מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר ענק מטיל ספק בקשר שבין שומן למחלות לב

מחקר ענק מטיל ספק בקשר שבין שומן למחלות לב

בריא או לא? עדויות חדשות מעלות שאלות לגבי הקשר הידוע בין חומצות שומן שונות למחלות לב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סקירת מחקרים חדשה מצאה כי העדויות הקיימות היום לא תומכות בהנחיות המגבילות צריכת שומנים רווים ומעודדות צריכה של חומצות שומן רב בלתי רוויות – כמו אומגה 3 ואומגה 6 – להפחתת הסיכון למחלות לב.

 

שומנים רוויים נמצאים בחמאה, גבינות ובשר. שומנים רב בלתי רוויים נמצאים בדגים ומקורות צמחיים כמו אגוזים ושמנים צמחיים.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine, נערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי, בראשו עמדו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג'. החוקרים ניתחו נתונים מ-72 מחקרים מסוגים שונים על הקשר בין צריכת שומנים והסיכון למחלות לב, שכללו יחד יותר מ-600,000 משתתפים מ-18 ארצות

 

כאשר הם חילקו את הנחקרים לשלוש קבוצות בהתאם לצריכת חומצות שומן שונות והשוו את אלה בשליש העליון לאלה בשליש התחתון, הם מצאו כי רק צריכת שומני טראנס נקשרה באופן משמעותי לסיכון למחלות לב. לאנשים בשליש העליון של צריכת שומני טראנס היה סיכון גבוה ב-16% למחלות לב כליליות, בהשוואה לאנשים בשליש התחתון.

 

סך צריכת השומנים הרוויים – בין אם נמדד באמצעות שאלוני תזונה או באמצעות סמנים בזרם הדם – לא נקשר עם הסיכון למחלת לב כלילית במחקרים תצפיתיים. באופן דומה, גם סך צריכת חומצות השומן הרב בלתי רוויות כמו אומגה 3 או אומגה 6, לא נמצא קשור לסיכון למחלות לב.

 

כאשר החוקרים התייחסו לא לסך הצריכה, אלא לצריכה של סוגים ספציפיים של חומצות שומן רוויות ורב בלתי רוויות, הם מצאו שונות בין הסוגים השונים של החומצות והשפעה של מספר חומצות שומן ספיציפיות על הסיכון למחלות לב. לדוגמא, חומצה השומן הרוויה חומצה מרגרית (margaric acid) המצויה במוצרי חלב נקשרה לסיכון מופחת ב-23% למחלות לב. חומצות השומן הרב בלתי רוויות חומצה איקוסאפֶּנטנואית וחומצה דוקוסהֶקְסנואית - שתיהן חומצות שומן מסוג אומגה 3 - נקשרו לסיכון נמוך בכ-20% למחלות לב.

 

כאשר החוקרים בחנו את ההשפעות של תוספי תזונה מסוג אומגה 3 ואומגה 6 על הסיכון למחלות לב ב-27 מחקרים התערבותיים מבוקרים, הם לא מצאו השפעה משמעותית של אף אחד מהתוספים. במחקרים אלה, שכללו יחד מעל 100,000 איש, הנחקרים חולקו לקבוצת התערבות שקיבלה את תוספי התזונה וקבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול או קיבלה פלצבו.

 

החוקרים סיכמו כי העדויות הקיימות היום לא תומכות בצורה ברורה בהנחיות המעודדות צריכה גבוהה של חומצות שומן רב בלתי רוויות וצריכה מופחתת של שומנים רוויים למניעת מחלות לב.

 

במקום דיאטה דלת שומן תזונה ים תיכונית?

 

בשנה שעברה פורסם מחקר קליני התערבותי גדול, שמצא כי אנשים בסיכון למחלות לב שהחליפו את תזונתם לתזונה ים תיכונית, הפחיתו את הסיכון למחלות לב ולכלי דם יותר מאלה שהחליפו את תזונתם לתזונה דלת שומן. בהשוואה לאלה שהתבקשו לאכול מזון דל שומן, לאלה שעברו לתזונה הים תיכונית היה סיכון נמוך בכ-30% להתקף לב,שבץ ומוות ממחלות לב וכלי דם.

 

החוקרים אף הפסיקו את המחקר מוקדם מהמתוכנן, לאחר שהבחינו ביתרון ברור לתזונה הים תיכונית, שנראה שהייתה גם פופולארית יותר בקרב המשתתפים – פחות אנשים שהיו בקבוצות התזונה הים תיכונית נשרו מהמחקר.

 

תזונה ים תיכונית מבוססת על הרבה פירות וירקות, אגוזים, קטניות, שמן זית, דגים ועוף, יחד עם כמויות מתונות של יין עם הארוחות, והפחתה במוצרי חלב, בשרים אדומים או מעובדים ומתוקים.

 

אז אפשר לאכול המבורגרים?

 

נדרשים מחקרים נוספים בתחום כדי לבחון אם יש צורך לשנות את ההנחיות הקיימות. גם אם יתגלה שאין קשר ישיר בין חומצות שומן רוויות לסיכון מוגבר למחלות לב ובין חומצות שומן רב בלתי רוויות לסיכון מופחת למחלות לב, זה לא הופך את ההמבורגר או הנקניקייה שאתם אוהבים לבריאים. דג עדיין יכיל פחות קלוריות מהמבורגר. בנוסף, צריכת בשר אדום – בעיקר בשר מעובד ובשר במידת עשייה "עשוי היטב" (well done) – נקשרה גם לסרטן.

 

המפתח הוא "הכל במתינות". חשוב לא להתרכז ברכיב תזונתי כזה או אחר, אלא לאכול תזונה בריאה ומאוזנת, שצריכה לכלול לפחות 5 מנות של פירות וירקות ולהיות דלה במלח וסוכר. וכמובן חשוב להיות פעילים גופנית ולהימנע מעישון.

 

 

Annals of Internal Medicine, online March 17, 2014