מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמה הקשר בין מיגרנה לכאב אגן?

מה הקשר בין מיגרנה לכאב אגן?

חוקרים מצאו כי רוב הנשים שסובלות מכאב אגן כרוני סובלות גם ממיגרנות


67% מהנשים שסבלו מכאב כרוני באגן סבלו גם ממיגרנות (צילום: panthermedia)
67% מהנשים שסבלו מכאב כרוני באגן סבלו גם ממיגרנות (צילום: panthermedia)

 

מיגרנות וכאבי אגן כרוניים הם שניים מהמצבים הכרוניים הנפוצים ביותר בקרב נשים. כעת מחקר חדש מצא כי יתכן וקיים קשר בין המצבים. על-פי המחקר, שבע מתוך עשר נשים שסובלות מכאב אגן כרוני, סובלות גם ממיגרנות- פי 3 מהשיעור של מיגרנות בנשים באוכלוסיה.

 

כאבי אגן כרוניים מאופיינים בחוסר נוחות באזור שבין הירכיים, מתחת לטבור, למשך שישה חודשים או יותר, שאינו קשור לכאבי ווסת. חלק מסוים מהמקרים קשורים לזיהומים או גידולים ברחם, אבל לעיתים קרובות לא ניתן למצוא את הגורם לכאבים. התופעה שכיחה יותר בנשים מאשר בקרב גברים, ועל-פי הערכות כעשרים אחוז מהנשים בגיל הפוריות סובלות מכאב אגן כרוני.

 

במחקר הנוכחי, החוקרים מהמוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית, בחנו את הקשר בין מיגרנות וכאב כרוני באגן, עם וללא אנדומטריוזיס, מצב בו רקמה כמו זו שמרפדת את הרחם צומחת גם מחוץ לרחם, מצב שעלול להיות מלווה בכאבים. הנשים שהשתתפו במחקר לא היו מבוגרות מגיל 46.

 

התוצאות הראו כי 67% מהנשים שסבלו מכאב כרוני באגן סבלו גם ממיגרנות ו- 8% סבלו מכאבי ראש שייתכן והיו מיגרנות. מדובר בשיעור גבוה פי 3 משיעור המיגרנות בקרב כלל הנשים באוכלוסיה. לא היה הבדל בשכיחות המיגרנות בין נשים עם אנדומטריוזיס ונשים ללא אנדומטריוזיס.

 

עדיין לא ידוע בדיוק מה ההסבר שעומד מאחורי התופעה. אחת התיאוריות היא שהאשם הוא בהורמונים הקשורים לדלקתיות ולרגיעת כלי דם. תיאוריה נוספת היא שנשים עם סוג אחד של כאב כרוני, נהיות רגישות יותר לכאב ממקורות אחרים, מכיוון שתאי העצבים שלהן נהיים רגישים יותר ולכן סף הכאב נהיה נמוך יותר.

 


Fertil Steril. 2010 Dec 8. Epub ahead of print

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה