מחקר ישראלי חדש מצביע על סיכון בקרב מתבגרים עם הפרעות אכילה להתפרצות מוקדמת של אוסטאופורוזיס בגילי הבגרות המוקדמת, זאת על רקע ירידה בספיגת ויטמין D.

במחקר שנערך על ידי צוות מהמרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר דלית מודן-מוזס, אנדוקרינולוגית ילדים בכירה בבית החולים, נבחנו רמות ויטמין D בקרב 87 מתבגרים ישראלים בגיל 16 בממוצע, שאושפזו עם רקע של הפרעות אכילה שונות, לרבות אנורקסיה נברוזה, בולמיה והפרעות אכילה לא ספציפיות המתבטאות בזלילה והיטהרות (binge-purge). קבוצת הנבדקים כללה בעיקר נערות, אך גם שישה נערים עם הפרעות אכילה, ששכיחותה בקרב מתבגרים זכרים מצויה בשנים האחרונות במגמת עליה.

בבדיקת ויטמין D בקרב המתבגרים, שהתבססה על מדידות לאחד מתוצרי הוויטמין: 25-הידרוקסי-ויטמין-די (25-Hydroxyvitamin D), תועדה רמה ממוצעת של 24.1 יחידות (ננוגרם למיליליטר דם), שהייתה גבוהה יותר בכ-13% בקרב מתבגרים עם בולימיה (25.4 יחידות) ואנורקסיה (25 יחידות) בהשוואה לסובלים מהפרעות אכילה לא ספציפיות (22 יחידות).

לצד הערפול כיום בספרות הרפואית בנוגע לרמות המומלצות והאופטימאליות של ויטמין D באוכלוסייה, רמות ויטמין D מעל ל-32 יחידות, שנחשבות למספקות על פי רוב מהעבודות בספרות הרפואית, נמדדו רק בקרב 16.7% מהמתבגרים עם הפרעות אכילה.

רמות נמוכות מ-20 יחידות, המוגדרות כמחסור בוויטמין D לפי רוב החוקרים וארגוני הבריאות לרבות המכון לרפואה בארה"ב (IOM) והחברה האמריקאית לאנדוקרינולוגית ילדים (PES), נמדדו בקרב 30% מהמתבגרים. רמות נמוכות במיוחד של פחות מ-15 יחידות ויטמין D, הנחשבות למחסור חמור לרוב הדעות, נמצאו בקרב 7.8% מהמתבגרים. רמות נמוכות של ויטמין D מהוות בעיה באוכלוסייה זו, הנמצאת גם כך בסיכון מוגבר לעצמות שבריריות.

הנבדקים כולם לא קיבלו תרופות כלשהן לטיפול בהפרעות האכילה במשך החודש הראשון לאשפוז, שבמהלכו עברו בדיקות לרמות ויטמין D, וזאת במטרה לנטרל השפעות תרופתיות על רמות הוויטמין.

המצב מחמיר בחורף

רמות נמוכות של ויטמין D תועדו במחקר בחודשי החורף (דצמבר עד פברואר), באופן מובהק יותר מאשר בקיץ (יוני עד אוגוסט), נתון המצביע לטענת החוקרים על קשר עונתי בין ויטמין D לחשיפה לשמש, שהיא המקור העיקרי לספיגת הוויטמין בגוף.

עם זאת, הנתון לדבריהם מפתיע, על רקע ההנחה כי בישראל שטופת השמש קרינת UVB נפלטת מהשמש ברמה מספקת ליצירת ויטמין D-3 וספיגתו בגוף לכל אורך השנה.

הנחת החוקרים כי הקמפיין המוקדם בעשורים האחרונים המבקש מהציבור להימנע מחשיפה ישירה לשמש כאמצעי הגנה מפני סרטן העור עשוי להשפיע על ירידה ברמות ויטמין D בקרב מתבגרים, כפי שמתועדות במחקר, לצד היותה של ישראל פחות מתקדמת ממדינות אחרות בהעשרת מזונות בוויטמין D ומאחר וקיים בה שיעור נמוך יחסית של נטילת ויטמין D בתוספי תזונה, בהשוואה למדינות המערב.

