אוסטאופורוזיס
מנהלי קהילה
מחקר: לידה והנקה אינן מעלות סיכון לאוסטיאופורוזיס
מחקר ישראלי חדש שולל את ההנחה לפיה לידה והנקה גורמות לירידה בצפיפות העצם
חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שערי צדק בחנו הנחה שנויה במחלוקת ברפואה, על פיה לידה משפיעה לרעה על צפיפות העצם, ולידה והנקה מעלות את הסיכון לאוסטיאופורוזיס.
במחקר שבחן את צפיפות העצם של נשים יולדות לאחר לידה ראשונה ובלידות חוזרות, התברר כי רמת צפיפות העצם שנמדדה מיד לאחר לידה הייתה תקינה, ובקרב נשים מניקות נצפתה כעבור שישה חודשים ירידה שולית בלבד בצפיפות העצם, ללא משמעות קלינית כלשהי.
החשש מאובדן עצם בלידה, המציב נשים יולדות ובעיקר כאלו שעברו לידות רבות בעבר בקבוצת סיכון לאוסטיאופורוזיס ולהתפתחות שברים בעצמות, נובע מהגברה של חילוף הסידן בגוף לקראת סוף ההיריון ובלידה עצמה וכן בתקופת ההנקה. הנושא שנוי במחלוקת ברפואה, כשחלק מהמחקרים קבעו גורמי סיכון המגבירים אוסטיאופורוזיס בקרב יולדות ומניקות, לרבות גיל האישה וסמיכות לגיל המעבר. לפי מידע מבוסס מחקרים שנותח במרכז הלאומי לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם של השייך למרכז למחלות שלד-שריר ועור במכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIAMS), הנקה מובילה לאובדן של 3% עד 5% ברקמת העצם, אם כי נשים לרוב משלימות במהירות את חוסרים אלה בתום ההנקה.
במחקר הנוכחי נבחנו 132 נשים שילדו במרכז הרפואי שערי צדק. הנשים התבקשו לעבור בדיקת צפיפות עצם (DXA) לאחר הלידה כדי לאמוד את הסיכון לאוסטיאופורוזיס, לרבות רמת צפיפות העצם בצוואר הירך (Femoral Neck) ובחוליות עמוד השדרה (Lumbar Spine). המחקר העלה כי בקרב כלל הנבדקות, רמות צפיפות העצם כפי שנמדדו יומיים לאחר הלידה היו תקינות. כעבור שישה חודשים נמצא כי רק בשתי נשים (1.5%) אובחנה סטייה מהנורמה, בהתייחס למדדי גיל, מין ואתניות.
בהשוואה בין יולדות צעירות מתחת לגיל 30 ליולדות מעל גיל 30, נמצא כי חרף הבדלים משמעותיים בזמן ההנקה המצטבר בעבר בין קבוצת הצעירות (12 חודשים בממוצע) לקבוצת המבוגרות (45.5 חודשים בממוצע), בדיקת צפיפות העצם העלתה ממצאים דומים בטווח הנורמה: 0.805 יחידות בממוצע בקבוצת הצעירות, 0.782 יחידות בממוצע בקרב המבוגרות, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות.
גם בהשוואה לפי כמות הלידות בעבר, נמצא כי הציון הממוצע בבדיקת צפיפות עצם בקרב נשים בלידה ראשונה (0.806 יחידות בממוצע) היה דומה לציון בקרב נשים עם 5-2 לידות קודמות (0.796 יחידות) ונשים עם שש לידות קודמות ומעלה (0.784 יחידות), ללא הבדל מובהק סטטיסטית. כמו כן אובחנו ציונים דומים כעבור שישה חודשים מהלידה בהשוואה בין יולדות שלא הניקו (0.807 יחידות בממוצע) לבין יולדות שהניקו את ילדיהן (0.791 יחידות בממוצע), ללא הבדל משמעותי מבחינה קלינית בין הקבוצות.
חישובים סטטיסטיים העלו כי הלידה עצמה איננה פוגעת בצפיפות העצם ללא שוני בגיל היולדת (טווח הגילים במחקר כלל יולדות בגילי 46-20), מספר הלידות בעבר (במחקר נכללו נשים בלידה ראשונה ועד לידה מספר 13) ומספר החודשים הנצברים של הנקה בעבר (26.5% מהנשים במחקר כלל לא הניקו, ונכללו במחקר גם נשים שהניקו בעבר זמן מצטבר של עד 11.25 שנים).
במחקר שהופיע בגיליון נובמבר 2014 של כתב העת Journal of Osteoporosis השתתפו ד"ר אהוד לבל, ד"ר יורי מישוקוב, ליאנה בבצ'נקו, פרופ' ארנון סמואלוב, פרופ' ארי זימרן וד"ר דבורה אלשטיין.
ממצאי המחקר משיקים לעבודות חדשות בתחום במדינות נוספות במערב שהראו כי ללידה ולהנקה אין השפעה על הסיכון לאוסטיאופורוזיס. חלק מהמחקרים החדשים גם מצאו כי נשים עם לידות מרובות ובייחוד מעל לשבע לידות בעברן אף חוות עלייה בצפיפות העצם, המגנה עליהן מפני אוסטיאופורוזיס בעתיד.
Journal of Osteoporosis, Volume 2014 (2014), Article ID 897182
IMRM
רופא מנתח פלסטי סיפר לי , לפני שנים, שהוא חווה דבר שלא האמין לפני כן שיתכן. המדובר היה באישה מאוד כפופה מקומטת שבקושי צעדה, היא הייתה כל כך מסכנה בעיניו ולמרות גילה המתקדם קרובה ל- 80 הוא הסכים לנתחה פלסטית. הוא טען שכתום חודש וחצי אחרי הניתוח היא הגיעה לקלינקה לביקורת זקופה, לבושה בג'ינס והתנהלה גם בדיבורה כמו צעירה מאושרת.... מה דעתכם למשל על המשמעות הפסיכולגית והשפעתה הטובה על נפש האישה שברור שמקרינה גם על בריאותה הפיזיולוגית, ראו נא עד כמה מועיל לאישה הטיפול ביופיה? אז למה הרופאים לא מתמקדים דווקא בעורן המתבלה של נשים? אני מספרת לכם דבר אמיתי.
IMRM
המחקר לכשעצמו מעניין, אינני שוללת את הרצון לבדוק ולרדת לעומק סודות החיים, לא תחטא לשוני אם אטען שבזעיר אנפין הניסיון לחשוף את סוד הבריאה. יחד עם זאת במחשבה שניה, כמי שכבר חוותה דברים משונים בתחום נושא זה, ניראה לי שיש קצת ייתר אובבססיה לנושא האוסטופורוזיס אצל נשים.
הרי בסופו של יום כולנו מזדקנים, איש לא נשאר במצב צפיפות עצם אופטימאלי ככול שהגיל עולה. הייתי שואלת מה היה אילו במקום לבדוק עצמותיהן או שילדן של נשים בגיל הבלות ולעיתים באמצע גיל ה- 40, היו בודקים את מצב עורן, בעקר עור הפנים לעת גיל הבלות ומשווים לעור אופטימאלי כמו שיש לנשים בגיל 20 עד 30. האם גם אז היו מוצאים ש 70% מהנשים עד גיל 70 ו100% של הנשים עד גיל 80 סובלות מחלת הדלדלות העור, שמאפייניו: חוסר גולגן, העור הולך ונעשה דק.....?