סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מזונות עשירים בסיבים תזונתיים מפחיתים את הסיכון לסרטן השד
מחקר ענק של חוקרים מארה"ב וקנדה העלה כי סיבים תזונתיים, שמקורם בין השאר בפירות, ירקות ודגנים מלאים – מובילים לירידה בסיכון לסרטן השד גם לפני גיל המעבר וגם אחריו. מה עשויות להיות הסיבות?
בשנים האחרונות גוברת התעניינות על מחקרים מתחום התזונה שמצביעים על תועלות במניעת תחלואה בסרטן, ובעיקר צריכה מוגברת ומגוונת של פירות וירקות.
בין מחקרים אלה, עניין רב מעוררים הסיבים התזונתיים – פחמימות מורכבות, שמקורן בצמחים, שגוף האדם לא מסוגל לעכל או לספוג, אשר עוברות בשלמותן דרך מערכת העיכול עד שמופרשות בצואה, ואינן תורמות לגוף קלוריות.
מחקרים רבים זיהו בשנים האחרונות כי צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים מסייעת בהפחתת הסיכון למחלות שונות, לרבות ירידה בסיכון למחלות לב ושבץ מוחי, מניעת סוכרת וכנראה גם ירידה בסיכון לסרטן המעי הגס. עדויות לגבי הפחתת הסיכון לסוגי סרטן אחרים עדיין אינן עקביות, אולם סקירה חדשה ומטה אנליזה של צוות חוקרים מארה"ב וקנדה שמתפרסמת החודש – מגלה כי אכילת מזונות עם סיבים תזונתיים תורמת גם להפחתת הסיכון לסרטן השד – הן בקרב נשים לפני גיל המעבר והן אחריו.
בסקירה, שבוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד והמרכז הרפואי 'בירגהאם אנד ווימנס' בבוסטון שבארה"ב, לצד חוקרים מאוניברסיטת טורונטו שבקנדה, נאספו מחקרים שבחנו את הקשר שבין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד מהספרות הרפואית עד יולי 2019. החוקרים זיהו 21 מחקרים שעמדו בקריטריונים שהוגדרו בהשתתפות 1,994,910 נשים, ובכללם 17 מחקרי מעקב, שני מחקרים שבוצעו למול קבוצות ביקורת וניסוי קליני אחד. מספר הנבדקות בעבודות שנכללו בניתוח נע בין 270 ל-691,751 משתתפות בכל מחקר, ומשך המעקב נע בין שנתיים ל-20 שנים.
חלק מהמחקרים בחנו את צריכת הסיבים התזונתיים הכוללת ואחרים בדקו סוגים ספציפיים של סיבים המצויים בין השאר בפירות, ירקות ודגני בוקר. בכל המחקרים תועדה צריכת הסיבים התזונתיים באמצעות שאלונים, למעט מחקר אחד שבחן את צריכתם באמצעות תיעוד פעיל של כלל המזונות שצרכו הנבדקות. בניתוח לא נכללו מחקרים שבדקו את השפעת צריכתם של תוספי תזונה עשירים בסיבים תזונתיים.
עיבוד הנתונים מכלל המחקרים העלה כי צריכת סיבים תזונתיים הפחיתה ב-8% את הסיכון לסרטן השד, בהשוואה בין נבדקות שצרכו סיבים תזונתיים בכמות הגדולה ביותר לבין אלו שצרכו סיבים תזונתיים בכמות הפחותה ביותר.
בניתוח של 10 מחקרים שבחנו את הקשר בין צריכת סיבים ממקורות שונים על הסיכון לסרטן השד, נמצא כי סיבים שמקורם בדגנים הפחיתו ב-3% את הסיכון לסרטן השד, סיבים שמקורם בירקות הפחיתו ב-5% את הסיכון למחלה, וסיבים שמקורם בפירות הפחיתו ב-7% את הסיכון לסרטן השד.
סיבים מסיסים
בהמשך, 7 מהמחקרים שנכללו בניתוח בחנו סיבים מסיסים – סיבים שעוברים התססה על ידי חיידקי המעי, שמצויים בעיקר באגוזים ובפירות, לרבות פירות הדר, תפוחים ופסיפלורה, אשר הוכחו כממתנים את העלייה ברמות הסוכר והכולסטרול בדם ונקשרו בעבודות שונות לירידה בסיכון לדלקתיות ולמחלות לב וכלי דם. ניתוח הנתונים בעבודה הנוכחית העלה כי סיבים מסיסים הפחיתו באופן מובהק ב-10% את הסיכון לפתח סרטן השד, בהשוואה בין הנבדקות שצרכו סיבים מסיסים בכמות הגדולה ביותר בהשוואה לאלו שצרכו את הכמות הקטנה ביותר.
המחקר שפורסם בכתב העתCancer בחן גם את השפעתם של סיבים לא מסיסים, שאינם עוברים התססה במעי, המצויים בעיקר בדגנים מלאים, וכן בכרובית, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה ודגנים – סיבים אשר מעלים את נפח ומשקל הצואה ומעודדים את התנועתיות במערכת העיכול ומקלים בעצירות. מחקרים שנכללו בעבודה הנוכחית העלו כי סיבים לא מסיסים היו קשורים לירידה של 7% בסיכון לסרטן השד, אולם ברמה שלא הייתה מובהקת סטטיסטית, למעט צריכת פירות שבה תועדה ירידה מובהקת בהיקף דומה.
כשנותחו עבודות שאומדות את הסיכון לסרטן השד לפני גיל המעבר ואחריו – נמצא כי צריכה כוללת של סיבים תזונתיים הפחיתה באופן המשמעותי ביותר ב-18% את הסיכון לסרטן השד בקרב צעירות לפני גיל המעבר, וזאת בהסתמך על חמישה מחקרים שנכללו בסקירה. בנוסף, נמצא כי צריכת סיבים הפחיתה ב-9% את הסיכון לסרטן השד לאחר גיל המעבר, בהסתמך על 16 מחקרים.
