ניוון מקולרי גילי מהווה מחלת עיניים כרונית מתקדמת שנגרמת כתוצאה מפגיעה באזור מרכז הרשתית המכונה 'מקולה', האזור במרכז שדה הראייה שאחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים. המחלה שכיחה ביותר בגיל המבוגר, ומהווה כיום את הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.

בשלב הראשון של המחלה – ניוון מקולרי יבש – אשר ממנו סובלים 85% עד 90% מהמאובחנים במחלה, תאים רגישים לאור במקולה עוברים תהליך ניווני שמתקדם בהדרגה, לעתים במשך שנים, המוביל להיצרות של רקמת המקולה ואובדן תאים שאחראים לראייה. שלב זה מאופיין בשינויים פיגמנטיים במקולה ובהתפתחות נקודות 'דרוזן' – נקודות צהבהבות זעירות המעידות על משקעי חומר חוץ תאי שניתן לאתר בבדיקת עיניים שגרתית.

בעוד שהרפואה עדיין מתקדמת אל עבר פיתוח טיפולים תרופתיים לניוון מקולרי יבש, כיום הטיפול היחידי שמוכח לשלב זה, לצד אורח חיים בריא, הוא תוסף תזונה המכיל ויטמינים ונוגדי חמצון ספציפיים שהוכיחו יעילות לטיפול במחלה בשלב זה במסגרת מחקר אמריקאי בשם AREDS2 – מחקר שבוצע במימון המכון הלאומי לרפואת העין בארה"ב (NEI) וממצאיו פורסמו בעשור האחרון במספר כתבי עת. עתה, ממצאים חדשים שמתפרסמים ממחקר זה, המבוססים על מעקב של עשר שנים – מוכיחים את יעילותו.

תוסף התזונה שמשמש לעיכוב ניוון מקולרי גילי עבר שינויים עם הזמן, בהתאם לממצאי המחקר, ובין השאר הוצא ממנו נוגד חמצון מסוג 'בטא קרוטן' עקב חשש מפני סיכון יתר לסרטן הריאות אצל מעשנים. עתה מזהה המחקר כי השינויים גם היטיבו עם האטת התקדמות מחלת העיניים.

ירידה בסיכון לסרטן הריאות

למעשה שני מחקרי מעקב בתמיכת המכון הלאומי האמריקאי שימשו לפיתוח הטיפול בתוספי תזונה לניוון מקולרי גילי – הראשון הוא מחקר AREDS (קיצור של Age-Related Eye Disease Study) שעקב אחר 3,640 אנשים שאובחנו עם ניוון מקולרי יבש למשך 6.3 שנים בממוצע בין השנים 1992 ל-2001, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2001 בכתב העת Archives of Ophthalmology. במחקר הוכחה יעילותו של תוסף המכיל הרכב של ויטמין C, ויטמין E, נוגד החמצון 'בטא קרוטן' – המוביל לייצור ויטמין A בגוף, אבץ ונחושת, במינונים שונים. בשנת 2006 החל מחקר נוסף בשם AREDS2, שמטרתו הייתה לבחון הוספה לפורמולת תוסף התזונה חומצות שומן מסוג 'אומגה 3', להפחית את כמות האבץ, להוציא את נוגד החמצון 'בטא קרוטן' וכן להוסיף שני נוגדי חמצון – לוטאין וזאקסנטין. ממצאי מעקב של חמש שנים במחקר זה שנמשך עד שנת 2011, אשר כלל 4,203 נבדקים עם ניוון מקולרי יבש בגילי 50 עד 85, פורסמו במאי 2013, והצביעו על האטה של 26% בהתקדמות של ניוון מקולרי בעקבות הפורמולה החדשה, בדומה לממצא שהושג במחקר המקורי. הממצאים הבהירו כי אין תועלת מהוספת 'אומגה 3' לפורמולה, וכי ניתן להוציא בבטחה את נוגד החמצון 'בטא קרוטן' אשר עלול במינונים גבוהים להוביל לעלייה בסיכון לסרטן הריאות בקרב מעשני סיגריות. בעקבות הממצאים נוספו לפורמולה נוגדי החמצון לוטאין וזאקסנטין, אשר הוכחו בפעילותם באזור הרשתית, בדומה ל'בטא קרוטן'. ממצאי המחקר לא הצליחו להבהיר מהו מינון האבץ המועיל ביותר בפורמולה, ולכן לא בוצע שינוי במינונו בעקבות הממצאים.

המחקר הנוכחי מסכם מעקב אחר 3,882 מאובחנים בניוון מקולרי גילי מתוך נבדקי AREDS2, שניתן היה לעקוב אחריהם למשך עשר שנים, כלומר לחמש שנים נוספות, משנת 2012 עד 2018. המעקב בוצע אחר 6,351 עיניים שאובחנו עם המצב הרפואי.

