מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותמודעות עצמית תורמת לצמיחה פוסט טראומטית אצל המאובחנות עם סרטן השד

מודעות עצמית תורמת לצמיחה פוסט טראומטית אצל המאובחנות עם סרטן השד

חוקרים ישראלים מצאו כי חידוד המודעות העצמית, בין השאר בשיטות מיינדפולנס, עשוי לסייע להתמודדות של נשים שאובחנו עם סרטן השד ופיתחו תסמיני פוסט טראומה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אבחון בסרטן השד מהווה חוויה קשה עבור המתמודדות שמשפיע משמעותית על בריאותן הנפשית, ובחלק מהמקרים אף עשוי להיחשב כאירוע טראומטי, המוליד בהמשך תסמינים של פוסט טראומה.

 

עם זאת, לצד המצוקה הנפשית המשמעותית, נשים שאובחנו עם סרטן השד לרוב מתארות גם חוויות חיוביות שעברו במהלך ההתמודדות עם המחלה – מצב שזכה בשנת 1996 בקהילייה המקצועית לכינוי 'צמיחה פוסט טראומטית'.

 

לצמיחה פוסט טראומטית מספר ממדים אופייניים, בהם הוקרה רבה יותר לחיים ושינוי בסדרי עדיפויות, חיזוק בקשרים החברתיים, חיזוק כוחות אישיים, פתיחות לאפשרויות חדשות והתפתחות רוחנית. מספר חוקרים הציגו עדויות לשינויים בתהליכים קוגניטיביים שמשפיעים על צמיחה פוסט טראומטית.

 

עתה מדווח צוות חוקרים מישראל וממדינות אירופה כי שיפור גישת המודעות העצמית אצל המתמודדות עם סרטן השד עשויה לקדם צמיחה פוסט טראומטית.

 

לא "על אוטומט"

 

בשנים האחרונות צוברת פופולאריות שיטת המיינדפולנס – סוג של מדיטציה 'תודעתית', הקרויה גם 'מודעות קשובה', המבוססת על הגברת מודעות עצמית ועל קשב גבוה וקבלה של החיים ברגע זה. במדיטציית מיינדפולנס מתמקדים המטופלים בחוויה העכשווית, לדוגמה בקצב הנשימות, ולומדים לקבל את מחשבותיהם ורגשותיהם ללא שיפוט עצמי. אחד מענפי המיינדפולנס הוא 'מדיטציית הויפאסנה', ששורשיה בבודהיזם. מחקרים מצאו כי שיטת המיינדפולנס תורמת להפחתת לחצים ושפור איכות החיים בשורה ארוכה של מחלות כרוניות וממאירות.

 

צוות החוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, לצד חוקרים מפינלנד, איטליה ופורטוגל, התבסס בעבודה זו על מאגר של 697 נשים עם סרטן השד בשלבים שונים של המחלה, שאובחנו בין הגילים 70-40, אשר משתתפות במחקר נרחב (Bounce Project), ובהן 137 ישראליות שמטופלות במחלקות האונקולוגיות במרכזים הרפואיים שערי צדק ובילינסון וכן מטופלות בבית החולים האוניברסיטאי בעיר הלסינקי בפינלנד, המכון האירופי לאונקולוגיה באיטליה ובמרכז הקליני Champalimaud בפורטוגל.

 

המטופלות עברו הערכה באמצעות השאלונים לרמות של מודעות עצמית – מיינדפולנס, וכן לגישתן ביחס המחלה ולצמיחה פוסט טראומטית בשלוש נקודות זמן: מיד עם האבחנה ובהמשך בחלוף חצי שנה ושנה.

 

השאלון למודעות עצמית המכונה MAAS בחן עד כמה המתמודדות מעידות על המודעות להתקדמות מחלתן ולהשפעות המחלה. בין השאר התבקשו המטופלות במסגרת הערכה זו להעיד האם הן מרגישות שהן 'על אוטומט' ללא מודעות הולמת למה שהן עושות; האם הן  חוות רגשות מסוימים ומפתחות אליהן מודעות רק בחלוף הזמן; האם הן שוברות דברים ללא תשומת לב; האם הן מתקשות להישאר בפוקוס; והאם הן נוטות שלא לשים לב לסימנים שמעידים על מתח נפשי.

 

החוקרים מצאו כי רמות גבוהות של מודעות עצמית המבוססת על גישת המיינדפולנס תרמו לגישה חיובית כלפי המחלה, להעצמת תחושת השליטה במחלה של המתמודדות ולצמיחה פוסט טראומטית. במצבים אלה – המחלה נתפסה כפחות כרונית-מתמשכת ויותר אקוטית, וכך למעשה היא נתפסת כיותר ניתנת לטיפול במסגרת זמן מוגדרת. הממצאים הצביעו על כך שמודעות עצמית יכולה לתרום את המאובחנות עם סרטן השד להעצים את המודעות, הקשב ועיבוד הזמן, באופן שהופך לתפיסתן את סרטן השד למחלה שניתנת לטיפול.

 

המחקר מומן כחלק מפרויקט Horizon 2020 של האיחוד האירופי. במחקר השתתפו מישראל החוקרים רואן דחאברה, גבריאלה בנטלי ופרופ' רות פת-הורנצ'יק, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2024 של כתב העת Journal of Health Psychology.

 

תמיכה מחברים

 

החוקרים ממליצים לקדם מודעות עצמית בקרב נשים עם סרטן השד באופן שיכול לשפר את הגישה כלפי המחלה ולעודד צמיחה פוסט טראומטית שמשפיעה לטובה על איכות חיי החולות ובהמשך המחלימות – וזאת באמצעות התערבויות שונות כגון תרגול מיינדפולנס, לצד טיפולים פסיכולוגיים.

 

ממצאי המחקר מעלים למודעות את תופעת הצמיחה הפוסט טראומטית בסרטן השד, שזוכה לאחרונה לתהודה גוברת בספרות המדעית.

 

באפריל 2019 דיווחו חוקרים ישראלים בכתב העת Psychooncology, בהתבסס על מחקר בקרב 198 נשים עם סרטם השד, כי גם בכיוון ההפוך לעבודה זו: צמיחה פוסט טראומטית מעודדת מודעות גבוהה יותר בקרב החולות וכן תורמת לשיטות מועילות יותר להתמודדות עם המחלה, הכוללות קבלה, מיקוד על דברים חיוביים ותכנון לעתיד.

 

בסתיו 2015 מצאו חוקרים ישראלים שבחנו את התופעה כי תמיכה מחברים מעודדת צמיחה פוסט טראומטית אצל חולות בסרטן השד, וזאת אף בהיקף משמעותי יותר מאשר תמיכה מבן הזוג.

 

המונח של צמיחה פוסט טראומטית מתואר גם במצבים נוספים של התפתחות טראומה. באוגוסט 2024 דיווחו חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי הפסיכיאטרי לב השרון ואוניברסיטת תל אביב בכתב העת Stress and Health על תסמיני צמיחה פוסט טראומטית לאחר אסון "השבת השחורה" ב-7 באוקטובר, לצד גילויים רבים של תסמיני פוסט טראומה. בין השאר תואר במחקר כי במדגם של 147 אנשי מקצועות בריאות הנפש, כחמישית דיווחו כי חוו צמיחה פוסט טראומטית, 20.1% מהחילוניים ו-;18.7% מהדתיים.  

 

Journal of Health Psychology, doi: 10.1177/13591053231223484