דיכאון וחרדה מוכרים כשתי הפרעות הנפש השכיחות ביותר, כשדיכאון קליני הוא כיום שני ברשימת הגורמים המובילים לנכות בעולם, אחרי כאב גב תחתון. הקשר בין ההפרעות מתואר במחקרים רבים, שמצאו כי אנשים עם דיכאון קליני מאובחן נמצאים בסיכון עודף לסבול גם מהפרעת חרדה כלשהי, לרבות חרדה כללית, פאניקה או פוביה ספציפית. בעבודות בעבר כבר נמצא כי לאנשים המתמודדים עם דיכאון וחרדה במשולב יש סיכויים גבוהים יותר לפנות לטיפול רפואי, אם כי במקביל הם גם בסיכון גבוה יותר שלא להיענות לטיפול התרופתי שניתן להם.

סקר בינלאומי של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בחן את היקף ממדיה של התחלואה הכפולה בדיכאון וחרדה ב-24 מדינות בעולם, כחלק מסקר עולמי בבריאות הנפש (World Mental Health Surveys) בקרב 74,075 נבדקים. שיעור המאובחנים עם דיכאון קליני לפחות פעם בחיים עמד על 11.2% בכלל הסקר, והשתנה בין 8.1% בקרב מדינות במצב סוציואקונומי נמוך עד בינוני ל-13% במדינות במצב סוציואקונומי גבוה. בישראל אובחנו 9.8% מהנבדקים בסקר (4,859 נבדקים) עם דיכאון לפחות פעם במהלך החיים.

עוד נמצא שכמחצית (45.7%) מאלה שאובחנו עם דיכאון במהלך החיים סבלו מהפרעת חרדה כלשהי אחת לפחות בחייהם, כששיעור התחלואה הכפולה בדיכאון וחרדה היה גבוה יותר במדינות במצב סוציואקונומי גבוה (46.9%) בהשוואה למדינות במצב סוציואקונומי נמוך עד בינוני (42.4%).

התחלואה הכפולה פחות שכיחה בישראל 

בישראל שיעור המאובחנים שסבלו בחייהם גם מדיכאון וגם מהפרעת חרדה עמד על 21.9% בלבד מקרב הסובלים מדיכאון, השיעור הנמוך ביותר פרט לזה שדווח במחוז שנזן (Shenzen) בסין (18.7%), כשמעליו יתר המדינות, לרבות רומניה (27%), צרפת (41.6%), לבנון (44.7%), גרמניה (45%), עיראק (46.1%) וארה"ב (62.6%).

במדגם הכולל, מבין הנבדקים עם תחלואה כפולה בדיכאון וחרדה, 68% דיווחו כי החרדה הופיעה אצלם לפני דיכאון. בישראל שיעור המדווחים על חרדה לפני דיכאון היה הנמוך ביותר – 30%, ובכל המדינות היה גבוה יותר, לרבות יפן (55.8%), לבנון (68.1%), גרמניה (69.6%), צרפת (70.2%) וארה"ב (75.6%). 

שיעור המדווחים כי דיכאון הופיע אצלם לפני החרדה עמד על 13.5% בקרב כלל הנבדקים בסקר, ובישראל היה הגבוה ביותר – 33.3% מהנבדקים עם תחלואה כפולה בארץ דיווחו על דיכאון שקדם לחרדה, בהשוואה ל-5.2% בניגריה, 5.4% ביפן, 12.5% בארה"ב, 15.6% בצרפת, 17.1% בגרמניה ו-17.2% בלבנון.

בחישוב סטטיסטי, הסיכון לתחלואה כפולה בדיכאון וחרדה היה גבוה יותר בקרב נשים פי 2.1 יותר מגברים, גבוה בקרב אנשים גרושים ואלמנים פי 2 בהשוואה לנשואים וגבוה ב-30% יותר בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך עד בינוני בהשוואה לאנשים ממעמד סוציואקונומי גבוה. כמו כן, הסיכון לתחלואה כפולה היה גבוה יותר בקרב משכילים, ועלה ככל שמספר שנות ההשכלה היה גדול יותר.

מחפשים מזור ברפואה משלימה

פנייה לטיפול רפואי בקרב כלל הנכללים במחקר הייתה שכיחה יותר אצל אלו שסבלו גם מדיכאון וגם מחרדה (56.2%) בהשוואה לאלו שאובחנו עם דיכאון בלבד (37.3%). מכלל המאובחנים עם תחלואה כפולה, מחצית (47.7%) פנו לרופאי משפחה לצורך קבלת טיפול נפשי. שיעור הפונים לרופאי משפחה נע בין 2.6% בעיראק ל-63.8% ביפן, ובישראל עמד על 35% מבין הסובלים מתחלואה כפולה, גבוה יותר מלבנון (11.8%) וגרמניה (21.2%), ונמוך יותר מארה"ב (38%) וצרפת (49.7%).

מכלל הנבדקים עם תחלואה כפולה, כשליש (38.5%) פנו לטיפול אצל פסיכיאטר מומחה, שיעור שנע בין 3% בניגריה ו-56.9% בספרד. בישראל עמד שיעור הפונים לפסיכיאטר על 36.4% מהסובלים מתחלואה כפולה, בדומה לנתון הכללי שאובחן במחקר, גבוה יותר מאשר בעיראק (7%), לבנון (7.4%) וצרפת (28.7%), ונמוך מאשר בארה"ב (37.7%) וגרמניה (39.2%).

בנוסף דיווחו 15.8% מהסובלים מתחלואה כפולה בדיכאון וחרדה כי פנו לטיפולים ברפואה משלימה. בישראל היה שיעור הפונים לרפואה משלימה מהגבוהים שדווחו – 15.7%, כשמעל נמצאות ארה"ב (19.1%), ניו זילנד (19.9%), אוסטרליה (20%), יפן (34%) ומחוז בייג'ינג בסין (37.5%), ומתחת פולין (12%), גרמניה (10.4%), ספרד (6.2%) ואילו בצרפת רק 0.5% מהסובלים מתחלואה כפולה פנו לטיפולים ברפואה משלימה.

הממצאים מתפרסמים בגיליון פברואר 2015 של כתב העת Epidemiology and Psychiatric Sciences. החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר המצביעים על חרדה הקודמת ברוב המקרים לדיכאון בקרב הסובלים מתחלואה כפולה, מרמזים על האפשרות למנוע התפתחות דיכאון על ידי טיפול נכון בחרדה לאחר התפרצותה. הממצאים מצביעים על כך כי כשלים בטיפול בחרדה עלולים להוביל בהמשך להתפתחות דיכאון קליני. החוקרים מציינים כי נדרשות עבודות נוספות כדי לבחון את טיב הקשר בין תופעות הדיכאון והחרדה.

מספר עבודות בעבר ניסו להסביר את הקשר בין דיכאון לחרדה ברמה הביולוגית. במחקר משנת 2010 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת Western Ontario בכתב העת Nature Neuroscience על פקטור במוח בשם CRFR1 שמגביר פעילות חרדתית מוחית, ומשפיע במקביל על עלייה ברמות הקולטנים במוח לכימיקל הסרוטונין - קולטנים בשם 5-HTR, אשר נקשרו להתנהגות דיכאונית.

Epidemiology and Psychiatric Sciences, Doi: 10.1017/S2045796015000189