חג הפסח מלווה באתגרים משמעותיים עבור אנשים עם סוכרת. שבירת השגרה וארוחות החג הרבות הופכות את משימת ההקפדה על רמות הסוכר בדם למורכבת.

דיאטנים נוהגים להמליץ לסוכרתיים להיערך מוקדם לקראת פסח בהיוועצות עם מומחים, לנסות לשמר ככל שניתן שגרה תזונתית, להקפיד על ארוחת בוקר משביעה, להיזהר עם אכילה מרובה של מצות שמלוות בכמות פחמימות גבוהה ונחשבות פחות משביעות מלחם, וכן להגביל אכילת 'מזונות דחוסים' כמו קניידלעך. גם תפוחי אדמה מומלץ לאכול שלמים ולא מרוסקים לפירה, שכן מעיכתם מלווה בעלייה בערך האינדקס הגליקמי, וגם הופכת אותם פחות משביעים.

לקראת הפסח מדווחים חוקרים ישראלים על ממצאי מחקר שזיהה הבדלים ברמות הסוכר בדם אצל אנשים עם סוכרת סוג 1, לצד נטייה של אלו המקפידים לאכול "כשר לפסח" להזדקק לכמות גבוהה יותר של אינסולין, וכן על סיכון מוגבר להתקפי היפוגליקמיה בימים שלפני החג.

היפרגליקמיה ממושכת

החוקרים מהמכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומחלות מטבוליות בבית החולים בילינסון, בשיתוף עם חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ביקשו לבחון את התנודות ברמות הסוכר בדם אצל בוגרים עם סוכרת סוג 1 בתגובה לשינויים התזונתיים שמאפיינים את חג הפסח.

המחקר כלל מעקב אחר נתונים ממשאבות האינסולין של 43 בוגרים עם סוכרת סוג 1 המצויים במעקב במרפאה בבילינסון למשך 37 ימים, החל משבועיים לפני פסח, במשך תשעת ימי החג וכן שבועיים לאחר תום החג. משאבות האינסולין באמצעותן נאספו הנתונים היו מדגמי 'מדטרוניק 640G', 'אומניפוד Veo' ו-'אומניפוד Dash'.

23 מהנבדקים במחקר היו יהודים שהצהירו כי הם מקפידים על הלכות הפסח ונמנעים מאכילת חיטה ומוצרי חמץ, מתוכם שמונה נשים (35%), ואילו 20 נבדקים לא שמרו על כשרות בפסח, ובכללם 12 נשים (60%), ושימשו כקבוצת ביקורת.

נמצא כי רמות הסוכר בדם היו באופן מובהק גבוהות יותר במהלך חג הפסח בקבוצה שהקפידה על מצוות החג – 8.7 מילימול לליטר, בהשוואה לתקופה שלפני חג הפסח (8.4 מילימול לליטר). משך הזמן הממוצע במהלך פסח שבו תועדה אצל נבדקים אלה 'היפרגליקמיה' – דהיינו רמות גבוהות מדי של סוכר בדם (10.1 עד 13.9 מילימול לליטר) היה ארוך יותר במהלך חג הפסח – כרבע מהזמן (24.9%), בהשוואה לחמישית מהזמן בשבועיים שלפני החג (20.6%). לצד זאת, משך הזמן הממוצע שבו חוו הנבדקים התקפי היפוגליקמיה – דהיינו רמות נמוכות של סוכר בדם (פחות מ-3 מילימול לליטר) – היה דווקא נמוך מאוד בימי החג (0.6% מהזמן), ונטה להיות גבוה יותר שבועיים לפני פסח (1.2% מהזמן).

במקביל, כמות האינסולין הבזאלי קצר הטווח הממוצעת שניתנה לנבדקים אלה בימי החג באמצעות משאבת האינסולין גדלה משמעותית – 27.4 מנות בממוצע בהשוואה ל-24.2 מנות בממוצע לפני חג הפסח.

גם בקבוצת הנבדקים שלא נמנעו מחמץ בפסח נצפתה עלייה ברמות הסוכר בדם בימי החג, ייתכן ובהשפעתם של השינויים התזונתיים שמורגשים במדינה כולה, כשברוב רשתות השיווק, חנויות המזון והמסעדות ניתן למצוא מזונות כשרים בלבד. גם בקבוצה זו רמות הסוכר בדם היו גבוהות יותר בפסח (8.2 מילימול לליטר) בהשוואה לשבועיים שלפני החג (7.9 מילימול לליטר). עם זאת, בקבוצה זו לא נמצאו הבדלים במשך הזמן הממוצע בו תועדו הנבדקים עם רמות גבוהות מדי של סוכר בדם (היפרגליקמיה) או רמות נמוכות מדי של סוכר (היפוגליקמיה) במהלך החג, בהשוואה לשבועיים קודם לכן, וכן לא נצפו הבדלים מובהקים סטטיסטית בכמות מנות האינסולין הבזאלי שניתנו דרך משאבות האינסולין.

החוקרים מסכמים כי "חג הפסח משנה את האיזון הגליקמי (איזון הסוכר בדם) ואת צרכי האינסולין בקרב מטופלים יהודים עם סוכרת סוג 1, ומומלץ לבצע התאמות במינוני האינסולין לקראת חג כדי לשמר את האיזון המומלץ ברמות הסוכר בדם".

במחקר השתתפו ד"ר עידית דותן, ד"ר ציפורה שוחט, ד"ר טליה דיקר-כהן, פרופ' עמית עקירוב וד"ר אלכסנדר גורשטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת Canadian Journal of Diabetes.

במצה – כפול פחמימות מאשר בלחם

באופן כללי, האתגר לסוכרתיים בשמירה על איזון ברמות הסוכר בדם וניהול נכון של הסוכרת הופך מורכב יותר בימים "שוברי שגרה", כגון שבתות וחגים, ובעיקר כשקיימים שינויים משמעותיים בתזונה. כך, גם בקרב מוסלמים יש מחקרים שמזהים שינויים באיזון רמות הסוכר בדם במהלך ימי הרמדאן.

בישראל, במהלך פסח קיימת נטייה מוגברת למפגשים ועלייה בצריכת המזון, שמלווה בעיקר באכילה מרובה של מזונות עתירי פחמימות ושומנים – ולטענת החוקרים, השפעות אלה עשויות להסביר לפחות באופן חלקי הפרות באיזון רמות הסוכר בדם שנצפו במחקר.

השמירה על כשרות לפסח הייתה מלווה במחקר בצורך בכמות גבוהה יותר של אינסולין, ייתכן שבהשפעת המעבר לאכילת מצות. מצה ששוקלת לרוב כ-30 גרם מכילה 130 קלוריות, וכפול מכמות הפחמימות המצויות בפרוסת לחם לבן. אמנם ההשפעות הישירות של מצה על רמות הסוכר בדם טרם נחקרו במלואן, אך יתכן כי המעבר לאכילת מצות היא דוגמא נוספת להשפעה של התאמת מזונות על רמות הסוכר בדם בדרכים ישירות ועקיפות. בשנים האחרונות מפותחות דיאטות ייחודיות מותאמות אישית לסוכרתיים בהתאם להשפעתם של מזונות על הרכב החיידקים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום – והשפעתם במסלול זה על רמות הסוכר בדם ואיזון הסוכרת.

החוקרים מעריכים כי בקבוצה שמקפידה על הלכות חג הפסח, יתכן כי ניתן להסביר את משך הזמן הארוך יותר תחת תנאי היפוגליקמיה בימים שלפני החג בהכנות הקדחתניות והניקיונות הרבים שמלווים במתח נפשי רב. מחקרים רבים קושרים בין לחץ נפשי מוגבר לבין נטייה לפתח סוכרת, וכן נטייה להתקפי היפוגליקמיה אצל סוכרתיים. עם זאת, ככלל משך הזמן עם אירועי היפוגליקמיה היה נמוך יחסית אצל כלל הנבדקים במחקר, ככל נראה מאחר והמטופלים השתמשו במשאבות אינסולין שהגנו מפני סיבוך זה.

על רקע הממצאים, החוקרים בעבודה זו קוראים לכלל האנשים עם סוכרת סוג 1 בישראל – וגם לאלו שאינם מקפידים לאכול כשר לפסח – להיות ערים לנטייה לעלייה ברמות הסוכר בדם במהלך החג, ולבצע בדיקות ביתיות רבות יותר לרמות הסוכר בדם גם בחג עצמו וגם לפניו, על רקע נטייה מוגברת להיפוגליקמיה, וכמו כן לבצע התאמות במינוני האינסולין לפי תוצאות הבדיקות.

עוד עצות לסוכרתיים לקראת חג הפסח

עוד על השפעת מזונות על רמות הסוכר בדם

Canadian Journal of Diabetes, doi: 10.1016/j.jcjd.2024.03.003