בשנים האחרונות גוברת ההכרה הציבורית במצבם הקשה של קרובי משפחה המשמשים "מטפלים עיקריים" המטפלים בקרובים חולים ונפגעים. לעתים נזקקים "המטפלים העיקריים" לתמיכה גם בעצמם, בין השאר בהמשך עמידה במשימות מול מקום העבודה והמשך התפקוד בבית. לפי הערכות המבוססות על אומדנים בינלאומיים, בישראל כמיליון וחצי קרובי משפחה מטפלים, שמספקים בממוצע 21 שעות תמיכה בשבוע לקרוביהם החולים, וזאת בפרק זמן שנמשך ארבע וחצי שנים בממוצע, מתוכם כ-60% משולבים בעולם העבודה.

לאחרונה, בהמשך לפיילוט שבוצע בנציבות שירות המדינה בשנים האחרונות, חתם נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ על מסמך מדיניות חדש המספק תמיכה וסל זכויות מורחב למטפלים בקרוביהם החולים שהינם עובדי שירות המדינה הכפופים לנציבות.

נציבות שירות מדינה מרכזת את הטיפול בקרוב ל-90,000 עובדי מדינה המועסקים במשרדי הממשלה, יחידות סמך ממשלתיות ו-22 מרכזים רפואיים ממשלתיים.

לפי נתונים מהעולם, אחד מכל ארבעה עובדים הוא גם מטפל בקרוב/ת משפחה שחולה במחלה קשה או כרונית או מתמודד/ת עם ירידה תפקודית על רקע גיל מבוגר או בפציעת טראומה, בין השאר על רקע מלחמה או אירוע טרור.

עוד בשנת 2017 הוחלט בנציבות שירות המדינה על פיילוט בשיתוף עם ארגון CareGivers Israel המסייע לבני משפחה מטפלים וארגון ג'וינט-אשל לקידום שירותים וזכויות לעובדים המטפלים בקרובי משפחה. הפיילוט שיושם עד סוף 2021 הוכתר בהצלחה, ובחודשים האחרונים הוחלט על יישום מדיניות אחידה בנציבות להסדרת זכויותיהם של קרובי משפחה מטפלים, מדיניות שעוגנה בהנחיה מיוחדת של נציב שירות המדינה ותיקון סעיף 33.25 לתקשי"ר.

ימי מחלה, שעון גמיש, עבודה מהבית וחל"ת

בהתאם למדיניות החדשה הוחלט על סל תמיכות למטפלים בקרוביהם החולים. המדיניות החדשה מתייחסת לחולים קרובי משפחה מדרגה ראשונה (ילדים, בני/ בנות זוג והורים, כולל הורי בן/ בת הזוג), וכן המטפלים בקרובי משפחה רחוקים יותר שהינם עריריים או שארים יחידים, כגון גיס/ה, אחיין/ית, דוד/ה וסבא/סבתא.

• בכל משרד שבו מועסקים עובדים בשירות המדינה הוחלט על הקמת ועדה פנימית לדון בבקשות להיעדרות ממושכת של עובדים שהם קרובי משפחה המטפלים בחולים עם מקרים רפואיים קשים וחריגים בלבד, לרבות עקב אשפוז מעל לשבוע, סיבוך ממושך על רקע מחלה קשה/ כרונית, טיפול על רקע מחלת סרטן, תמיכה במטופלי דיאליזה, הפרעות נפש, מושתלי איברים, מגבלה קשה עקב מחלה והתאוששות מניתוח מורכב. לפי הנוהל, בראש הוועדה הפנימית יעמוד המנהל האדמיניסטרטיבי או סמנכ"ל משאבי אנוש בארגון, והיא תתכנס לפחות פעם בחודש ותדון בבקשות להיעדרות ממושכת מהעבודה ובסמכותה יהיה לקבל החלטה לאשר או לדחות כל בקשה או לאשרה באופן חלקי. עובד לא יוכל להגיש בקשה להיעדרות ממושכת במידה ומספר ימי החופשה הצבורים שלו חורג ממכסת הצבירה.

• בכל משרד ימונה עובד סוציאלי או אחראי רווחה כ"נאמן המשרד לבני משפחה מטפלים". בכל מקרה שיוגש לוועדה לאישור היעדרות ממושכת, ייפגש הנאמן לשיחה אישית עם העובד תוך שבוע, והוא זה שיציג את בקשת העובד בפני הוועדה.

• בכל משרד יערך סקר אנונימי על השפעת הטיפול בקרובי משפחה חולים על התפקוד הכולל.

לפי הנוהל, הוועדה העוסקת בעובדים המטפלים בקרוביהם החולים תוכל לאשר לעובדים בין השאר:

• ניצול של עד 24 ימי מחלה ממכסת ימי המחלה עבור הטיפול בקרוב משפחה חולה, ולא יותר מ-24 ימי מחלה בכל שנה, ובתנאי שלכל עובד יישארו לאחר ניצול המכסה למטרה זו עוד שישה ימי מחלה במכסה. במקרה של ניצול כלל ימי המחלה – ניתן יהיה לפנות לקבלת מענק מקרן ימי מחלה שמופעלת על ידי הנציבות. עובדים המטפלים בקרובים על ערש דווי יהיו רשאים לפרסם בקשה לקבל תרומות ימי מחלה מעובדים אחרים באופן אנונימי בהיקף של עד ל-90 ימי מחלה מצטברים.

• הפעלת שעון עבודה בשעות גמישות, למשל התחלת העבודה מאוחר, השלמת שעות בערב או פריסת העבודה לשישה ימים בשבוע במקום לחמישה.

• יום עבודה או השלמת שעות מרחוק או יום משולב בבית או במשרד.

• אישור עבודה בחלקיות משרה לתקופה של עד חצי שנה.

• עבודה מסניף אחר של המשרד, ככל שהדבר מתאפשר.

• אישור של עד 3 שעות בחודש לסיוע לקרוב משפחה חולה ללא ניכוי מהשכר, לאחר מיצוי ניצול מכסת ימי המחלה, על בסיס אישור היעדרות רפואי.

• אישור יציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) לתקופה של עד חודש בשנת ההעסקה הראשונה, עד שלושה חודשיים למועסקים 5-2 שנים, ועד שנת חל"ת עם אפשרות להארכה לשנה נוספת למועסקים מעל לחמש שנים.

כמו כן, במסגרת המדיניות החדשה תיבחן הקמת קבוצות תמיכה לעובדים שמטפלים בקרוביהם החולים והפניית עובדים בהתאם למצבם לייעוץ מקצועי חיצוני.

ניתן יהיה להגיש ערעור על החלטות הוועדה הפנימית בפני ועדה מיוחדת שתוקם בנציבות להיעדרות עובדים עקב מחלה של בן משפחה.

בעיה עולמית

לפי דו"ח של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ממאי 2023, מספר העובדים שנדרשים לטפל בקרובי משפחה נמצא במגמת עלייה, על רקע מגמת הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים. הדו"ח מעריך כי הנזק מהטיפול של עובדים בקרוביהם החולים אמנם נמוך, מאחר ומרבית הזמן המוקדש לטיפול מסוג זה הוא בשעות הפנאי, אך עדיין משמעותי, ומשתווה לאובדן רווחה של כ-1.2% מהתוצר.

מנתוני הסקר החברתי לשנת 2019 של הלמ"ס עולה כי 1.2 מיליון ישראלים מגיל 20 ומעלה שהם 21% מהאנשים בגילי העבודה – מעידים על עצמם שהינם קרובי משפחה מטפלים. במחקר ישראלי ממכון גרטנר בהשתתפות גולשי "כמוני", שפורסם בקיץ 2022, כשני שליש מהתומכים בחולים העידו כי הם מתמודדים בעצמם עם בעיות פיזיות ונפשיות או תחלואה מורכבת. מבין הנבדקים, קרוב למחצית מהקרובים התומכים דיווחו על פגיעה פיזית או נכות (45.1%), ויש שדיווחו על מצוקה נפשית (6.8%) ותחלואה משולבת (11.1%).  

לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, כעשירית (10.6%) מהישראלים מגיל 50 ומעלה הם למעשה "מטפלים לא פורמאליים" בקרוביהם החולים, בהם 5.5% המטפלים על בסיס יומיומי ו-5.1% על בסיס שבועי, נתון הדומה לממוצע המדינות (13.5%), ונמוך ממדינות כמו גרמניה (17%), צרפת (17.5%) ובריטניה (18.2%). בשיא מחזיקה צ'כיה, שבה 19.7% מהתושבים מגיל 50 ומעלה מדווחים שהם מטפלים בקרוביהם החולים. לפי הנתונים מהעולם, מכלל המטפלים בקרובים חולים, הרוב (61%) נשים.

לדברי רחל לדאני, מנכ"לית הארגון לבני משפחה מטפלים Caregivers ישראל, "מחקרים רבים מעידים שכשארגון מצהיר על תמיכתו בעובדים שהינם בני משפחה מטפלים, מזהה אותם, מושיט להם יד מסייעת ומפעיל כלים שיקלו עליהם בעבודה ובחיים – כל הצדדים מרוויחים. רצינו שהמגזר הציבורי, שהוא המעסיק הגדול במשק, ישמש דוגמה ומודל למגזר הפרטי". בשנת 2024 מתכננים בארגון לקדם תוכניות דומות לתמיכה בעובדים המטפלים בקרובי משפחה חולים גם בשוק העבודה הפרטי.

עוד על זכויות קרובי משפחה מטפלים

קישור להנחיות העדכניות של נציבות שירות המדינה לבני משפחה מטפלים