דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
מחקר שנערך בטוויטר מגלה מתי אנו מאושרים (:
הרשת החברתית בשירות המדע: מדענים השתמשו בטוויטר כדי ללמוד על דפוסי מצב הרוח שלנו
אנשים קמים שמחים בבוקר, נהיים עצובים יותר במשך היום, ואז חוזרים למצב רוח טוב בערב, כששיאו לפני השינה. כך עולה ממחקר חדש שעקב אחר תנודות מצב הרוח של אנשים ברחבי העולם באמצעות הרשת החברתית "טוויטר".
טוויטר – אתר המאפשר למשתמשים לתקשר מסרים של עד 140 תווים המכונים "ציוצים" (טוויטים) - מספק אפשרות חסרת תקדים ללמוד על התנהגות אנושית וקשרים חברתיים בזמן אמת ובמיליוני נבדקים ברחבי העולם.
החוקרים מאוניברסיטת קורנל שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science בחנו 509 מיליון ציוצים מ – 2.4 מיליון משתמשים ב- 84 מדינות בין פברואר 2008 לינואר 2010. החוקרים התייחסו לעד 400 ציוצים מכל משתמש, ופסלו את אלו שפרסמו פחות מ- 25 ציוצים בתקופת המחקר.
על מנת לקבל תמונה על מצב הרוח הגלובאלי, המדענים חיפשו בציוצים כ-1,000 מילים המצביעות על רגשות חיוביים כמו "מסכים", "גן עדן" "סופר", "פנטסטי", ורגשות שליליים כמו "פוחד", "כועס", "חרטה" ו"פאניקה". הם כללו גם סימנים מוסכמים לרגשות כמו סמיילי "(:".
מניתוח הנתונים עולה כי באופן כללי הציוצים נטו להיות חיוביים יותר בסופי השבוע מאשר בימי השבוע. בנוסף, לפי הציוצים האופטימיים, מצב הרוח נוטה להיות טוב יותר בשעות הבוקר המוקדמות – לא משנה באיזו מדינה מתעוררים האנשים. מצב ברוח נוטה להפוך לשלילי יותר כשהיום נמשך - עד שעות אחר הצהריים - ואז לעלות חזרה. בסביבות חצות, שוב יש שיא במצב הרוח החיובי.
דפוס התנודות היומיות במצב ברוח היה דומה בימות השבוע ובסופי השבוע, מה שמראה כי הן לא נגרמות רק בשל עבודה. העדויות למצב הרוח הטוב בבוקר מופיעות שעתיים מאוחר יותר בסופי שבוע מאשר בימי השבוע, כנראה מכיוון שאנשים נוטים לישון עד שעות מאוחרות יותר בסוף השבוע. יחד עם זאת, כאמור - דפוס התנודות הוא עדיין אותו דפוס ומצב הרוח יורד בהמשך היום.
דפוס השינויים במצב הרוח במשך היום ובמשך השבוע היה דומה בכל העולם, החל מהודו, אפריקה ואוסטרליה עד בריטניה, קנדה וארצות הברית. לכן, המחקר מעלה את האפשרות שמצב הרוח שלנו מונע בחלקו מקצב ביולוגי שקיים אצל כולנו, בלי קשר לסביבה או לתרבות.
בהמשך החוקרים מתכננים להתמקד יותר בהתנהגויות ולא רק ברגשות, ובמקביל הם יבדקו רגשות ספציפיים יותר כמו דיכאון או חרדה ויתמקדו בנושאים כמו התייחסויות לדימוי גוף.
זוהי לא הפעם הראשונה בה חוקרים משתמשים בטוויטר לטובת המדע. במחקר שפורסם בשנה שעברה מדען הצליח לחזות מגמות תחלואה בשפעת על-ידי ניתוח מיסרונים שפורסמו ברשת החברתית.
עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה