מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אי ספיקת לב: כל מה שצריך לדעת
מהי אי ספיקת לב? מהם התסמינים של אי ספיקת לב? מהם הגורמים שמעלים את הסיכון לאי ספיקת לב? וכיצד מטפלים במחלה? מדריך מקיף
אי ספיקת לב (Heart Failure) היא מחלה כרונית, מחלת הלב השכיחה באוכלוסייה, אשר מתבטאת בפגיעה מתקדמת (פרוגרסיבית) בתפקוד הלב, באופן שפוגע ביכולתו להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לאברי הגוף במאמץ, ובשלבים מתקדמים גם במנוחה. במצבים אלה הלב מתקשה לספק את צרכי הגוף, ועלולים להצטבר נוזלים ולגרום לבצקות וקוצר נשימה.
אי ספיקת לב עשויה להתפתח בכל גיל, אך רווחת יותר בקרב מבוגרים, ושכיחותה נאמדת בכעשירית עד חמישית מהאנשים מעל לגיל 70. "מדובר במחלה שכיחה ביותר, וחלק מהחולים בה כלל אינם מאובחנים", מסביר ד"ר אבישי גרופר, מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל. "מאחר והגוף יודע לפצות על תפקוד לב ירוד במידה מסוימת, יש מי שמסתובבים שנים עם אי ספיקת לב מבלי שהם מודעים לכך".
אי ספיקת לב נגרמת כתוצאה ממצבים שונים, ובין השאר על רקע היצרות בעורקים הכליליים שמזינים את הלב או יתר לחץ דם, אשר מובילים בהדרגה להיחלשות ו/או נוקשות של שריר הלב.
טיפול רפואי יכול לסייע לשיפור התסמינים של אי ספיקת הלב, להאריך חיים ולשפר את איכות החיים. הטיפול במחלה מותאם בעזרת שילובים של תרופות, ולעתים אף דורש פעולות פולשניות וניתוחים. למאובחנים עם אי ספיקת לב מומלץ גם לבצע שינויים בדגש על אורח חיים בריא, לרבות גמילה מעישון, הורדה במשקל, הקפדה על פעילות גופנית סדירה, הפחתה בכמויות המלח (נתרן) בתזונה והפחתת לחצים.
סוגים של אי ספיקת לב
בתהליך האבחון של אי ספיקת לב, בדיקת 'אקו לב' (אולטרה-סאונד של הלב) בוחנת את דרגת ההתכווצות של שריר הלב על ידי הערכה של כמות הדם שמשתחררת מהחדר השמאלי בלב בכל פעימה – מדד המכונה 'מקטע פליטה' (EF, קיצור של Ejection Fraction).
בעוד שבליבו של אדם בריא מקטע הפליטה נאמד בשיעור של 50% או יותר, כלומר שלפחות מחצית מהדם שממלא את חדרי הלב נפלט החוצה בכל פעימה, כיום נהוג לסווג אי ספיקת לב בהתאם לערכי מדד 'מקטע הפליטה' למספר מצבים מרכזיים:
אי ספיקת לב עם תפקוד לב ירוד: אי ספיקת לב עם תפקוד לב ירוד (Reduced Ejection Fraction) מאובחנת במצבים שבהם 'מקטע הפליטה' נמדד בערך של 40% ומטה, כלומר שהלב מזרים לגוף בכל פעימה עד 40% מכמות הדם שבחדר השמאלי.
אי ספיקת לב עם תפקוד לב שמור: אי ספיקת לב עם תפקוד לב שמור (Preserved Ejection Fraction) מאובחנת במצבים שבהם ערך 'מקטע הפליטה' הוא 50% ומעלה, כלומר שהלב מזרים החוצה לגוף דם בכמות תקינה, אולם עדיין התפתחו תסמינים של אי ספיקת לב, ושריר הלב הפך לנוקשה, למשל על רקע יתר לחץ דם.
מצב ביניים: יש שמאובחנים עם אי ספיקת לב במצב ביניים, כשערכי 'מקטע הפליטה' עומדים על 40% עד 50%. במשך שנים לא הייתה בקהילה הרפואית מודעות גבוהה לאפשרויות הטיפוליות שעומדות בפני קבוצה זו, אולם בשנים האחרונות השתרשה ההבנה כי חולים אלה הם למעשה עם 'תפקוד לב ירוד במידה קלה', ומותאם להם טיפול משולב בתרופות בדומה לטיפול שניתן לחולים עם תפקוד לב ירוד.
יש לציין כי ברוב המקרים, אי ספיקת הלב מתבטאת בבעיה מבנית או תפקודית בחדר שמאל של הלב – מצב המוגדר כ'אי ספיקת לב שמאלית'. לעתים מאובחנת גם 'אי ספיקת לב ימנית', שמבטאת כשל ביכולת ההתכווצות של חדר ימין בלב וביכולתו להזרים דם לריאות, אולם מצב שבו המחלה מופיעה בחדר ימין בלבד – נחשב לנדיר.
שלבים של אי ספיקת לב
מעבר לסוג אי ספיקת הלב (שנקבע כאמור בהתאם לערכי 'מקטע הפליטה'), מקובל בעולם ואף בישראל להשתמש בדירוג של האקדמיה האמריקאית לקרדיולוגיה (ACC) ואיגוד הלב האמריקאי (AHA), לארבעה שלבים המתארים את המהלך הקליני של המחלה:
שלב A: חולים בשלב מקדים ללא תסמינים אך עם גורמי סיכון לאי ספיקת לב, לרבות מחלות רקע, ובהן מחלת לב כלילית, יתר לחץ דם או סוכרת, ללא שינוי במבנה או בתפקוד החדר השמאלי של הלב.
שלב B: חולים ללא תסמינים עם היפרטרופיה (עיבוי שכבת השריר) או הפרעה בתפקוד החדר השמאלי של הלב. היפרטרופיה של חדר שמאל מכונה בעגה הרפואית בראשי התיבות LVH (קיצור של Left Venticular Hypertrophy).
שלב C: חולים תסמיניים עם אי ספיקת לב על רקע מחלת לב ידועה.
שלב D: חולים תסמיניים עם אי ספיקת לב עמידה בפני טיפול רפואי (רפרקטורית).
בנוסף משתמשים בסיווג של ארגון הלב של ניו יורק NYHA, אשר מגדיר את חומרת התסמינים של אי ספיקת הלב:
· NYHA I: ללא קוצר נשימה במאמץ
· NYHA II: קוצר נשימה במאמץ רגיל
· NYHA III: קוצר נשימה במאמץ קל (פחות ממאמץ רגיל)
· NYHA IV: קוצר נשימה במנוחה
בעוד שהטיפול באי ספיקת לב נקבע בהתאם לסוג המחלה – על פי 'מקטע הפליטה', אינטנסיביות הטיפול נקבעת לרוב בהתאם לשלבי המחלה, על פי מערכת הסיווג של ה-NYHA.
תסמינים של אי ספיקת לב
בשלבים מוקדמים של אי ספיקת לב המטופל עשוי שלא לחוש דבר, אך ככל שהבעיה מחריפה, עלולים להתפתח תסמינים בדרגות חומרה הולכות וגוברות. תסמינים של אי ספיקת לב עשויים להיות אקוטיים – כלומר להופיע בפתאומיות, או להיות ממושכים-כרוניים.
תסמיני המחלה רבים ומשתנים מחולה לחולה בהתאם לסוג של אי ספיקת הלב. חלקם הגדול של התסמינים נובע מפגיעה ביכולת התכווצות הלב ונטייה לצבירת נוזלים.
חשוב מאוד לעקוב אחר התסמינים מדי יום. במידה וקיימת החמרה או מופיעים תסמינים חדשים, יש לדווח לצוות הרפואי המטפל.
תסמיני אי ספיקת לב הנובעים מהצטברות נוזלים:
קוצר נשימה
ריאות מלאות במים מאבדות מיכולתן לקלוט חמצן. בשלבים מוקדמים של אי ספיקת לב ייתכן והחולה יחוש קוצר נשימה אחרי פעילות גופנית. עם החמרת המחלה, קוצר הנשימה עלול להופיע גם במצב מנוחה ולהחריף בתנוחת שכיבה.
תמיכה של כריות בפלג הגוף העליון עשויה לשפר את התחושה, אך חולה הסובל מקוצר נשימה בלילות באופן קבוע חייב לפנות לרופא בעניין.
שיעול יבש / צפצופים
חלק מהחולים עלולים לפתח שיעול טורדני יבש או צפצופים במהלך הנשימה. אלה עשויים להיות תוצאותיה של הצטברות נוזלים בריאות, אך יכולים להצביע גם על מחלת ריאות כרונית או זיהום עונתי חולף.
גם במקרה זה תמיכת כריות בפלג הגוף העליון עשויה להקל על התסמינים. השיעול באי ספיקת לב עשוי גם להכיל שרידי דם בריר.
עלייה מהירה במשקל
שינויים מהירים במשקל הם תופעה נפוצה בקרב חולי אי ספיקת לב. עלייה חדה במשקל, של -2-1 קילוגרמים ביממה, עשויה להיות הסימן הראשון לצבירת נוזלים.
בצקות
צבירת נוזלים יכולה לגרום לנפיחות באזורים שונים. הבצקות מופיעות לרוב תחילה בכפות הרגליים ובהמשך בקרסוליים ובשוקיים. גם הבטן עלולה להתנפח. כדי לאבחן אם אכן מדובר בבצקת, יש ללחוץ על האזור התפוח למשך 30 שניות. במקרה של בצקת תופיע גומה לאחר הסרת האצבע.
תסמיני אי ספיקת לב הנובעים מירידה באספקת הדם לאיברי הגוף:
עייפות/תשישות וחוסר ריכוז
אי ספיקת לב עלולה להפחית את תפוקת הלב ולכן פחות דם עשיר בחמצן יגיע לשרירי הגוף. מחסור בחמצן גורם לעייפות ולעתים לתשישות, פגיעה בערנות וחוסר ריכוז.
במחקר אמריקאי שפורסם במאי 2017 בכתב העת BMC Cardiovascular Disorders נמצא במדגם של 12,285 מאובחנים חדשים עם אי ספיקת לב כי מעל לשליש (39%) דיווחו על עייפות.
פעילות גופנית מתונה ומבוקרת תסייע להפחית את העייפות, תוריד מתחים ותעלה את רמת האנרגיה.
הפרעות שינה
אי ספיקת לב עשויה להיות מלווה בנדודי שינה, קשיי נשימה בשינה ויקיצות תכופות, שינה לא איכותית ובתחושה ישנונית במשך היום.
סחרחורות
אם כמות הדם המגיעה למוח מופחתת או שלחץ הדם נמוך, עלולה להופיע תחושת סחרחורת. לעיתים הסחרחורת היא תופעת לוואי של תרופה מסוימת. בכל מקרה של סחרחורת חשוב להיוועץ ברופא/ה שיאבחנו את הסיבה המדויקת.
דופק לב מהיר
במצב של אי ספיקה, הלב מנסה לפצות על הירידה בכוח השאיבה שלו באמצעות פעילות מואצת. עליית הדופק יכולה להיות אי-סדירה לעתים, וייתכנו הפרעות בקצב הלב. במקרה כזה חשוב להיוועץ ברופא/ה.
איבוד הכרה, עילפון
איבוד הכרה נגרם לרוב בשל ירידת לחץ הדם או הפרעות קצב. חשוב מייד להיוועץ ברופא מטפל.
תסמינים נוספים של אי ספיקת לב:
איבוד תיאבון
הצטברות נוזלים כתוצאה מאי ספיקת לב עלולה להשפיע על כל איבר בגוף. במקרים מסוימים מצטברים הנוזלים בכבד או במערכת העיכול. במקרים אלו תיתכן תחושת מלאות ו/או נפיחוּת. כדי למנוע את תחושות המלאות והנפיחות מומלץ לאכול ארוחות קטנות בתדירות גבוהה יותר.
צורך דחוף להטיל שתן בלילה
תסמינים רגשיים
מצוקה נפשית, דיכאון וחרדה נפוצים מאוד בקרב חולי אי ספיקת לב. במחקר ישראלי ממכון גרטנר שעקב אחר 1,360 מאובחנים עם אי ספיקת לב ששוחררו מאשפוז בבית חולים לקהילה, וממצאיו דווחו במאי 2017 בכתב העת BMC Medicine, נמצא כי כמחצית (48%) דיווחו על מצוקה נפשית ועד 9% היו עם תסמיני דיכאון.
הופעת התסמינים של אי ספיקת לב עשויה אף לעורר חרדות, מה גם שאלו עשויים למנוע מהחולה להשתתף בפעילויות שונות ולאלץ אותו לעתים להיות תלוי באחרים. במטה אנליזה של חוקרים מבריטניה שפורסמה ביולי 2016 בכתב העת Journal of Cardiovascular Nursing, מוערך כי 32% מהמטופלים עם אי ספיקת לב חווים רמות גבוהות של חרדה ו-13% מגיעים לאבחנה של הפרעת חרדה.
חשוב לחלוק את הדאגות עם הרופא או האחות וכמובן עם בן משפחה או חבר קרוב.
מספר תסמינים של אי ספיקת לב עשויים להיות מסכני חיים, ודורשים פנייה מיידית למוקד רפואי או חדר מיון, ובכללם:
· כאבים חדים בחזה שעשויים להעיד על התקף לב שאף הוא עשוי להיות ביטוי לאי ספיקת לב.
· חולשה קיצונית ועילפון.
· דופק לב מהיר בשילוב עם קוצר נשימה, כאבים וחזה וירידה ברמת ההכרה.
· קוצר נשימה חד וחמור שמלווה בשיעול של ריר לבן/ ורדרד.
סיבות וגורמי סיכון לאי ספיקת לב
אי ספיקת לב לרוב מתפתחת על רקע מצבים שונים שהובילו לפגיעה בלב או שינוי במבנהו ולהיחלשותו, או כששריר הלב הופך נוקשה מסיבה כלשהי.
בהיבט הביולוגי, אי ספיקת לב מעידה על פגיעה מתקדמת (פרוגרסיבית) בתפקוד הלב, ומתן טיפול בשלבים המוקדמים של המחלה יכול למנוע את החמרתה ואת הידרדרות מצב החולים.
הביטוי של כשל לבבי באי ספיקת לב מוביל ליריד ביכולתם של חדרי הלב להתמלא בכמות מספקת של דם מחומצן, עד לרמה שבה הלב אינו מסוגל להזרים דם מחומצן בכמות מספקת מהחדר השמאלי לאיברי הגוף.
בתהליך האבחון של אי ספיקת לב, הרופא בוחן כמה דם משחרר הלב בכל פעימה – במדד המכונה 'מקטע פליטה' (EF, קיצור של Ejection Fraction). מדד זה מסייע לסווג את אי ספיקת הלב ולהתאים טיפול מיטבי. בעוד שבלב של אדם בריא מקטע הפליטה נאמד בשיעור של 50% או יותר, כלומר שלפחות מחצית מהדם שממלא את חדרי הלב נפלט החוצה בכל פעימה, הרי שבאי ספיקת לב מקטע הפליטה נוטה להיות נמוך יותר. עם זאת, יש מצבים בהם אי ספיקת לב מתפתחת גם כשמקטע הפליטה תקין, במידה ושריר הלב הופך נוקשה על רקע מצבים שונים כמו יתר לחץ דם.
גורמים שונים עשויים להוביל לאי ספיקת לב. גורם סיכון אחד עשוי להספיק כדי להוביל להתפתחות אי ספיקת לב, אם כי במקרים רבים המחלה מתפתחת ומתקדמת על רקע שילוב של מספר גורמי סיכון.
התקפי לב (אוטם שריר הלב)
מחלת לב כלילית והתקפי לב מהווים את הסיבה הנפוצה ביותר להתפתחות אי ספיקת לב עם תפקוד לב ירוד.
מחלת לב כלילית אשר מתבטאת בהיצרות העורקים המובילים דם ללב והגבלה בכמות הדם המחומצן שמגיע ללב ומניע את פעילותו, מובילה להיחלשות הדרגתית של שריר הלב.
התקף לב - אשר מהווה סוג ספציפי של מחלת לב כלילית שמתרחש בפתאומיות, מתרחש כשאחד מהעורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב עצמו – נסתם. הסתימה נגרמת כתוצאה מטרשת עורקים שגורמת להיצרות הדרגתית של כלי הדם או כאשר קריש דם חוסם את הזרימה בעורק. האזור שאינו מקבל אספקת דם נמק ועלולה להיווצר צלקת בשריר הלב שפוגעת ביכולת ההתכווצות שלו ולגרום לכך שלא יוכל להזרים דם לאברי הגוף באופן מיטבי.
רובדי הטרשת נוצרים באופן הדרגתי ומתעבים בשל רמות גבוהות של כולסטרול רע, עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה, השמנה וגם נטייה גנטית. ניתן לעכב ואף למנוע טרשת עורקים באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה וטיפול תרופתי בעת הצורך.
יתר לחץ דם
לחץ דם גבוה בכלי הדם מקשה על הלב להזרים דם לאיברי הגוף, גורם לעומס ניכר על שריר הלב ופוגע ביכולת הכיווץ שלו. העומס עלול לעבות את שריר הלב (היפרטרופיה) ולפגוע בגמישותו. יתר לחץ דם גם מאיץ את התפתחות טרשת העורקים ומהווה סיבה מרכזית להתקפי לב ושבץ מוחי.
מחלות של מסתמי הלב
מחלת מסתם מופיעה בעקבות בעיה בפתיחתו או בסגירתו המלאה. כשהמסתם אינו נפתח עד הסוף, כמות דם קטנה יותר עוברת בין חלל לב אחד לאחר ונוצרים לחצים לא תקינים באזור שלא התרוקן כראוי. אם המסתם אינו נסגר עד הסוף, חלק מהדם עלול לדלוף חזרה ולהעמיס על החלל שלפני המסתם. בשל התפקוד הלקוי, הלב נאלץ לעבוד קשה יותר והדם עלול להצטבר בריאות או לגרום לצבירת נוזלים בגוף, מה שעשוי להוביל לאי ספיקת לב.
מחלות של שריר הלב
מחלות של שריר הלב (קרדיומיופטיות) נגרמות בשל בעיות ועיוותים במבנה תאי הלב, דוגמת שריר לב מעובה ונוקשה מדי, או שריר רחב מדי שאינו מתכווץ כיאות. רבות ממחלות אלה מופיעות בגלל מוטציות בחלבוני תאי הלב. חלקן תורשתיות ולכן מומלץ לבדוק את בני המשפחה אם קיימת היסטוריה של קרדיומיופטיות במשפחה.
זיהומים נגיפיים
נגיפים שונים עלולים להשפיע לרעה על שריר הלב, להוביל לדלקת חריפה שיכולה לגרום לירידה בתפקוד הלב ולהתרחבות של חדרי הלב ולחולל אי ספיקת לב.
בספרות הרפואית מתועדים מצבים של דלקת בשריר הלב על רקע הידבקות בזיהומים נגיפיים למיניהם, שהנפוץ שבהם הוא נגיף מסוג 'אדנו וירוס' הגורם גם לזיהומים בדרכי הנשימה והצטננות.
במחקר אמריקאי נרחב שכלל נתונים אודות 153,730 נבדקים, שממצאיו פורסמו בפברואר 2022 בכתב העת Nature Medicine, נמצאו עדויות כי גם זיהום בנגיף הקורונה עלול לגרום לאי ספיקת לב, ולמעשה מעלה ב-72% את הסיכון למחלה.
מומי לב מולדים
כלל מומי הלב המולדים מלווים בסיכון להתפתחות אי ספיקת לב. למעשה, אם חדרי הלב ועליותיו לא נוצרו באופן תקין אצל עובר, זרימת הדם בלב או בכלי הדם הסמוכים לו עלולה להיפגע. אחת התופעות היא ערבוב דם עשיר בחמצן, המיועד להגיע אל אברי הגוף, עם דם עשיר בפחמן דו חמצני, המיועד להגיע אל הלב. במצב כזה יחול עומס ניכר על הלב והוא יתקשה לספק דם לאברי הגוף.
הפרעות בקצב הלב
הפרעות בקצב הלב הגורמות ללב לפעום במהירות גבוהה יותר, עשויות להעמיס על הפעילות הלבבית ולהוביל לאי ספיקת לב, ובאותה מידה – גם קצב לב איטי מדי עשוי להעמיס על חללי הלב ולהוביל לאי ספיקת לב.
מחלות ריאה
אי ספיקת לב שנגרמת ממחלת ריאות פוגעת בדרך כלל בצידו הימני של הלב. אדם הסובל ממחלת ריאות יתקשה לשאוף מספיק חמצן או לנשוף מספיק פחמן דו חמצני. ריכוז החמצן בדמו יהיה נמוך יחסית והלב יאלץ לעבוד קשה יותר כדי להעביר לגוף את כמות החמצן הדרושה לו.
מחלות ריאה גורמות לעתים גם לעלייה בלחץ בתוך כלי הדם שבריאות. במצב זה הלב הימני יידרש למאמץ רב יותר, שיכול לגרום לאי ספיקה.
צריכת אלכוהול / סמים
צריכת אלכוהול מוגזמת ושימוש בסמים אסורים משפיעים על תפקוד הלב. צריכת אלכוהול בכמות גדולה עלול לפגוע בשריר הלב. סמים מסוימים עלולים לגרום לעליות חדות בלחץ הדם או בקצב הלב ולגרום לאירוע מוחי או לבבי.
טיפולים כימותרפיים
מטרתם של החומרים הכימותרפיים היא להשמיד תאים סרטניים. עם זאת, אחדים מהם עלולים גם לגרום נזק משמעותי לשריר הלב. טיפולים כימיים תכופים עם חומרים הידועים כפוגעים בלב יגרמו לנזק מצטבר, לכן יש לעקוב בקפידה אחר תפקוד הלב בתקופת הטיפולים.
סוכרת
סוכרת מעלה את הסיכון ללחץ דם גבוה ומחלת לב כלילית. מחקר אמריקאי שפורסם בחורף 2020 מצא כי סוכרת מהווה גורם סיכון עצמאי לאי ספיקת לב, גם בהעדר גורמים נוספים כמו יתר לחץ דם וטרשת עורקים.
לצד הסוכרת עצמה, תרופות מסוימות לסוכרת נקשרו לסיכון מוגבר לאי ספיקת לב, ובעיקר תרופות שכבר אינן מצויות כיום בשימוש נרחב מקבוצת הגליטזונים, המכונות גם תיאזולידינדיונים, בעיקר רוזיגליטזון (אבנדיה) ופיוגליטזון (אקטוס).
השמנה וכבד שומני
מצבורי משקל עודף והשמנת יתר מהווים גורמי סיכון למעמסה על הלב ואי ספיקת לב. לפי ממצאי מחקר אמריקאי שפורסמו עוד באוגוסט 2002 בכתב העת New England Journal of Medicine, התברר כי לנשים עם השמנה סיכון גבוה פי 2.12 ולגברים עם השמנה סיכון גבוה ב-90% להתפתחות אי ספיקת לב, כאשר כל עלייה של יחידה במדד ההשמנה BMI מלווה בעלייה של 5% בסיכון לאי ספיקת לב אצל גברים ולעלייה של 7% בסיכון אצל נשים.
גם הצטברות שומנים בכבד המובילה לכבד שומני מעלה את הסיכון לאי ספיקת לב.
מצבים רפואיים נוספים
קיימים מצבים נוספים שעלולים על רקע סיבוכים שונים להוביל לאי ספיקת לב, ובייחוד נשאות של נגיף ה-HIV, פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס וכן הצטברות של ברזל או שקיעת חלבונים או חומרים אחרים בשריר הלב (כמו עמילואידוזיס, סרקואידוזיס וכדומה).
תרופות
תרופות מסוימות נקשרו לסיבוכים חריגים של אי ספיקת לב, לרבות משככי כאבים מקבוצת NSAIDs, תרופות הרדמה מסוימות וכן חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, סרטן, מצבים המטולוגיים, הפרעות בקצב הלב, מחלות כליה ודרכי השתן, מחלות דלקתיות כרוניות וזיהומים.
הפרעות שינה
דום נשימה בשינה שמתבטא בהפסקות נשימה מרובות בשינה עשוי להתבטא בירידה ברמות החמצן בדם ושיבושים בקצב פעימות הלב – אשר עלולים להחליש את שריר הלב. לפי סקירה שפורסמה ביוני 2008 בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine, דום נשימה מעלה ב-140% את הסיכון לאי ספיקת לב.
עישון סיגריות
סיגריות נקשרו לעלייה בעומס על הלב ובסיכון לאי ספיקת לב. מחקר מאוניברסיטת גו'נס הופקינס, שפורסם ביוני 2022 בכתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, העלה כי במעקב של 13 שנים, עישון בהווה מעלה כמעט פי 2 את הסיכון לאי ספיקת לב, כאשר ככל שכמות הסיגריות ליום גבוהה יותר – כך הסיכון למחלה גדול יותר.
סיבוכים של אי ספיקת לב
סיבוכים כתוצאה מאי ספיקת לב תלויים בחומרת המחלה, מצבו הבריאותי הכללי של המטופל וגורמים נוספים כמו גיל המטופל. בין הסיבוכים המרכזיים של אי ספיקת לב נמנים:
פגיעה בכליות: אי ספיקת לב עשויה להוביל לפגיעה בזרימת הדם לכליות, ובהמשך להוביל למחלת כליות כרונית ולאי ספיקת כליות. נזק לכליות כתוצאה מאי ספיקת לב עשוי להצריך עם הזמן טיפולי דיאליזה כתחליף לפעילות הכליות עד כדי הצורך בהשתלת כליה. אי ספיקת לב גם מלווה בסיכון גבוה יותר לפגיעה אקוטית בכליה. מחקר מספרד, שפורסם באפריל 2020 בכתב העת ESC Heart Failure, מצא כי במעקב של 3.2 שנים אחר מדגם של 30,529 נבדקים עם אי ספיקת לב, 13% פיתחו פגיעה אקוטית בכליות.
מחלות במסתמי הלב: כמו שמחלות במסתמי הלב עשויות להוות גורמי סיכון לאי ספיקת לב ולעמוד בבסיס להתפתחותן, הן גם עלולות להתפתח על רקע הפגיעה בתפקוד שריר הלב, במקרה של עומס שמופעל על הלב ו/או הרחבה של חדרי הלב.