הממצאים הראו כי למרות שכלל הנבדקים הועברו בתום חמש השנים לפורמולה החדשה שאינה מכילה 'בטא קרוטן' – השימוש ב'בטא קרוטן' בקרב נבדקי הביקורת במחקר הנוכחי העלה ב-82% את הסיכון לסרטן הריאות אצל מי שהיו מעשני סיגריות אי פעם, בהווה או בעבר. עם זאת, בקבוצת המחקר שקיבלה את התוסף החדש ללא 'בטא קרוטן' כבר משנת 2006 – לא נצפתה עלייה מובהקת בסיכון לסרטן הריאות. כמו כן, לאחר עשר שנים – נבדקים מקבוצת המחקר שקיבלו במשך כל עשר השנים את התוסף שכלל את נוגדי החמצון לוטאין וזאקסנטין – חוו ירידה של 20% נוספים בסיכון להתקדמות של ניוון מקולרי גילי, בהשוואה לנבדקי הביקורת שקיבלו את הפורמולה הישנה בחמש השנים הראשונות ואת החדשה בחמש השנים האחרונות. הסיכון להתקדמות לשלב הרטוב של ניוון מקולרי גילי ירד ב-15% בעקבות ההחלפה של 'בטא קרוטן' בלוטאין וזאקסנטין. כמו כן, נמצא כי מינון נמוך יותר של אבץ לא השפיע בצורה מובהקת על הסיכון להתקדמות המחלה, בדומה לממצאים שהתקבלו בחלוף חמש שנות מעקב.

מחקרים מועטים על טיפולים לניוון מקולרי יבש 

בהודעה לתקשורת שהופצה עם הממצאים החדשים אמרה מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה במכון הלאומי האמריקאי לבריאות העין ד"ר אמילי צ'ו, שהייתה החוקרת הבכירה במחקר, כי "מאחר ו'בטא קרוטן' העלה את הסיכון לסרטן הריאות אצל מעשנים בהווה בשני מחקרים שנתמכו על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), המטרה שלנו במחקר הנוכחי הייתה להשיג תוסף תזונה יעיל באותה מידה נטול 'בטא קרוטן', שכלל המאובחנים יוכלו להשתמש בו, גם המעשנים. הממצאים מעשר שנות המעקב מאשרים שלא רק שהפורמולה החדשה בטוחה יותר, אלא שהיא אף יעילה יותר בהאטת התקדמות המחלה הניוונית בעין".

לצד השימוש בתוספי תזונה שהפך למקובל כיום בעיכוב הידרדרות של ניוון מקולרי יבש, בעולם המדע והרפואה נחקרים בשנים האחרונות מספר טיפולים וטכנולוגיות במטרה לסייע למאובחנים בשלב זה במניעת התקדמות המחלה. עם זאת, ניתוח של חברת האנליזהGlobalData  שפורסם בתחילת החודש, מגלה כי עדיין יש כיום יותר טיפולים חדשים שנחקרים לעיכוב של ניוון מקולרי רטוב בהשוואה לניוון מקולרי יבש, וזאת למרות שניוון מקולרי רטוב – שמאופיין בהיווצרות כלי דם פתולוגיים ברשתית, על אף היותו המצב המתקדם של המחלה שעלול להוביל לעיוורון, מאפיין רק כ-10% עד 15% מהמאובחנים בה, ויש כבר טיפולים בהזרקות תוך עיניות שהוכחו כיעילים לשלב זה וניתנים למאובחנים. לאחרונה אף פורסם מחקר ישראלי בכתב העת American Journal of Ophthalmology בו זוהתה ירידה בעיוורון על רקע ניוון מקולרי גילי בישראל, ככל הנראה בזכות התרופות החדשות הניתנות בהזרקה. 

חשוב לציין כי גם בשלב של ניוון מקולרי יבש, עוד בטרם התפתחות כלי דם במקולה, קיים סיבוך הקרוי 'אטרופיה גאוגרפית' אשר אף הוא מעלה משמעותית את הסיכון לעיוורון. בסיבוך זה, אזורים ניווניים ברשתית נראים בבדיקת עיניים כמעין מפה, וחלה החמרה משמעותית בראיית פרטים עד כדי העלמות אותיות, חוסר יכולת לזהות פנים ועיוורון, ומקרים אלה נחשבים כיום לקשים ומאתגרים עוד יותר מאשר השלב הרטוב של המחלה – מאחר ואין נכון להיום טיפול ייעודי כנגדם.

לפי הניתוח העדכני של חברת האנליזה, יש כיום 34 מחקרים קליניים בשלבים שונים (כולל של התכנון) לניוון מקולרי יבש, 11 מהם בשלב הראשון בלבד. עיקר המחקרים מתמקדים במולקולות קטנות שעשויות להיות יעילות בהאטת התהליך הניווני בתאי האפיתל הצבעני שבמקולה (RPE).

JAMA Ophthalmology, doi:10.1001/jamaophthalmol.2022.1640

עוד המלצות תזונה לניוון מקולרי גילי