מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותחוקרים מצאו כיצד ניתן להפחית בשליש את הסיכון לכאבי גב תחתון

חוקרים מצאו כיצד ניתן להפחית בשליש את הסיכון לכאבי גב תחתון

ניתוח נתונים מ-16 מחקרים העלה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהגנה מפני התפתחות כאבי גב תחתון או להפוך את הכאבים לחמורים ומגבילים פחות במי שסובל מהם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כאבי גב תחתון מהווים את אחת הסיבות הנפוצות לפנייה לרופא בעולם המערבי ולפי הערכות ממחקרים כ-80% מהאוכלוסייה יסבלו בשלב מסוים במהלך החיים מכאב גב תחתון. אבל נראה שניתן להפחית משמעותית כאבי גב תחתון ומוגבלות עקב כאבים אלו - באמצעות פעילות גופנית.

 

במחקר חדש שממצאיו פורסמו בכתב העת American Journal of Epidemiology חוקרים פינים מהמכון לבריאות תעסוקתית בהלסינקי ניתחו נתונים ממחקרים התערובתיים, בהם אנשים עם או ללא כאב גב בתחילת המחקר התבקשו להתמיד בשגרת פעילות גופנית מסוימת – שכללה לרוב תרגילי מתיחות ו/או אימוני כוח ולעיתים כושר אירובי, סיבולת או שיווי משקל. בניתוח הנתונים נכללו 16 מחקרים שנערכו ברחבי העולם בהם השתתפו יחד 4,310 נבדקים שהיו במעקב במשך חודשיים עד שנתיים.

 

אחד הממצאים העיקריים, שמבוסס על שמונה מחקרים מבוקרים, הוא שבהשוואה לאנשים שלא התעמלו, לאלה שהתעמלו היה סיכון נמוך ב-33% לפתח כאב גב תחתון.

 

עוד נמצא כי פעילות גופנית מפחיתה את החומרה של כאב גב תחתון ואת המוגבלות עקב כאב גב תחתון. לדוגמה, ניתוח נתונים של חמישה מחקרים העלה כי פעילות גופנית לבדה נקשרה להפחתה של 38% בסיכון למוגבלות עקב כאב גב תחתון.

 

החוקרים סיכמו כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לכאבי גב תחתון ולמוגבלות הקשורה להם וכי ניתן להמליץ על שילוב של אימוני כוח עם מתיחות או עם פעילות אירובית, 2-3 בשבוע, למניעת כאבי גב תחתון באוכלוסייה הכללית.

 

מחקר זה מתווסף לממצאים שפרסמו לאחרונה חוקרים אוסטרלים, לפיהם ריצה עשויה להועיל לגב באמצעות חיזוק הדיסקים המצויים בין חוליות עמוד השדרה ובכך לספק תרומה משמעותית לבריאות הגב ולמניעת כאבי גב. המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports באפריל השנה, נערך בקרב 79 גברים ונשים בגילי 25 עד 35 שנחלקו במקור לשלוש קבוצות: כאלו שאינם מבצעים כל פעילות גופנית, רצים המבצעים במשך חמש שנים לפחות פעילות גופנית של ריצות קבועות במרחק של 20 עד 40 ק"מ ריצה מדי שבוע ורצים מקצועיים למרחקים ארוכים. הנבדקים ענדו מדי תאוצה לקריאה מדויקת של הפעילות הגופנית למשך שמונה ימים ובהמשך עברו סריקת MRI. ככלל, הדיסקים בגב של רצים בקביעות היו חסונים יותר - היו גדולים יותר והכילו יותר נוזלים - בשתי קבוצות הרצים בהשוואה לאנשים שלא ביצעו פעילות גופנית. עוד נמצא כי ריצה קשורה בחיזוק תוכן החלבונים מסוג פרוטאוקליגן המרכיבים את הדיסקים שבעמוד השדרה -  ומונעת את שחיקתם. בדיקות שנערכו בהמשך העלו כי השפעותיה החיוביות של ריצה על הדיסקים בגב יכולות להתקבל גם בהליכה מהירה או ריצה איטית בקצב של 2 מטרים לשנייה. 

 

 

American Journal of Epidemiology, online October 19, 2017.

 

אריק-55
17/11/17 23:10

שוקינג... פעילות גופנית תורמת לבריאות... וואו