סוכרת מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי. לפי מחקרים, לסוכרתיים מעל גיל 18 סיכון גבוה פ 2 עד 4 לתמותה ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאנשים ללא סוכרת.

בישראל, לפי נתוני סקר האיגוד הקרדיולוגי, מעל לשליש מהאנשים שמפתחים התקפי לב הם סוכרתיים (39.3%), וסוכרת מהווה גורם סיכון זהה למחלות לב כמו עישון סיגריות בהווה, ואף גורם סיכון גבוה יותר מהיסטוריה של אירועי לב במשפחה ועישון בעבר.

איגודים רפואיים מקצועיים רבים, ובכללם איגוד הלב האמריקאי (AHA), מונים סוכרת כאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר שניתנים לשליטה – בכל הקשור למניעת מחלות לב וכלי דם, וחלק מהתרופות לסוכרת אף מוגדרות כתרופות למניעת אירועי לב.

עתה, מחקר חדש מאוסטרליה מזהה מגמה חיובית של ירידה בעשרים השנים האחרונות בשכיחות התקפי הלב והאירועים המוחיים בקרב סוכרתיים – ירידה גדולה יותר מהירידה בתחלואה במחלות לב וכלי דם המתועדת באוכלוסייה הכללית.

ירידה גורפת בסיבוכים לבביים

במסגרת העבודה, שבוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטת מערב אוסטרליה ואימפריאל קולג' בלונדון שבבריטניה, נותחו נתונים מתוך מחקר מעקב שנערך בעיר פרמנטלה שבמערב אוסטרליה, הכולל 13,995 נבדקים בגיל 64.8 שנים בממוצע, כמחציתם (50.4%) גברים. מבין הנבדקים 2,800 אובחנו עם סוכרת סוג 2.

המחקר השווה בין מעקב שנמשך חמש שנים אחר 1,291 סוכרתיים שגויסו למחקר בשלב הראשון בשנות התשעים (1996-1993) לבין מעקב של חמש שנים אחר 1,509 סוכרתיים שגויסו למחקר כעבור 18-12 שנים (בין השנים 2011-2008).

מבין הנבדקים הוותיקים תועדו לאורך חמש שנות המעקב 186 נבדקים שנפטרו, מהם 105 שמתו ממחלות לב וכלי דם, וזוהו 149 נבדקים שפיתחו התקפי לב, 55 שפיתחו שבץ מוחי ו-197 שפיתחו אי ספיקת לב שהצריכה אשפוז בבית חולים. מבין הנבדקים החדשים תועדו בתקופת מעקב זהה 173 נפטרים, מהם 46 שמתו ממחלות לב וכלי דם, וכן זוהו 109 נבדקים שפיתחו התקפי לב, 36 נבדקים שפיתחו שבץ מוחי ו-150 נבדקים שפיתחו אי ספיקת לב שהובילה לאשפוז.

ניתוח סטטיסטי הראה כי בקבוצת הנבדקים החדשים חלה לאורך קרוב לעשרים שנה ירידה כוללת של 22% בסיכון לתמותה מכל הסיבות, ולצידה ירידה משמעותית של 63% בתמותה ממחלות לב וכלי דם, ירידה של 39% בסיכון לפתח התקף לב, ירידה של 38% בסיכון לפתח אי ספיקת לב שמצריכה אשפוז בבית החולים וירידה של 45% בסיכון לפתח שבץ מוחי.

לעומת זאת, בקבוצת הנבדקים שנכללו במחקר המעקב שאינם סוכרתיים תועדה בהשוואה בין הנבדקים הוותיקים לחדשים ירידה מצומצמת יותר בהיקפה של 20% בסיכון לפתח התקף לב, ירידה של 30% בסיכון להתאשפז על רקע אי ספיקת לב, ואילו בסיכון לפתח שבץ מוחי אפילו תועדה עלייה של 10% בקבוצת הנבדקים החדשים בהשוואה לוותיקים.

שיפור במדדי הסוכרת

בבחינת מצבם של הסוכרתיים שנכללו במחקר, נמצא כמצופה כי בקבוצת הנבדקים החדשים היו פחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בהשוואה לקבוצת הנבדקים הוותיקים: רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) שמעידות על איזון רמות הסוכר בדם – היו נמוכות יותר בקבוצת הנבדקים החדשים (ערך ממוצע של 6.8%) בהשוואה לנבדקים הוותיקים (ערך ממוצע של 7.2%), וכן בקרב הנבדקים החדשים תועדו ערכים ממוצעים נמוכים יותר של לחץ דם (146/80 מ"מ כספית, בהשוואה ל-151/80 בקרב הנבדקים הוותיקים), ערכים נמוכים יותר של כולסטרול בדם (סך כולסטרול בערך של 4.4 מילימול לליטר, בהשוואה ל-5.5 אצל הנבדקים הוותיקים), ערכים נמוכים יותר של טריגליצרידים בדם (1.5 מילימול לליטר, בהשוואה ל-2.2 בקבוצת הנבדקים הוותיקים) וערכים נמוכים יותר של חלבון אלבומין בשתן המעידים על ירידה בסיכון לפגיעה בתפקודי הכליות (יחס אלבומין/קריאטינין של 3.3 יחידות מ"ג למילימול, בהשוואה ל-5.2 בקבוצת הנבדקים הוותיקים).