במחקר הנוכחי, מקרב הנבדקים הסובלים מהפרעות אכילה, אף נבדק לא החל בנטילת תוספי ויטמין D עד שאושפז בבית החולים, בין השאר גם בשל החשש שוויטמין זה יתרום לעלייה במשקל.

רמות ויטמין D מעל ל-32 יח' שנחשבות למספקות, נמדדו רק בקרב 16.7% מהמתבגרים עם הפרעות אכילה (צילום: Shutterstock)

במחקר אמנם לא נמצא קשר סטטיסטי ישיר בין רמות נמוכות של ויטמין D לדיכאון או לצפיפות עצם - שנמדדה בחוליות עמוד השדרה בבדיקת DXA - וכמו כן לא נמצא קשר למחסור ברמות הסידן בנוזל הדם. אך יחד עם זאת, גם מבלי לבסס קשר ישיר לוויטמין D, רמת צפיפות העצם שתועדה במחקר בקרב נבדקים עם אנורקסיה נרבוזה והפרעות אכילה לא ספציפיות הייתה נמוכה בהשוואה לערך הממוצע בקרב מתבגרים באוכלוסייה הכללית - 1.5 יחידות לפי מדד z-score, רמה החושפת נבדקים אלה לפגיעה עתידית בעצמות. רמה של 2 במדד זה מעידה כבר על הימצאותה של אוסטאופורוזיס משנית.

לטענת החוקרים, התופעה של מחסור בוויטמין D שזוהתה במחקר, ובייחוד בקבוצה הסובלת ממחסור חמור בוויטמין, חושפת את הנבדקים לסיכון מוגבר להתפרצות מוקדמת של אוסטאופורוזיס, מחלת שלד המתבטאת בירידה בצפיפות העצמות שמתפתחת לרוב רק לאחר גיל המעבר. סיכון זה גובר על רקע תפקידו של הוויטמין בוויסות הפיזיולוגי של יוני סידן וזרחן וצפיפות העצם בגוף.

המחקר התפרסם בגיליון אוגוסט 2014 של כתב העת International Journal of Eating Disorders, ושותפים לו גם ד"ר יעל לוי-שרגא, ד"ר אורית פנחס-חמיאל, בריג'יט כוכבי, ד"ר עדי חנוך-לוי, ד"ר איריס ורד ופרופ' דניאל שטיין, מנהל המחלקה הפסיכוסומטית בבית החולים ספרא לילדים שבשיבא.

מחסור בוויטמין D העלול להוות גורם סיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות, תועד בשנים האחרונות במספר עבודות בקרב קבוצות אוכלוסין בישראל. בעבודה שבוצעה בשנת 2008 בקופת חולים מאוחדת בירושלים, נבחנו חסרים בוויטמין ל-204 ילדים בגילאי שלושה חודשים עד 19 שנים. הרמה הממוצעת שנמדדה עמדה על 22 יחידות - שני שליש מהרמה המומלצת (32 יחידות). בשכונה חרדית בבירה - קריית צאנז - אובחנה רמה ממוצעת נמוכה במיוחד של 18.5 יחידות, ככל הנראה עקב העדר חשיפה מספקת לשמש, ובשכונת בקעה החילונית דווח על מחסור קל בלבד (29 יחידות בממוצע).

עבודה מהמרכז הרפואי רמב"ם מצאה לפני כחמש שנים כי גם ישראלים בוגרים צעירים עובדי הייטק סובלים ממחסור בוויטמין D עקב שהות ממושכת במשרדים בשעות היום ומיעוט של חשיפה לשמש. בפברואר 2010 מצא מחקר נוסף כי גם בשני יישובים שטופי שמש בצפון - טבריה ומושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל - נמדד מחסור בוויטמין D בהתאם להמלצות בקרב 87.3% מהנבדקים, ובניגוד לציפיות נמצא במפתיע כי דווקא צבע עיניים כחול - המאפיין בהירי עור שפחות נחשפים לשמש - נקשר לסיכון נמוך יותר למחסור בוויטמין בהשוואה לצבע עיניים ירוק או חום.

International Journal of Eating Disorders. Article first published online: 18 AUG 2014