אמא של ענבר רצתה לתרום לה כליה - אך סוג דמה לא התאים. בעלה של ריטה ביקש לתרום לה כליה כדי שלא תזדקק עוד לטיפולי דיאליזה - אך לא התאים. בוב מאנגליה החליט לתרום כליה לנתן מדרום הארץ, אותו לא הכיר. הפתרון שהציל את חייהם של שלושה אנשים: בוב תרם כליה לענבר, אמא של ענבר תרמה כליה לריטה ובעלה של ריטה תרם כליה לנתן.

המרכז הלאומי להשתלות יצא השנה עם תכנית חדשה להשתלות כליה מתורמים חיים של חילופי תורמים (שרשרת תורמים). זוהי תכנית שבאה לתת מענה גם למשפחות שבתוכן לא נמצאה התאמה בין התורם לנתרם.

בעקבות התוכנית, לראשונה בישראל הסתיימה בהצלחה בבית החולים בילינסון השתלת כליות מוצלבת בין שלושה זוגות של תורמים ומושתלים. ההשתלות נעשו בשיטה של "חילופי כליות": קרובי משפחה ותורמים של חולים הנזקקים להשתלה שנמצא שאינם מתאימים, תורמים כליה לחולה אחר, תמורת תרומת כליה מקרובי משפחתו. שלושת ניתוחי הוצאת הכליה מגופם של התורמים התקיימו בו זמנית, ולאחריהם התקיימו שלוש ההשתלות במקביל. מצבם של המושתלים טוב והם מאושפזים במחלקת השתלות.

תחילתה של ההשתלה המוצלבת בכך שנתן הנגבי, גבר בן 59 מתקומה שבדרום הארץ בעל סוג דם B, נזקק בדחיפות להשתלת כליה. במקביל, בוב ריינהוב, צעיר אנגלי בן 26, החליט כי ברצונו לתרום כליה להצלת חייו של אדם ישראלי שאינו מכיר, יצר קשר עם נתן והציע לו לתרום לו כליה. בוב הוא בעל סוג דם O ולכן יש באפשרותו לתרום לבעלי כל סוגי הדם.

באותה עת היו ברשימת ההמתנה להשתלה בבילינסון שתי חולות נוספות שסבלו מאי ספיקת : ענבר מגן, צעירה בת 20 מפ"ת עם סוג דם O. אמה מלכה (54) רצתה לתרום לבתה כליה אך סוג דמה A ועל כן לא התאימה להשתלה; וריטה פרחי בת 55 מכפר סבא, בעלת סוג דם A, שעברה טיפולי דיאליזה והמתינה לתרומת כליה מתאימה. בעלה ניסים (58) לא התאים לתרום לה כיוון שסוג דמו B.

במסגרת התוכנית להשתלות מוצלבות, הוצע לשלוש הזוגות הפתרון של השתלה מוצלבת, שמאפשר להציל את חייהם של שלושה אנשים במקום של אדם אחד: בוב תרם לענבל – שניהם בעלי סוג דם O, אמה של ענבל תרמה לריטה – שתיהן בעלות סוג דם A ובעלה של ריטה תרם לנתן – שניהם בעלי סוג דם B.

שלוש הזוגות נפגשו לראשונה מספר ימים לפני הניתוח, כאשר הגיעו למחלקת השתלות בבילינסון לסדרת בדיקות מקיפה טרם ההשתלה. המפגש היה מרגש מאוד עבור החולים, התורמים ואף עבור צוות המחלקה.

"מספר מדינות בעולם כולל ארה"ב, אוסטרליה, הולנד וטאיואן הקימו בשנים האחרונות מאגר זוגות שאינם מתאימים זה לזה והגדילו בכך את מספר ההשתלות מן החי המבוצעות בכל מדינה ומדינה" אומר פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון "רק לאחרונה גם בישראל הולך ונבנה מאגר זוגות כזה שיגדיל את הסיכוי של החולים להגיע להשתלה. השתלה משולשת זו היא רק התחלת הדרך. לצערנו הרב, במציאות של מחסור באיברים בארץ ובעולם אין פתרון נכון יותר מאשר השתלה מהחי המבוצעת בכל דרך אפשרית. חילופי זוגות היא אחת הדרכים".

במבצע המורכב השתתפו 9 משתילים ומנתחים, 5 מרדימים, עשרות אחיות חדר ניתוח והתאוששות, צוותי מחלקת השתלות, בנק הדם ועוד.

פרופ' מור מסביר כי החלק המורכב ביותר בהשתלות אלו הוא החלק הארגוני מפני שכל הזוגות אמורים להיות כשרים לניתוח וצריכים למצוא את המתאם הטוב ביותר האפשרי מבחינת סוג הדם, הגיל ומבחן הצלבה שלילי.

"ככל שגדל מספר הזוגות במאגר כך גם ניתן למצוא פתרון השתלה למספר גדול יותר של מועמדים" הוא מוסיף "מכאן החשיבות של הגדלת המאגר ושיתופי פעולה עם מדינות אחרות. בעתיד אני מקווה שאנו נהיה שייכים למאגר בינלאומי בדומה למאגר של תורמים להשתלת מוח עצם". 

המרכז הלאומי להשתלות קורא לכל התורמים והממתינים להשתלת כליה שאין בניהם התאמה להגיע ליחידת הדיאליזה או למרכז בו מבצעים השתלות כליה ולהצטרף באמצעותם למאגר הזוגות הלאומי.

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה