצה שניתנת כקו טיפול ראשון למתמודדים עם חרדות, שנמכרת תחת שמות מסחריים כגון ציפרלקס אסציטאלופרם טבע ואסט.

 

לשם כך הם גייסו 276 מטופלים עם הפרעת חרדה, בגיל 33 בממוצע, רובם נשים עם הפרעת חרדה מוכללת או חרדה חברתית. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את התרופה אסציטאלופרם והקבוצה השנייה ערכה תרגולי מיינדפולנס.

 

בקבוצת המיינדפולנס המדריכים לימדו את הנבדקים מספר טכניקות המעורבות במדיטציית מיינדפולנס, לרבות מודעות לנשימה, הפניית תשומת לב לכל חלק בגוף בנפרד והתרכזות בתחושה באותו איבר כרגע, לצד שימוש במתיחות ותנועות שעוצבו להביא מודעות לגוף.

 

הנבדקים השתתפו בשיעור מדיטציה שנערך פנים אל פנים ונמשך שעתיים וחצי, אחת לשבוע במשך 8 שבועות, וכן בריטריט מדיטציה שנמשך יום בסוף השבוע וערכו תרגול בייתי במשך 45 דקות ביום.

 

חומרת תסמיני החרדה של המשתתפים הוערכה בכלים סטנדרטיים כשהם נרשמו למחקר, לאחר 8 שבועות בסיום ההתערבות, ואז 12 שבועות ו-24 שבועות לאחר שהצטרפו למחקר. המומחים שהעריכו את רמת הדיכאון לא ידעו מי מהנבדקים קיבל תרופה ומי היה בקבוצת המדיטציה. 208 נבדקים סיימו את ההתערבות.

 

החוקרים מדווחים כי בשתי הקבוצות חומרת תסמיני הדיכאון ירדה בכ-30%. לדברי החוקרת הראשית, פרופ׳ אליזבת׳ הוג׳ ״מחקרינו מספק ראיות לרופאים, מבטחים ומערכות בריאות להמליץ, לכלול ולספק החזרים להפחתת לחצים בשיטות המבוססות על מיינדפולנס כטיפול יעיל להפרעות חרדה״.

 

החוקרים מציינים כי בעוד שתרגול מיינדפולנס עובד, לא כל אחד מוכן להשקיע את הזמן והמאמץ כדי להשלים בהצלחה את כל התרגולים בכיתה ובבית.

 

 

JAMA Psychiatry. Published online November 9, 2022