מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסחדשותמה מגדיל את הסיכון לאקזמה בידיים?

מה מגדיל את הסיכון לאקזמה בידיים?

חוקרים בחנו את הגורמים שמגדילים או מקטינים את הסיכון לאקזמה בכפות הידיים. מדוע השמנה מגדילה את הסיכון לאקזמה? וכיצד כלבים משפיעים על הסיכון למחלת העור?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אקזמה בכפות הידיים היא אחת המחלות העוריות הנפוצות ביותר ומחלת העור התעסוקתית השכיחה ביותר. המחלה הדלקתית לה מהלך של התלקחויות והפוגות היא לרוב כרונית, ויש לה השפעה משמעותית על איכות החיים.

 

גורם סיכון מוכר ומרכזי לאקזמה של היד הוא היסטוריה של אטופיק דרמטיטיס – מחלת עור שמתבטאת בדלקת בעור – נגעים עוריים, יובש ניכר וגרד קשה. אטופיק דרמטיטיס בדרך כלל מופיעה לראשונה בילדות, בעלת מהלך כרוני (ממושך) וגלי (החמרות והטבות) ובמקרים רבים חולפת במהלך שנות הילדות. גורמי סיכון מוכחים נוספים לאקזמה ביד הם עבודה בסביבה של רטיבות וחשיפה לגורמים שמגרים את עור כמו חומרי ניקוי או כימיקלים במוצרים קוסמטיים. באשר לגורמי סיכון נוספים העדויות בספרות הרפואית אינן חד משמעיות.

 

חוקרים מאוניברסיטת אואולו בפילנד ביקשו לבחון את הקשר בין גורמי סיכון שונים לאקזמה בידיים. לשם כך הם ניתחו נתונים של מחקר מעקב שנערך בצפון פינלנד, במסגרתו נאסף מידע על תינוקות שנולדו בשנת 1996. המעקב החל עוד בשנת 1965 - אחר האימהות שהיו צפויות ללדת, ובהמשך גם אחר 12,058 ילדיהן. המעקב אחר הילדים שכלל בדיקות גופניות ומילוי שאלונים מפורטים נמשך עד שאלה הגיעו לגיל 46-45 והמעקב אחר הוריהם נמשך גם הוא באמצעות רשומות רפואיות.

 

מהממצאים שפורסמו בכתב העת Contact Dermatitis עולה כי 900 משיבים דיווחו על אקזמה בידיים – שכיחות של 13.3%, בדומה לנתון שהתקבל לאחרונה בסקירת נתונים גדולה שהצביעה על כך ש-14.5% מהאוכלוסייה חווים אקזמה בכפות הידיים במהלך חייהם.

 

לאחר שנטרלו משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, החוקרים מצאו גורמים שונים שנקשרו לסיכון לפתח אקזמה בכפות הידיים.

 

אטופיק דרמטיטיס: מחלת העור אטופיק דרמטיטיס – הידועה כגורם סיכון לאקזמה בידיים – העלתה את הסיכון לאקזמה בידיים פי כמעט 10 (9.66). גם אסתמה נקשרה לסיכון גבוה ב-38% לאקזמה בידיים ודלקת לחמית אלרגית נקשרה לסיכון גבוה ב-28% למחלת העור.

 

השמנה: השמנה נקשרה לסיכון גבוה פי 3.44 לאקזמה בידיים. החוקרים מסבירים כי ממצא זה מחזק ממצאים קודמים שהצביעו על קשר בין אקזמה והשמנה. ״השמנה משנה את הפיזיולוגיה הנורמלית של העור בדרכים רבות״ כותבים החוקרים, שמפרטים לדוגמה כי השמנה משנה את העור באופן שגורם לאובדן מים ולכן לעור יבש וכן גורמת לדלקתיות כרונית.

 

אלרגיה אצל הורה: אלרגיה של הורה נקשרה לסיכון כפול (פי 1.98) לאקזמה בידיים אצל הילד. גם מחקרים קודמים מצאו כי אלרגיות אצל ההורה קשורות לסיכון מוגבר לאקזמה בכפות הידיים אצל ילדיו.

 

מין: לפי המחקר החדש הסיכון לאקזמה בכפות הידיים גבוה ב-73% בקרב נשים לעומת גברים – ההבדל בין המינים שנצפה בעבודות קודמות. החוקרים מסבירים כי ההבדל בין המינים מוסבר בעיקר בכך שבאופן כללי בקרב נשים יש יותר חשיפה של כפות הידיים לסביבה רטובה ולחומרים שעלולים לעורר אקזמה כמו חומרי ניקוי או מוצרי קוסמטיקה - גם כחשיפה תעסוקתית וגם בשעות הפנאי.

 

חשיפה לעובש: נבדקים שדיווחו על עובש שניתן לראות או ריחות של עובש במקום מגוריהם היו בסיכון גבוה ב-32% לאקזמה בידיים בהשוואה לנבדקים ללא היסטוריה של חשיפה לעובש.

 

פעילות גופנית: פעילות גופנית נקשרה במחקר לסיכון מופחת לאקזמה בידיים, ולנבדקים שדיווחו על פעילות גופנית מתונה או מאומצת היה סיכון נמוך ב-22% לאקזמה בהשוואה לאלה שהיו פחות פעילים. ממצא זה מחזק ממצאים קודמים שקשרו פעילות גופנית לסיכון מופחת למחלת העור, והחוקרים משערים שההסבר קשור ליכולת של פעילות גופנית להפחית דלקתיות. לעומת זאת, עישון וצריכת אלכוהול לא נקשרו להשפעה על הסיכון לאקזמה בידיים. גם במחקרים קודמים אלכוהול לא נקשר לסיכון לאקזמה בידיים. הממצאים ממחקרים שפורסמו עד כה באשר לקשר עם עישון לא הניבו ממצאים אחידים.

 

חשיפה לבעלי חיים: לבעלי כלבים היה סיכון נמוך ב-17% לאקזמה בידיים בהשוואה לאנשים ללא כלב. לא אותרו קשרים משמעותיים בין חיים עם חתולים או חיות חווה לסיכון לאקזמה בידיים.

 

 

Contact Dermatitis. Published online August 18, 2022