דמם תוך מוחי (שבץ דימומי) מהווה כ15% ממקרי השבץ. הסיבות העיקריות לדמם תוך מוחי כוללות יתר לחץ דם, שקיעת חלבון בשם עמילואיד בדופן כלי הדם (CAA), טיפול בנוגדי קרישה,  גידולים, הפרעות מבניות בכלי דם, פקקת ורידית, דמם לתוך שבץ איסכמי (חסימתי) ועוד. מחקר חדש ביקש לבדוק מהי ההדמיה המיטבית לאבחון הסיבה לדמם ולקביעת אסטרטגיה טיפולית. מהמחקר עולה כי בדיקת MRI שהתבצעה בימים הראשונים לאחר השבץ הדימומי היתה יעילה יותר , באופן מובהק, בקביעת האבחנה הנכונה ביחס לבדיקת הCT. כתוצאה מהאבחנה הנכונה ניתן היה לקבוע טיפול פרטני מיטבי יותר לחולה,בעיקר בכל הנוגע למניעה שניונית של האירוע.
cerebrovascular disease Vol. 30, No. 5, 2010

תרגם וערך-ד"ר איתן אוריאל