טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מחקר: הנקה מפחיתה סיכון להתקף טרשת נפוצה
לנשים עם טרשת נפוצה שהניקו את תינוקן באופן בלעדי למשך חודשיים לפחות היה סיכון מופחת להתקפים בחצי השנה לאחר הלידה
נשים עם טרשת נפוצה יכולות להרות וללדת בדיוק כמו נשים אחרות, ללא סכנה מיוחדת להן או לעובר. יתרה מכך, בתקופת ההיריון השינויים במערכת החיסון בגוף האישה שבאים להגן על העובר מגנים גם מפני התקפי המחלה ולכן ישנה ירידה דרסטית בסיכון להתקף. עם זאת, לאחר הלידה עולה הסיכון להתקף של המחלה. מחקרים הראו כי בין 20% ל-30% מהנשים עם טרשת נפוצה חוות התקף תוך שלושה עד ארבעה חודשים לאחר הלידה. השפעת ההנקה על התקפים לאחר לידה שנויה במחלוקת והמחקרים שנערכו בנושא עד היום הגיעו לתוצאות סותרות.
כדי לבחון את ההשפעה של הנקה על הסיכון להתקף של טרשת נפוצה לאחר לידה, חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום ומוסדות נוספים בגרמניה אספו נתונים של 201 נשים שהיו בהיריון בין השנים 2008-2012, אשר היו במעקב במשך שנה לאחר הלידה. הנקה בלעדית הוגדרה כהנקה לאורך חודשיים מלאים ללא שימוש בתחליפי חלב וזו השוותה להנקה חלקית בה השתמשו גם בתחליפי חלב וללא ההנקה.
מתוך 201 הנשים, 120 (59.7%) הניקו באופן בלעדי למשך לפחות חודשיים מהלידה, 42 נשים (20.9%) שילבו בין הנקה לבין תחליפי חלב בחודשיים הראשונים, ו-39 נשים (19.4%) כלל לא הניקו. רוב הנשים (178 נשים המהוות 88.6% מהמדגם) השתמשו בתרופות לטרשת נפוצה טרם ההיריון.
לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מתוך הנשים אשר לא הניקו באופן בלעדי 38.3% חוו התקף טרשת נפוצה בתקופה של עד חצי שנה מהלידה, לעומת 24.2% אשר הניקו את תינוקן באופן בלעדי למשך חודשיים לפחות. לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים מספר גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות בהם תדירות ההתקפים לפני ההיריון, הם מצאו כי הסיכון להתקף היה גבוה ב-70% בקרב נשים שלא הניקו הנקה בלעדית.
דילמה חשובה
כאשר החוקרים ביצעו השוואה בין הנשים שהניקו באופן בלעדי לבין נשים שהפסיקו להניק וחזרו במהרה להשתמש בתרופות לטרשת נפוצה, הם מצאו כי לנשים שהפסיקו להניק והחלו טיפול תרופתי היה סיכון גבוה פי 2.2 לחוות התקף.
המחקר עשוי לסייע לנוירולוגים ולמטופלות שלהם בדילמה חשובה. לפני הכניסה להיריון על הנשים להפסיק להשתמש בתרופות לטרשת נפוצה והן יכולות לחזור ולהשתמש בתרופות רק במידה שהן לא מניקות או כאשר הן מפסיקות להניק - לטובת בטיחותו של התינוק. חלק מהנוירולוגים נוטים להמליץ לא להניק או להפסיק את ההנקה כמה שיותר מהר, בכדי שניתן יהיה לחזור לטיפול התרופתי, בעיקר בקרב נשים שהיה להן מהלך מחלה אגרסיבי טרום ההיריון. המחקר הנוכחי, אשר מצטרף לעדויות ממחקר קודם שערכו החוקרים, תומך בכך שניתן לאפשר לנשים להניק מבלי להגדיל את הסיכון שלהן להתקף טרשת נפוצה.