הפרעות בקצב הלב: כפי שהפרעות בקצב הלב עשויות להוות גורם לאי ספיקת לב, הן גם עלולות להיגרם כתוצאה מהעומס שמופעל על הלב במחלה זו.
פגיעה בכבד: אי ספיקת לב עשויה להוביל להצטברות נוזלים בגוף שמעמיסה על הכבד ומובילה להצטלקות שפוגעת בתפקוד הכבד. מנגד, יש לציין כי גם הצטברות שומנים בכבד המובילה לכבד שומני – מעלה את הסיכון לאי ספיקת לב.
סיבוכים בכלי דם: מחקרים מצביעים על סיכונים נוספים שמלווים אי ספיקת לב, ובעיקר סיבוכים בכלי הדם.
מניעת אי ספיקת לב
הדרך העיקרית למניעת אי ספיקת לב היא בהפחתת גורמי הסיכון למחלה, בעיקר על ידי אימוץ אורח חיים בריא:
· הימנעות/ גמילה מעישון סיגריות;
· טיפול הולם בהיענות גבוהה למצבים רפואיים כרוניים כמו סוכרת ויתר לחץ דם;
· פעילות גופנית סדירה חרף העייפות והקושי להתאמן;
· הקפדה על תזונה בריאה עם רמות נמוכות של שומנים וסוכרים והפחתת מלחים;
· הקפדה על משקל גוף תקין ומניעת השמנה;
· הפחתת לחץ ומתח נפשי;
·
לדברי ד"ר גרופר, "כפי שהימנעות מגורמי סיכון עשויה למנוע התקפי לב, באפשרותה למנוע גם אי ספיקת לב. חשוב להבין שהשמנה, סוכרת ויתר לחץ דם עלולים לא רק לגרום להתקף לב, אלא גם לגרום לאי ספיקת לב, ואפילו במנגנונים אחרים – ולכן פעולות מניעתיות ואימוץ אורח חיים בריא חשובים ביותר".
השכיחות של אי ספיקת לב
אי ספיקת לב היא מחלת הלב הכרונית השכיחה באוכלוסייה – ומאובחנת בעיקר בגיל המבוגר. לפי הערכות, 1% עד 2% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי סובלים מאי ספיקת לב, ומגילי 84-75 מזנקים שיעורי התחלואה עד לכדי עשירית עד חמישית מהאנשים.
לפי נתוני פדרציית הלב העולמית (WHF), בעשורים האחרונים גדלים שיעורי התחלואה באי ספיקת לב, בין השאר על רקע העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה ושיפור באמצעים הטכנולוגיים ובתרופות לטיפול במחלה, ואחד מכל חמישה אנשים בעולם בסיכון לפתח את המחלה במהלך החיים.
בישראל, לפי סקר שנערך בשנת 2003, שממצאיו הוצגו במאמר ביולי 2020 בכתב העת Circulation, נמצא כי 1% עד 2% מהאוכלוסייה סובלים מאי ספיקת לב, ומחלה זו מובילה לכ-26,000 אשפוזים בשנה, כשמדובר בסיבה המובילה לאשפוז מבוגרים מעל גיל 65. הגיל הממוצע של חולי אי ספיקת לב בישראל, לפי הסקר, עומד על 73 שנים, ומעל למחצית מהמקרים (57%) מדווחים בקרב גברים. ברוב המקרים אי ספיקת לב מלווה בהתקף לב (82%), בקרוב למחצית מהמקרים היא מלווה בכשל כלייתי (41%) ובשליש מהמקרים היא מלווה בהפרעה בקצב הלב (33%).
אבחון של אי ספיקת לב
אבחון אי ספיקת לב משלב הערכה קלינית אצל הרופא, אשר כוללת בדיקת תסמינים ובדיקה גופנית, לצד בדיקה לגורמי סיכון לאי ספיקת לב, לרבות יתר לחץ דם, סוכרת ומחלת לב כלילית.
בדיקה באמצעות סטטוסקופ בחדר הרופא מאפשרת לאבחן הצטברות נוזלים בריאות ורחשים מהלב שעשויים להעיד על אי ספיקת לב. כמו כן ניתן לבצע בדיקה קלינית לוורידים בצוואר ובדיקה לבצקות ברגליים ובבטן.
