חולים עם FSGS ראשוני עמיד לטיפול נמצאים בסיכון גבוה לפתח אי ספיקת כליות סופנית. תרופות נוגדות פיברוזיס והצטלקות של רקמת הכליה עשויות להיות טיפול מוצלח להאטה או עצירת ההדרדרות בתפקוד הכלייתי בחולים אלו.

Adalimumab הינו נוגד כנגד TNF אלפא, שהינו אחד המרכיבים המשתתפים בתהליך הצטלקות ופיבורזיס רקמת הכליה. ע"י עיכובו, תתכן השפעה מיטיבה על התקדמות FSGS.

במחקר  קליני ראשוני (Phase I) בדקו סבילות ובטיחות הטיפול בתרופה זו ב-10 חולים עם FSGS עמיד לטיפול. החולים היו בגיל ממוצע של 16.8 שנים עם תפקוד כלייתי תקין. קבוצת הביקורת היתה מתנדבים בריאים וחולים עם דלקת פרקים (rheumatoid arthritis).

התרופה ניתנה פעם בשבועיים בעירוי תוך ורידי וזאת במשך 16 שבועות טיפול, סה"כ 9 מנות. החוקרים עקבו אחר התפקוד הכלייתי ומידת הפרשת החלבון בשתן של המטופלים.

החוקרים מצאו כי פינוי התרופה גבוה ב-160% בחולים עם FSGS עמיד לטיפול, לעומת קבוצות הביקורת של המתנדבים הבריאים והחולים עם דלקת הפרקים. התרופה נסבלה היטב ולא היו תופעות לוואי משמעותיות קשות או סיבוכים זיהומיים.

הפרשת החלבון בשתן ירדה בלפחות 50% ב-4 מתוך 10 החולים עם FSGS עמיד לטיפול.

מחקר זה הינו ראשוני בלבד וחסר את הכח הסטטיסטי להעריך יעילות הטיפול. אולם, תוצאות המחקר, סבילות הטיפול ואולי רושם ליעילותו, בהחלט מעודדות להמשיך ולבצע מחקרים קליניים נוספים מבוקרים, שמטרתם תהיה להעריך את יעילות הטיפול בחולים עם FSGS עמיד לטיפול ואולי בעתיד לשמש כאופציה טיפולית בטוחה ויעילה לחולים אלו.

www.ajkd.org/article/PIIS0272638609011883/abstract

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה