מטרת המטה-אנליזה החדשה שפורסמה בכתב העת Annals of Internal Medicine היתה למצוא על פי מחקרים אקראיים ומבוקרים מהי המטרה האופטימלית להורדת לחץ הדם בחולי כליות כרוניים, תוך כדי התייחסות להשפעת מידת הפרשת החלבון.

לאחר סריקת כל המחקרים משנת 2001 ועד 2011 נמצאו בסך הכל שלושה מחקרים מתאימים שכללו 2,272 חולים. לא נמצאה כל יעילות בהורדת לחץ הדם פחות מ -125/75 ממ"כ עד 130/80 ממ"כ, לעומת הורדת לחץ הדם מתחת ל – 140/90 ממ"כ.

ראיות באיכות נמוכה העלו את האפשרות שהורדת לחץ הדם מתחת ל – 140/90 ממ"כ היא יעילה רק בחולים עם הפרשת חלבון בין 300-1,000 מ"ג ליום. חולים אלו היו זקוקים למספר גדול יותר של תרופות נגד יל"ד והם סבלו משיעור גבוה במעט מתופעות לוואי.

מטרת הורדת לחץ הדם בחולי כליות כרוניים לפי הנחיות איגודי לחץ הדם השונים היא מתחת ל –130/80 ממ"כ, בדומה להנחיות לגבי חולי סוכרת, למרות שהן אינן מבוססות על מחקרים שנועדו לבדוק נושא זה. גם הוויכוח שהתעורר בעקבות תוצאות מחקר ACCORD לגבי המטרה האופטימלית להורדת לחץ הדם בחולי סוכרת עדיין לא הסתיים.

לא פלא שחוקרי המטה-אנליזה הנוכחית רצו לבדוק מהן הראיות המחקריות להנחיה להורדת לחץ הדם מתחת ל – 130/80 ממ"כ בחולי מחלת כליות כרונית. 

גם לאור תוצאות מטה-אנליזה זאת לא ניתן היה להסיק האם הורדת לחץ הדם בחולי כליות כרוניים היא בהתאם להנחיות המקובלות או אפילו נמוכה יותר או שהמטרה היא גבוהה יותר ותהיה רק מתחת ל – 140/90 ממ"כ, וזאת בגלל היעדר מחקרים עם חולי סוכרת בלבד ו/או מחקרים ארוכי-טווח.

גם השאלה לגבי השפעת הפרשת החלבון על קביעת המטרה להורדת לחץ הדם לא באה על פתרונה היות וחולים עם הפרשת חלבון מוגברת נמצאו בשני מחקרים בלבד. נקווה לתוצאות ברורות יותר ממחקר SPRINT שבו נבדקת השפעת הורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ לעומת מתחת ל – 140 ממ"כ בחולי יל"ד שבחלקם סובלים ממחלת כליות כרונית וממחקר HALT-PKD שבו נבדקת הורדת לחץ הדם למטרה בין 96/60 ל – 110/75 ממ"כ לבין מטרה בין 120/70 – 130/80 ממ"כ בחולים עם מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית.

מתוך אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם