ידוע כי לילדים עם מחלות מעי דלקתיות סיכון מוגבר לפגיעה בגדילה. חוקרים ביקשו לבחון את השיעור של הפרעות גדילה בילדים עם מחלות מעי דלקתיות בישראל בעת האבחנה ועד כמה ילדים עם מחלות מעי דלקתיות בסיכון למצוא את עצמם בבגרות עם קומה נמוכה. 

החוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים, הפקולטה לרפואה ע"ש סקאלר באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי העמק אספו נתונים אודות ילדים בגילי 17-2 שנים שאובחנו עם מחלות מעי דלקתיות בבתי החולים שניידר והעמק בין השנים 1981 ל-2013, בהם 291 שאובחנו עם קרוהן ו-125 שאובחנו עם קוליטיס כיבית.

הנבדקים עברו מעקב שנמשך בממוצע כארבע שנים וחצי. נתוני הילדים המאובחנים במחלות מעי דלקתיות הושוו לנתוני 416 ילדים מקבוצת ביקורת שהותאמו לפי גיל ומין. 

פגיעה בגדילה זוהתה כחריגה מעקומות הגדילה המקובלות לכל נבדק בהתאם לגילו. בעיבוד הנתונים, כשליש (34.4%) מהילדים שאובחנו עם קרוהן זוהו בעת האבחנה עם פגיעה גדילה – שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת (15.8%). באשר לקוליטיס כיבית, שיעור הפגיעה בגדילה בעת אבחון המחלה בילדות (25.4%) לא היה שונה באופן מובהק סטטיסטית מזה שתועד בקבוצת הביקורת לילדים אלה (16.9%).

גם שיעור הפרעת גדילה (שהוגדרה כשציון התקן לגובה מתוקנן לגיל היה שווה או נמוך ממינוס 1) היה גבוה יותר בעת האבחנה בקרוהן (9%) בהשוואה לשיעור בקרב ילדים מקבוצת הביקורת (2.8%). לעומת זאת, שיעור הפרעות גדילה בעת האבחנה היה דומה בקרב מי שאובחנו עם קוליטיס כיבית (7.2%) וילדים מקבוצת הביקורת (3.2%) – עם הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.

בבגרותם, בגיל 18, נמצא כי ציון התקן לגובה של מי שאובחנו בילדותם עם קרוהן או עם קוליטיס כיבית היה נמוך יותר בהשוואה לילדים מקבוצת הביקורת. עם זאת, קומה נמוכה (שהוגדרה כשציון התקן לגובה המתוקנן לגיל היה שווה או נמוך ממינוס 2) זוהתה בשיעורים דומים בקרב מי שאובחנו בילדות עם קרוהן (6%) ואלו בקבוצת הביקורת (4.4%).

בנים מושפעים יותר 

הגובה הממוצע בבגרות בקרב מי שאובחנו בילדותם עם קרוהן וקוליטיס כיבית היה שונה מקבוצת הביקורת בקרב גברים בלבד (172.3 ס"מ בממוצע למאובחנים בילדותם עם קרוהן ו-172.7 ס"מ בממוצע למאובחנים בילדותם עם קוליטיס כיבית, בהשוואה ל-174.2 ס"מ בממוצע בקבוצת הביקורת), ולא זוהה בו שוני מובהק סטטיסטית בקרב נשים (164.1 ס"מ למאובחנות עם קרוהן, 163 ס"מ למאובחנות עם קוליטיס כיבית ו-163.5 ס"מ לילדות הקבוצת הביקורת). עם זאת, ממוצע ציון התקן לגובה אצל ילדים עם קרוהן וקוליטיס כיבית היה שונה באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת בשני המינים.

החוקרים בחנו גורמי סיכון להפרעות גדילה בקרב מי שאובחנו בילדותם עם מחלות מעי דלקתיות, וזיהו כי אבחון לפני גיל ההתבגרות המינית היווה גורם סיכון להפרעות גדילה. בנוסף, הסיכון לפגיעה בגדילה היה גבוה יותר לבנים שאובחנו עם מחלת מעי דלקתית, בהשוואה לבנות.

החוקרים מבהירים כי "דלקתיות פעילה לאורך זמן נמצאה כאחד הגורמים המשמעותיים יותר בהשפעה על הפרעה בגדילה", ועל כן דיכוי הדלקתיות באמצעות תרופות לקרוהן וקוליטיס כיבית עשוי להוות את הפתרון המועיל ביותר למניעת פגיעה בגדילה.

העבודה הנוכחית מתיישבת עם ממצאים ממחקרים נוספים שמזהים קשר בין מחלות מעי דלקתיות בגילי הילדות לבין פגיעה בגדילה, בעיקר בקרב המאובחנים בקרוהן ובעיקר בגברים. 

תהליך הגדילה אצל ילדים עם מחלת מעי דלקתית הוא מורכב, ומושפע משילוב של תזונה, דלקתיות, חומרת המחלה, הטיפול בסטרואידים וכן ממרכיבים גנטיים שמשפיעים על ביטוי המחלה.

במחקר השתתפו ד"ר פיראס רינאווי, ד"ר עמית אסא, ד"ר טל אלמגור, ד"ר תומר זיו-ברן ופרופ' רענן שמיר, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת Digestion.

Digestion, doi: 10.1159/000501924