חוקרים מאריזונה בחנו את המטבוליזם של נמלים בודדות ואת מטבוליזם כל הקבוצה שלהן כמודל לתאים בודדים ולגוף, מעין סופר-אורגניזם.

במעקב אחרי 13 קבוצות נמלים נבחנו רמות החמצן ודו-תחמוצת הפחמן, קצב הצמיחה, גודל, התנהגות וקצב המטבוליזם של כל הקבוצה ושל הנמלים הבודדות.

הם מצאו שקצב המטבוליזם של הקבוצה לא ניתן להערכה על פי תוצרי הלוואי של חברי הקבוצה הבודדים, שכן בפועל הקבוצה ייצרה רק 75% מכלל התוצרים שהיו מייצרים חבריה אילו היו חיים לבד.

החוקרים גם מצאו שככל שהקבוצה היתה יותר גדולה כך היה המטבוליזם הכולל שלה נמוך יותר, דהיינו קבוצה גדולה צורכת יחסית פחות אנרגיה מקבוצה קטנה.

גודל הקבוצה משפיע על התנהגות הנמלים. בקבוצה קטנה יותר נמלים התרוצצו יותר במהירות וגם התפזרו יותר באחידות ואילו בקבוצה גדולה היו הרבה יותר נמלים שזזו באיטיות.

בקבוצה גדולה יש יותר שונות בהתנהגויות הנמלים.

מודל קהילת הנמלים דומה לצמיחת פרטים, בייחוד בשעור של הירידה במטבוליזם שיורד עם הצמיחה עד לכ- 75%, ייתכן שעם הגודל ניתן לוותר לחלק מחברי הקבוצה על חלק מהפעילויות כמו שבגוף קורה עם חלק מהתאים.
 

התוכנית, להשתמש במודל קבוצת הנמלים כמודל לחקור את השפעת הרשת החברתית על המטבוליזם שלנו. אכן מעניין למה לגדול מטבוליזם יותר איטי מלקטן.

המודל הוצג בכנס העמותה האמריקאית לפיזיולוגיה:
APS’s Intersociety Meeting Global Science: Comparative Physiology in a Changing World, Aug 4-7, 2010, Colorado
 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט