לאורך כל החיים בעצמות בגופנו מתרחש תהליך של 'שחלוף', שכולל למעשה שני תהליכים שמתרחשים בזה אחר זה: תחילה פירוק של אזור זעיר בתוך העצם באמצעות תאים מפרקי עצם הנקראים אוסטאוקלסטים (Osteoclasts), ואחריו תהליך בניית עצם חדשה באמצעות תאים בוני עצם הנקראים אוסטאובלסטים (Osteoblasts) בחלל שנוצר על ידי התאים מפרקי העצם.  

המאזן הכמותי של שני התהליכים משתנה במשך החיים: בילדות עד סיום ההתבגרות המינית, המאזן הוא לטובת הבנייה, ובעקבות תהליך השחלוף, כמות העצם עולה בהדרגה. עם סיום תהליך הגדילה - בבגרות חל איזון בין התהליכים, איזון שמאפשר להחליף עצם ישנה, פחות גמישה ועמידה בעומסים בעצם חדשה. אצל נשים לאחר הפסקת וסת בגיל המעבר ובנשים וגברים עם העלייה בגיל ו/או כתוצאה ממחלות רקע ותרופות שפוגעות בעצם – חל מהפך ופירוק העצם גבוה יותר מבניית העצם. כתוצאה מכך, נפגע המבנה הפנימי של העצם.

העצם הספוגית בנויה מקוריות עצם שמחוברות זו לזו ויוצרות רצף שמעניק חוזק לעצם. פגיעה ברצף קוריות זה עקב היעדר איזון בין פירוק לבנייה, גורמת להתחררות העצם וירידה ניכרת בחוזק העצם. בחלק מהאוכלוסייה העצם אינה מסוגלת לעמוד בעומס מכאני שגרתי – וזוהי מחלת האוסטיאופורוזיס.

העצם בנויה מקוריות עצם שמחוברות זו לזו ויוצרות רצף שמעניק חוזק לעצם. פגיעה ברצף הקוריות גורמת להתחררות העצם (צילום: Shutterstock)

אבחון אוסטיאופורוזיס מתבצע לפי שברים אופייניים, בדיקת צפיפות עצם ומאפיינים קליניים. בדיקת צפיפות עצם מציבה לעתים קרובות בעיות טכניות במעקב אחר תגובה לטיפול, במיוחד בישראל שבה לא מתבצעת הכשרת טכנאים ייעודית ובקרת איכות של המכונים שמבצעים את הבדיקה.

לאחרונה נכנסו לשימוש שוטף בדיקות מעבדה שמאפשרות להעריך את תהליכי שיחלוף העצם – מדדי/סמני שיחלוף עצם (Bone Turnover Markers), אשר כיום לצד תוצאות בדיקת צפיפות העצם מספקות מידע על סיכון לדלדול עצם והופעת שברים ומהוות מדד לתגובה לטיפול.

למה משמשת בדיקת מדדי שחלוף עצם?

בדיקת מדדי שיחלוף עצם משמשת הן בהחלטה לגבי הצורך בטיפול תרופתי, לגבי סוג הטיפול, לגבי הערכת התגובה הטיפולית ולגבי משך הטיפול ומשך ההפסקה בטיפול נוגד פרוק עצם.

מהם סמני שחלוף העצם שנבדקים כיום?

מספר רב של מדדים לשחלוף עצם נבדקו עד כה במחקרים ובשימוש קליני. לרבים מהם היו בעיות טכניות ובעיות דיוק. ועדת מומחים של הקרן הבינלאומית לאוסטאופורוזיס (IOF) בחרה בשתי בדיקות למדדי שחלוף עצם כמתאימות ביותר לשימוש קליני, בגלל יתרונן הטכני על פני בדיקות אחרות. לקבלת מידע מדויק מקובל לבצע את שתי הבדיקות יחד.  

