השמנת יתר היא כיום הצורה הנפוצה ביותר של ליקוי תזונתי ברוב מדינות העולם, ובמדינות המערב ובכללן ישראל מתועדת בעשורים האחרונים עלייה משמעותית בהיקף המתמודדים עם משקל עודף והשמנה. ההנחה כי להשמנה סיבות רבות, לרבות גורמים גנטיים וסביבתיים, ובמרכזם אורח החיים המערבי שמעודד ישיבה ממושכת והעדר פעילות גופנית מספקת, לצד תזונה לא בריאה עתירת שומנים וסוכרים, המצויים בעיקר במזון מעובד, מזון מהיר ומשקאות ממותקים.

עתה מצא מחקר חדש בחסות ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי שיעורי ההשמנה שולשו בשלושת העשורים האחרונים בין השנים 1990 ל-2022 בקרב גברים, והוכפלו אצל נשים, ואילו בקרב ילדים ובני נוער גדלו פי ארבעה. לפי אומדני המחקר, נכון לשנת 2022, כמעט 880 מיליון מבוגרים וכמעט 160 מיליון ילדים חיים עם השמנת יתר.

בין המובילות: קטאר ומצרים

במחקר השתתפו חוקרים מרשת NCD Risk Factor Collaboration – רשת של מדעני בריאות ברחבי העולם שמספקים ומעריכים נתונים של גורמי סיכון ברחבי העולם, בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי. בישראל שותף ברשת ד"ר אבי שיינה מהאוניברסיטה העברית וחיל הרפואה בצה"ל; פרופ' ליטל קינן בוקר וטל שמעוני מהמרכז לבקרת מחלות וד"ר רונית אנדוולט ומורן בלייכפלד-מגנזי מאגף התזונה במשרד הבריאות; פרופ' רחלי דנקנר, אנג'לה שטרית, פרופ' עפרה קלטר-ליבוביץ' ופרופ' גלעד טוויג ממכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, וד"ר ג'רמי ג'קובס וד"ר יוחנן שטסמן מבית החולים הדסה.

החוקרים משתתפי הרשת סקרו נתונים אודות מדד ההשמנה BMI ב-3,663 מחקרים בהשתתפות כ-222 מיליון נבדקים שפורסמו בין השנים 1990 ל-2022, ואמדו את השיעורים של תזונה לקויה על רקע השמנת יתר או תת-משקל בכ-200 מדינות וטריטוריות עצמאיות על הגלובוס, ושינויים בנתונים לאורך השנים. הנתונים נבחנו בנפרד עבור בוגרים מגיל 200 ומעלה ועבור ילדים ונוער בגילי 5 עד 19, וזאת מאחר וההגדרה של השמנה משתנה בין הגילים, ובעוד שבקרב בוגרים מוגדרת השמנה כשמדד ההשמנה הוא בגובה 30 יחידות ומעלה (ותת משקל מוגדר כשמדד ההשמנה נמוך מ-18.5 יחידות), הרי שבקרב ילדים ונוער השמנה מוגדרת בחריגה של שתי סטיות ותקן ויותר כלפי מעלה מהממוצע בטבלאות הגדילה (ותת משקל מוגדר בחריגה של שתי סטיות תקן ויותר כלפי מטה).

החוקרים מצאו כי בין השנים 1990 ל-2022 ירדו שיעורי ההשמנה ותת משקל באוכלוסייה הבוגרת ב-11 מדינות בלבד עבור נשים (6% מהמדינות) וב-17 מדינות בלבד עבור גברים (9% מהמדינות). לעומת זאת, שיעורי ההשמנה ותת משקל עלו ב-162 מדינות עבור נשים (81% מהמדינות) וב-140 מדינות עבור גברים (70% מהמדינות).

בבחינת המדינות השונות, שיעורי ההשמנה ותת המשקל הגבוהים ביותר תועדו במדינות איים בקאריביים ובפולינזיה ומיקרונזיה, וכן בצפון אפריקה ואף במדינות המזרח התיכון – בעיקר מצרים לנשים וקטאר לגברים.

בשנת 2022 שיעורי ההשמנה היו גבוהים יותר משיעורי תת משקל ב-177 מדינות עבור נשים וב-145 מדינות עבור גברים.

אצל ילדים ונוער – שיעורי ההשמנה ותת המשקל ירדו עבור בנות רק בחמש מדינות (3% מהמדינות) ועבור בנים רק ב-15 מדינות (8% מהמדינות). עליה בהיקפי ההשמנה של ילדים ונוער תועדה אצל בנות ב-140 מדינות (70% מהמדינות) ואצל בנים ב-137 מדינות (69% מהמדינות).

השיעורים הגבוהים ביותר של השמנה ותת משקל אצל ילדים ונוער תועדו באיי פולינזיה ומיקרונזיה והאיים הקאריביים בשני המינים, וכן במדינות צ'ילה וקטאר בקרב בנים. שיעורים גבוהים תועדו גם בהודו ופקיסטן.

המחקר מומן בין השאר על ידי המועצה לחקר הרפואה בבריטניה (MRC) ומוסדות האיחוד האירופי, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת Lancet.

חמישית מהציבור הישראלי

"שיעורי ההשמנה הנוכחיים שליליים מאוד, אך המגמה נעה בכיוון זה כבר יותר משלושה עשורים", אמר אחד החוקרים ברשת, ד"ר פטר קצמרז'יק (Katzmarzyk) בהודעה לתקשורת שהופצה עם פרסום הממצאים. לדבריו, "עם יותר ממיליארד אנשים שחיים עם השמנת יתר, חשוב שלא נתייחס לתופעת ההשמנה ב'כפפות של משי'. אנו יודעים כי השמנת יתר יכולה להוביל ישירות לתחלואה נלווית, כולל לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת, סרטן ודום נשימה חסימתי בשינה. על ידי הבנה טובה יותר של הגורמים בשורש בעיית ההשמנה, אנו יכולים לזהות דרכים למנוע, לטפל או אפילו להפוך את ההשפעות השליליות שלה".

היקפי ההשמנה הגבוהים המתועדים במחקר מצביעים על מגמת עלייה מסתמנת בעתיד הלא רחוק בסיבוכים השונים של השמנה – הן באוכלוסייה הבוגרת והן בקרב ילדים ונוער. עלייה זו צפויה להעמיס רבות על שירותי הבריאות בעשורים הנראים לעין ברוב מדינות העולם. בין המחלות שנקשרות להשמנה שיש הערכה לעלייה בהיקפן בקרוב נכללים סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, מחלות לב וכלי דם, סרטן מסוגים שונים, דום נשימה בשינה ומחלות ריאה, מחלות מפרקים, אבנים בכיס המרה ובכליות, מחלות כבד וכליה, מחלות מעי דלקתיות, ואפילו מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה.

בישראל מדווח בשנים האחרונות על היקפים נרחבים של תופעת ההשמנה, בין השאר במסגרת מחקרים של משרד הבריאות שנכללו במחקר הנוכחי. לפי סקר הבריאות הלאומי לשנים 2020-2018 (סקר INHIS-4), מעל לשליש מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדים עם משקל עודף (38.3%) וקרוב לחמישית מתמודדים עם השמנת יתר (17.7%), ובכללם 18.7% מהגברים ו-15.7% מהנשים באוכלוסייה היהודית ו-19.6% מהגברים ו-20.5% מהנשים באוכלוסייה הערבית.

עוד על סיבוכים של השמנה

Lancet, doi: 10.1016/S0140-6736(23)02750-2