מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מחקר חדש בדק: מה ההשפעות הקשות של התקף לב?
חוקרים מבריטניה מצאו כי התקף לב מגדיל משמעותית את הסיכון למצבים בריאותיים חמורים נוספים בלב ובאיברים נוספים עם השפעה אפשרית לטווח ארוך
התקף לב, המכונה גם 'אוטם שריר הלב', מתרחש בפתאומיות כשהזרימה החופשית של דם מועשר בחמצן לשריר הלב נחסמת. במקרה זה, החלקים הבריאים של הלב נאלצים לעבוד קשה יותר כדי לפצות על האזור שסובל מפגיעה באספקת דם מחומצן, והתקף הלב עלול להפוך לקטלני.
בעוד התקפי לב מוגדרים כמצב רפואי חמור ומסכן חיים, ארגון הלב הבריטי (BHF) מעריך כי כיום יותר משבעה מכל עשרה אנשים שורדים התקפי לב, בתנאי שהם מקבלים טיפול חירום מידי להזרמת דם לשריר הלב. כיום מקובל להעביר במהירות מטופלים לאחר התקף לב לצנתור לפתיחת כלי הדם החסומים, ובישראל אף נהוג כי מד"א מפנה לעתים ישירות לחדרי הצנתור מטופלים שפונו עם סימנים להתקף לב, מבלי הצורך לעבור ולהתעכב בחדר המיון.
כשהתקף לב אינו מוביל לתמותה, ידוע כי הוא מעלה את הסיכון לתחלואה לבבית כרונית, אולם ההשפעות ארוכות הטווח עדיין לוטות בערפל, ומעטים המחקרים הנרחבים שהתייחסו לנושא זה.
עתה מצאו חוקרים בריטים כי להתקף לב השפעה ישירה על מצבים רפואיים נוספים, הן בלב עצמו והן באיברי גוף נוספים, ולעתים ההשפעה עשויה להיות משמעותית, לשארית החיים.
אי ספיקה של הלב והכליות
החוקרים מאוניברסיטת לידס בבריטניה ניתחו יותר מ-145 מיליון אשפוזים של מטופלים בוגרים שאושפזו ב-229 מתקנים רפואיים ברחבי בריטניה במשך תשע שנים, בין ינואר 2008 לינואר 2017, בהם 433,361 מאושפזים עם התקפי לב, בגיל 67.4 שנים בממוצע, ומטופלים נוספים ששימשו כקבוצת ביקורת. החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין התקפי לב לבעיות בריאותיות נוספות במסגרת המחקר הגדול ביותר מסוגו שהעמיק בבדיקת הנושא. ככלל, מעל לשליש מהמאושפזים עם התקפי לב (37.8%) מתו מסיבה כלשהי במהלך המעקב במסגרת המחקר, שארך כתשע שנים בממוצע.
המחקר מצא כי מטופלים שעברו התקף לב פיתחו במשך המעקב מצבים בריאותיים נוספים בשיעורים גבוהים בהרבה מאשר אנשים באותו גיל ומין שלא עברו התקף לב.
בין המצבים הרפואיים שנצפו בשכיחות גבוהה יותר לאחר התקף לב נמנו: אי ספיקת לב (29.6% מהמטופלים לאחר התקף לב), אי ספיקת כליות (27.2%), פרפור פרוזדורים (22.3%), דימומים פנימיים מסוכנים (19%) וכן סוכרת (17%), שבץ מוחי (12.5%), דיכאון (8.9%) ומחלת כלי דם הקפיים (6.5%).