בדיקת בטא CTX

בטא CTX (הקרוי גם C-terminal-telopeptide) הנו תוצר פירוק של חלבון קולגן סוג 1 – זה שמשמש כ-90% מהמבנה החלבוני של העצם. בתהליך פירוק העצם, תאים מפרקי עצם (אוסטאוקלסטים) מפרישים תערובת אנזימטית שמובילה לפירוק אזורי החיבור בין סיבי הקולגן, שאחד מהם הוא CTX. רכיב זה יופיע בדם וניתן למדידה. ריכוז גבוה שלCTX  מעיד על קצב פירוק מואץ של רקמות עצם.

בדיקת P1NP

P1NP (קיצור של N-terminal propeptide of type 1 procollagen) מהווה מקטע קצה של קולגן שנחתך ממנו על ידי אנזימים תוך תאיים בעת בניית הקולגן על ידי תאים בוני עצם (אוסטאובלסטים). אומנם מדובר בחלבון שנוצר בתהליך בניית עצם, אך היות ותהליך הפירוק ותהליך בניית העצם מתרחשים בזה אחר זה כאשר תהליך הבנייה בא בעקבות תהליך הפרוק בעצם בוגרת, והיות שבגיל מבוגר המאזן הכמותי של תהליכי הפירוק והבנייה הינו שלילי - כאשר פירוק העצם מוגבר P1NP יעלה בתגובה. 

בתחום בדיקות מדדי שיחלוף מתקיים מחקר פעיל בחיפוש אחר מדדים נוספים, ולא מן הנמנע כי בעתיד יתווספו בדיקות נוספות שמאפשרות לאמוד ברמת יעילות גבוהה תהליכים שמתרחשים בעצמות הגוף, להתריע מפני סיבוכים ולסייע בהתאמת טיפולים תרופתיים מיטיבים למטופלים.

איך מבוצעות בדיקות למדדי שחלוף עצם?

הבדיקות מתבצעות לפי שיקול דעת הרופא/ה שמטפל/ת באוסטיאופורוזיס. תדירות ביצוע הבדיקות תחת טיפול נקבעת לפי סוג התרופה. תוצאות הבדיקות מתקבלות לרוב כעבור מספר ימים עד חודש.

כדי לא לפגוע באמינות הבדיקה יש להקפיד על תנאי לקיחה מוגדרים:

א. הבדיקות מתבצעות בבוקר, לפני השעה 9 בבוקר, היות ורמת המדדים משתנה לאורך היממה וערכי הייחוס נקבעו לפי ערכי בוקר. הדבר משפיע במיוחד על בדיקת ה-CTX.

ב. צום של 10 שעות לפחות. ניתן לשתות מים.

ג. יש להימנע מצריכת ויטמינים ותוספי תזונה שמכילים ביוטין (מולטיויטמינים כגון צנטרום, פרמטון וכדומה) במשך שבוע ימים לפני הבדיקה. מומלץ להמשיך בנטילת תוסף סידן וויטמין D ללא שינוי.

ד. בשנה הראשונה לאחר שבר משמעותי הערכים עלולים לעלות כתוצאה מתהליך ריפוי השבר.

האם בדיקות לסמני שחלוף עצם בסל הבריאות?

הבדיקות אושרו להכללה בסל הבריאות לפני מספר שנים, לפי בקשת האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, במגבלות מסוימות, אך משרד הבריאות לא הוציא קוד לבדיקות אלה לקופות החולים, אי לכך בפועל הן אינן זמינות בסל הבריאות, ומתבצעות רק באופן פרטי במספר מוסדות בישראל. עלות שתי הבדיקות יחד נעה בין 220 ל-319 ש"ח, נכון ליוני 2019.

היכן ניתן לבצע בדיקות לסמני שחלוף עצם?

כל הבדיקות מתבצעות באותה שיטה, תוך שימוש באותה ערכת בדיקה בכל המוסדות. הבדיקות מתבצעות ב:

• המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), במכון האנדוקריני

• המרכז הרפואי שיבא במעבדה האנדוקרינית

• המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

• המרכז הרפואי רמב"ם, במכון אנדוקריני

• בית חולים אלישע בחיפה, במעבדת חורל

* פרופ' צופיה איש-שלום היא מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מנהלת תחום אוסטיאופורוזיס באתר "כמוני", מרפאה - בית חולים אלישע בחיפה

עדכון אחרון: יוני 2019