בבחינת השפעותיהם של סיבים תזונתיים על התחלואה בסוגים ספציפיים של סרטן השד נצפתה ירידה אך לא מובהקת בקרב נשים שהרבו בצריכת סיבים תזונתיים לגידולים סרטניים בשד חיוביים לקולטנים לאסטרוגן (ER+) ולפרוגסטרון (PR+) וכן לגידולים השליליים לקולטנים אלה (ER- וכן PR-).
אינסולין, מיקרוביום ועלייה בצריכת ויטמינים ומינרלים
החוקרים מסכמים כי על פי המטה אנליזה הנוכחית – צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים קשורה לירידה בסיכון לסרטן השד, כשהממצא עקבי הן לגבי סיבים מסיסים והן לגבי נשים לפני גיל המעבר והן אחריו.
מחקרים עד כה לא הצביעו באופן חד משמעי על התועלת של צריכת סיבים תזונתיים במניעת סרטן השד, כשחלק מהעבודות הראו ירידה בסיכון למחלה על רקע צריכת פירות וירקות, וחלקן לא הוכיחו קשר שכזה.
החוקרים בעבודה הנוכחית לא בחנו כיצד סיבים מסיסים מפחיתים את הסיכון לסרטן השד, אולם עבודות שונות מצביעות הסברים ביולוגיים לתופעה. בין השאר, קיימות עדויות כי רמות גבוהות של הורמון האינסולין ושל IGF-1 – פקטור גדילה דמוי אינסולין – קשורים בסיכון מוגבר לסרטן השד, ולצידן עדויות כי סיבים תזונתיים מובילים לירידה ברמות של אינסולין ו-IGF-1 וכן מגבירים את הרגישות לאינסולין, וכך עשויים להשפיע על ירידה בסיכון למחלה. כמו כן, הוכח כי סיבים תזונתיים תורמים לשיפור האיזון ברמות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון לאחר גיל המעבר, כשהשחלות מפסיקות לייצר הורמונים אלה – מה שעשוי גם לתרום לירידה בסיכון לסרטן השד, אם כי כאמור התועלת בסיבים תזונתיים שזוהתה במחקר במניעת סרטן השד הייתה אפילו גבוהה יותר לפני גיל המעבר, שבו לרוב אין ירידה המשמעותית ברמות הורמונים אלה.
בנוסף, נמצא במחקרים כי סיבים מסיסים עשויים לתרום להפחתת הסיכון לסרטן השד תוך השפעה על שינוי באוכלוסיית החיידקים הטובים במעי – המיקרוביום, שהשפעתם על הבריאות נחקרת ביתר שאת בשנים האחרונות. בנוסף, סיבים תזונתיים הוכחו כמעכבים את פעילותו של אנזים בשם 'בטא גלוקורונידאז' (colonic β‐D‐glucuronidase) באופן שמשפיע על ירידה במנגנון הספיגה מחדש של הורמון האסטרוגן שייתכן ויש לו השפעה מיטיבה על ירידה בסיכון לסרטן השד.
עוד יתכן כי צריכת סיבים תזונתיים שמקורם בפירות וירקות ודגנים מלאים קשורה גם בצריכה מוגברת של רכיבים תזונתיים חיוניים נוספים המצויים במזונות אלה, לרבות ויטמינים, מינרלים ופיטו-אסטרוגנים כגון פלבנואידים ותרכובות נוספות אשר מובילות לעלייה ברמות הורמון האסטרוגן בגוף וכל אלה עשויים אף הם לתרום לאפקט מגן מפני התפתחות סרטן השד.
בראיון לתקשורת האמריקאית ציינו החוקרים בעבודה הנוכחית כי מאחר ואין גורמים רבים שנמצאו בעבודות כמשפיעים על הסיכון לסרטן השד – כל איתור של גורם שכזה, כמו צריכה מופחתת של סיבים תזונתיים – הוא חיוני לצורך קביעת המלצות מניעתיות הולמות.
בין החשיפות הסביבתיות שנקשרו במחקרים לעלייה או ירידה בסיכון לסרטן השד, בין השאר זוהו במחקרים גורמים מגנים נוספים מפני סרטן השד, לרבות שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, הפחתה באלכוהול, הימנעות מחשיפה לכימיקלים שהוכחו כמסרטנים, הפחתת חשיפה לקרינה מייננת (גם בבדיקות רפואיות), היוועצות ברופא בעת נטילת תרופות הורמונליות לגיל המעבר וגלולות למניעת היריון והנקת תינוקות ככל שניתן.
בין הגורמים הסביבתיים שהוכחו ככאלה שמגדילים את הסיכון לסרטן השד קיימים גם כן גורמים תזונתיים. בין השאר, במטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2003 בכתב העת British Journal of Cancer נמצא כי צריכה קבועה של שומן רווי מעלה ב-19% את הסיכון לסרטן השד, וצריכה קבועה של בשר אדום מעלה ב-17% את הסיכון למחלה. ממצאים ממחקר המעקב האמריקאי "מחקר האחיות" שנערך באוניברסיטת הרווארד, אשר פורסמו ביוני 2014 בכתב העת British Medical Journal, מצאו כי צריכת בשר אדום מעלה ב-25% את הסיכון לסרטן השד, ולחילופין החלפת בשר אדום בשילוב של דגים, ירקות, אגוזים ועוף מפחיתה ב-14% את הסיכון למחלה.
עוד על סיבים תזונתיים: כמויות ומקורות