בניתוח סטטיסטי, כלל המצבים הרפואיים הללו תועדו במחקר כסיבוכים אפשריים שהתקפי לב מעלים את הסבירות להתפתחותם באופן מובהק: הסיכון להתקף לב נוסף לאחר התקף לב ראשוני היה גבוה פי 4.93 בהשוואה לסיכון הראשוני להתקף לב בקבוצת הביקורת; הסיכון לאי ספיקת לב היה גבוה ב-98% בקרב המאושפזים עם התקף לב, בהשוואה לקבוצת הביקורת; הסיכון למחלת כלי דם פריפרית היה גבוה ב-86%; הסיכון לאי ספיקת כליות היה גבוה ב-77%; הסיכון לסוכרת היה גבוה ב-62%; הסיכון לפגיעה באבי העורקים היה גבוה ב-52%; והסיכון הספציפי למחלת כליות כרונית היה גבוה ב-33%, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
עם זאת, אמנם מעל לעשירית מהמטופלים פיתחו בתקופת המעקב גידולים סרטניים (13.5%), אולם בחישוב סטטיסטי הסיכון לפתח סרטן היה נמוך יותר ב-44% בקרב מי שעברו התקפי לב בהשוואה לקבוצת הביקורת, ואילו הסיכון לדמנציה (7.8%) היה דומה בין אלו שעברו התקפי לב לבין אלו שלא עברו אותם.
המחקר זיהה עוד כי אנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר היו בסיכון גבוה יותר לתמותה ולמצבים בריאותיים חמורים לטווח ארוך לאחר התקף לב, ובעיקר לאי ספיקת לב ואי ספיקת כליות, בהשוואה לאנשים מרקע סוציו-אקונומי טוב יותר בגיל דומה.
המחקר מומן בחלקו על ידי ארגון הלב הבריטי וקרן Wellcome, וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2024 של כתב העת PLOS Medicine.
פעילות גופנית מתונה
לפי החוקרים, ממצאי המחקר מאירים על ההשפעות ארוכות הטווח של התקפי לב, ועל הצורך לפתח תוכניות שיקום ייעודיות לאחר התקף לב להחזרת מטופלים לתפקוד, תוך ניהול מסודר של מעקבים רפואיים והתייחסות להשפעות האפשריות של האירוע על המצב הרפואי העתידי.
בישראל כלולה בסל הבריאות הממלכתי תוכנית שיקום לב למשך שלושה חודשים בשנה שלאחר התקף לב, אם כי יש רבים שאינם מנצלים זכאות זו.
מחקרים מונים מספר פעולות לאחר התקף לב שעשויות להפחית את הסיכון לסיבוכים עתידיים:
- שיקום לב לאחר התקף לב מועיל לחזרה מדורגת לשגרה.
- אורח חיים בריא: אחד ההיבטים שניתן עליו בשנים האחרונות דגש הוא בצורך להקפיד על אורח חיים בריא לאחר אירוע לבבי, שעשוי להפחית מהסיכון לסיבוכים. אורח חיים בריא – משמעותו גמילה מעישון, שמירה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. מעבר להמלצה הכללית של ארגון הבריאות העולמי לפעילות כגופנית של 150 דקות בשבוע הפזורים ברוב ימי השבוע של פעילות בעצימות מתונה, באיגוד הלב האוסטרלי ממליצים גם להיוועץ עם הצוות המטפל על סוג הפעילות – כשיש כיום פעילויות מתונות שנמצאו בטוחות לאחר התקף לב והוכחו מועילות לבריאות כמו הליכה, הצורך להפסיק את הפעילות במקרה של כאבים, עייפות, סחרחורות וקוצר נשימה, הימנעות מפעילות לאחר אכילה או שתייה אלכוהול ושתייה מרובה של מים לפני אימונים.
- היענות לתרופות ולבדיקות המעקב בהתאם להמלצות הרופאים מסייעת להפחתת סיבוכים.
- פנייה לתמיכה נפשית לפי הצורך מועילה להפחתת הלחץ ולהפחתת תסמיני דיכאון וחרדה ומניעת תחלואה פסיכיאטרית.
- טיפול בגורמי הסיכון לתחלואה לבבית מועיל אף הוא להפחתת הסיכון לסיבוכים, ובכלל זה גם טיפול לפי הצורך בתרופות ליתר לחץ דם ובתרופות להורדת שומנים בדם.