גם שיעור הסוכרתיים שמטופלים בתרופות שמסייעות לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם היה כמצופה גבוה יותר בקבוצת הנבדקים החדשים בהשוואה לנבדקים הוותיקים, לרבות טיפול בתרופות להורדת רמות השומנים בדם (בקרב 68.2% מהנבדקים החדשים לעומת 10.5% בלבד מהוותיקים) וטיפול באספירין למניעת קרישי דם (בקרב 37.2% מהנבדקים החדשים בהשוואה ל-22% מהוותיקים). יצוין כי בקבוצת הנבדקים החדשים גם תועדה שכיחות נמוכה יותר של תסמיני דיכאון (23.1% לעומת 31.5% בקרב הוותיקים).

נשואים מוגנים יותר

ניתוח פרטני שמבוסס על נתוני המטופלים הסוכרתיים בשתי קבוצות הנבדקים יחד – הוותיקים והחדשים – העלה כי לסוכרתיים נשואים היה סיכון נמוך ב-43% לפתח שבץ מוחי בהשוואה לסוכרתיים שאינם נשואים (גרושים, פרודים, רווקים או אלמנים); כל עלייה של 1% במדד ההמוגלובין המסוכרר העלתה ב-12% את הסיכון להתקף לב ולאי ספיקת לב; כל עלייה בקצב הלב של 10 פעימות בדקה העלתה ב-10% את הסיכון לאי ספיקת לב; כל עלייה של יחידה בערכי מילימול לליטר של סך הכולסטרול בדם העלתה ב-16% את הסיכון להתקפי לב; ולחילופין, כל עלייה של יחידה בערכי הכולסטרול הטוב (HDL) בדם הורידה ב-46% את הסיכון להתקף לב וב-25% את הסיכון לאי ספיקת לב. 

החוקרים מסכמים כי "חל שיפור בתוצאות מחלות לב וכלי דם בקרב אוסטרליים עם סוכרת סוג 2 משנות התשעים ועד היום". הממצאים מדווחים בגיליון 30 באפריל של כתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

תרופות מהדור החדש

החוקרים מציינים כי השיפור לאורך השנים בטיפולים שמאפשרים איזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם עשוי להוות הסבר אפשרי מרכזי למגמת השיפור בתחלואה במחלות לב וכלי דם שמזוהה במחקר. כמו כן, החוקרים מציינים כי יתכן שהשיפור בשירותים התומכים לסוכרתיים מטעם הממשלה וכן העלייה במודעות לחשיבות באימוץ אורח חיים בריא בקרב סוכרתיים עשויים לתרום להישגים שנצפו. 

יתכן כי גם התרופות החדשות לסוכרת משפיעות על המגמה שזוהתה: בשנים האחרונות אושרו קבוצות חדשות של תרופות לסוכרת שהוכחו כמשפיעות על ירידה בתחלואה במחלות לב וכלי דם, ובכללן תרופות מהדור החדש מהקבוצות 'מעכבי SGLT-2' ו'אנלוגים ל-GLP-1'. עם זאת, לפי דיווחים בתקשורת, רק קבוצה קטנה של סוכרתיים מקרב הנבדקים החדשים במחקר הנוכחי טופלו בתרופות אלה, ולכן השפעתן הישירה לא נבדקה במחקר.

המחקר מהווה בשורה חיובית שמעידה על שיפור במצבם של סוכרתיים באוסטרליה – בכל הקשור לסיכון למחלות לב וכלי דם, אולם השלכותיו על סוכרתיים במדינות מערביות אחרות דורשת בחינה נוספת. בישראל, נכון לנתונים הקיימים, עוד יש מקום לשיפורים בהיבט זה: נתוני האיגוד הקרדיולוגי מעלים כי על סמך סקרים תקופתיים (סקרי ACSIS), בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור הסוכרתיים מקרב הישראלים שמפתחים התקפי לב – משיעור של 43.9% בסקר שנערך בשנת 2013 לשיעור של 46.9% בסקר שנערך בשנת 2016 ושיעור של 46% בסקר שנערך בשנת 2018.

בין הצעדים המומלצים לסוכרתיים להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ניתן למנות:

• אימוץ אורח חיים בריא: תזונה בריאה ומופחתת בשומנים רוויים ומזון מתועש, פעילות גופנית סדירה וגמילה מעישון סיגריות.

• ניטור קבוע של רמות הסוכר בדם ושמירה על איזון.

• היענות לטיפול התרופתי, ובמידת הצורך – התאמת טיפולים בתרופות שמסייעות להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

• איזון לחץ הדם.

• איזון רמות השומנים בדם – במידת הצורך באמצעות תרופות להורדת ערכים גבוהים של כולסטרול רע (LDL) וטריגליצרידים.

• הפחתת לחצים.

Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, doi: 10.1210/clinem/dgaa215