החוקרים לא בחנו את המנגנון העומד מאחורי הקשר שנמצא בין הנקה בלעדית לסיכון מופחת להתקפי טרשת נפוצה, אך ייתכן שהסיבה היא הורמונאלית - לאחר שהנשים שהניקו באופן בלעדי הפסיקו להניק (לאחר זמן חציוני של 5.1 חודשים), הסיכון שלהן להתקף היה דומה לסיכון בקרב נשים אחרות. ידוע כי עם סיום ההנקה הבלעדית מתרחשים שינויים הורמונאליים בגוף האישה המובילים לחזרה של הביוץ.
יש לציין כי למחקר מספר מגבלות, בהן מספר המשתתפות הקטן יחסית והעובדה שהוא מחקר תצפיתי וככזה הוא אינו יכול להוכיח כי הקשר שנמצא הוא קשר של סיבה ותוצאה - משמע שלא ניתן לומר בוודאות שההנקה הבלעדית היא הגורם לסיכון המופחת להתקפים של טרשת נפוצה. ייתכן שגורמים שהחוקרים לא לקחו בחשבון התערבו והשפיעו על התוצאות. כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את הנושא.
JAMA Neurol. 2015; doi:10.1001/jamaneurol.2015.1806
למידע נוסף על היריון עם טרשת נפוצה
ערן ברקוביץ
יחסית למחלת הטרשת הנפוצה מספר המשתתפות נחשב ליפה ומכובד למחקר מסוג זה. החוקרת מציינת שמשתנים מתערבים פוטנציאלים כמו גיל ו-EDSS נבדקו ולא נמצאה להם השפעה שיכולה להיות אלטרנטיבית לממצאים (כל אחד מהמשתנים נבדק ברגרסיה לינארית בה הוצב ראשון ונבחנה יכולתו הסטטיסטית להסביר את הירידה בשכיחות ההתקפים ואף אחד מהם לא נמצא מובהק). ואכן המחקר הזה מאושש את ההסבר ההורמונאלי לטרשת נפוצה, שדרך אגב גם הירידה הדרסטית בכמות ההתקפים בעת/במהלך ההריון מוסברת ע"י השינויים ההורמונאלים.
המחקר מסכים עם ההשערות שלך: אכן ההבדלים ההורמונאליים בין נשים וגברים כנראה ומסבירים את השונות המגדרית במחלה והנה כתבה בנושא: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=209058
יש כבר ניסויים שרוצים להשתמש בהורמונים לטיפול בטרשת נפוצה, הנה מחקר ראשוני בנושא שאנו מחכים לראות את תוצאות הניסויים הראשונים בבני אדם: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=210842#wrap_
ולגבי הסכנה שבתרופות, כנראה שהתשובה היא שאינן מסוכנות או אלו שמעודדות התקפים, כי לא דווח על הבדל בין אלו שהפסיקו להניק ולקחו תרופות לבין אלו שהפסיקו להניק ולא לקחו תרופות. כמובן שזהו מחקר תצפיתי ולא ניסויי (כלומר לא קבעו באופן ראנדומאלי מי תקח ומי לא תקח תרופות ומתי, אלא רק צפו וניתחו מה שקורה במציאות) ואכן ניתן למתוח ביקורת על התוצאות והממצאים. החוקרת גם אומרת שהיו במדגם יותר נשים שלקחו תרופות ממה שהיה צפוי - רמז לקח שייתכן והמדגם שונה מהמציאות ויש להכליל את הממצאים בזהירות.
pfs1
אם נניח שאפשר לקבל את התוצאה כנכונה - למרות המספר הקטן של המשתתפות, והמשתנים הנוספים שבוודאי יש לקחת בחשבון - מה זה אומר בעצם על המחלה והתפתחותה?
זה עניין הורמונלי? [ אם כן מה בעד ומה נגד?]; ואם זה נכון - האם יש הבדל בין מחלת נשים לגברים - שלא חולקים את אותם הורמונים בדיוק, לא הרים ולא מיניקים?
פרשנות אלטרנטיבית - התרופות [של אלה שחזרו במהירות לקחת] - מזיקות?