אבחון של אי ספיקת לב כולל גם בדיקות אבחנתיות:
בדיקות דם: בדיקות דם עשויות להעיד על נזקים משניים למחלת הלב.
רנטגן חזה: צילום הנדרש להערכת מצב הריאות והלב.
אק״ג: בדיקת אק"ג מאפשרת לזהות פעילות חשמלית של הלב ואת משך וקצב דופק הלב.
בדיקת לב במאמץ: בבדיקת לב במאמץ (ארגומטריה) מבוצעת קריאה של הפעילות הלבבית באמצעות אלקטרודות המחוברות לגוף בזמן מאמץ, לרוב בהליכה מהירה על מכשיר הליכון ותוך חיבור לאק"ג, לעתים תחת עירוי של תרופה לווריד שמטרתה לעורר את השפעות הפעילות הגופנית על הלב. לעתים בדיקה זו מבוצעת עם מסכה שבוחנת את קליטת החמצן ופליטת פחמן דו חמצני על-ידי הלב והריאות.
אקו לב: בדיקת אולטרה סאונד של הלב ("אקו לב") היא בדיקה מרכזית בתהליך האבחון של אי ספיקת לב, אשר מסייעת להעריך את גודל ומבנה הלב ומסתמי הלב ולזהות פגיעות בזרימת הדם דרך הלב. בדיקה זו מאפשרת לחשב את "מקטע הפליטה" (EF), כלומר עד כמה הלב מסוגל לשאוב ולהוציא דם מהחדר השמאלי – ומדד זה משמש בהמשך בהתאמת הטיפול למחלה.
CT או MRI: בדיקת סי.טי לב ("צנתור וירטואלי") ו/או MRI לב.
צנתור: צנתור לב אבחנתי מבוצע תוך החדרת קטטר לכלי הדם, לעתים בשילוב עם הזרקת חומר ניגוד, כדי לאבחן חסימות בכלי הדם שעלולות לגרום לאי ספיקת לב.
ביופסיה: ביופסיית לב היא בדיקה במהלכה נשלפת מהגוף באמצעות מכשיר דק וגמיש דגימה של שריר הלב לבדיקת מעבדה, במטרה לאבחן מחלות של שריר הלב שעשויות להוות גורם לאי ספיקת לב. לדברי ד"ר גרופר, "בעבר היה נהוג לבצע בדיקות ביופסיית לב לרבים מהמאובחנים עם אי ספיקת לב, אולם כיום בדיקות MRI לב שאינן פולשניות החליפו את הצורך בביופסיה במקרים רבים, מאחר והן מספקות מידע על סימני מחלה בשריר הלב".
טיפולים לאי ספיקת לב
אי ספיקת לב היא מחלה כרונית שדורשת טיפול לכל החיים מרגע אבחנתה, כאשר הטיפולים מאפשרים הקלה משמעותית בחיי המטופלים, הפחתת תסמינים ושיפור באיכות החיים ולעתים אף מובילים לחיזוק מחדש של שריר הלב.
הטיפול באי ספיקת לב נקבע בהתאם לסוג המחלה. למאובחנים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב ירוד (מקטע פליטה עד 40%) מקובל להתאים שילוב של תרופות שהוכיחו יעילות אצל חולים אלה בהפחתת אשפוזים ותמותה.
לחולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב שמור (מקטע פליטה מעל 50%) או במצב ביניים (מקטע פליטה 40% עד 50%) יש כיום קבוצת תרופות אחת בלבד שהוכיחה אך לאחרונה יעילות בהפחתת אשפוזים ותמותה, ומומלץ לטפל בה ביחד עם תרופות נוספות שיכולות להקל על תסמיני המחלה.
הטיפולים באי ספיקת לב מבוססים על העקרונות הבאים:
· אורח חיים בריא, הכולל הפסקת עישון, תזונה בריאה, קבלת חיסונים, פעילות גופנית סדירה – בין השאר באמצעות שיקום לב וטיפול במחלות רקע.
· טיפול תרופתי למאובחנים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב ירוד בשילובי תרופות שהוכיחו יעילות בהפחתת אשפוזים ותמותה מקבוצות חוסמי בטא; מעכבי ACE או חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 או תרופות מקבוצת ARNI; חוסמי קולטנים למינרלוקורטיקואידים; מעכבי SGLT2; והתרופה וורקובו הפועלת במנגנון חדש. הטיפול התרופתי לאי ספיקת לב עם תפקוד לב שמור ובמצב ביניים מומלץ כיום בתרופה מקבוצת מעכבי SGLT2, שהיא היחידה שהוכיחה בשנה האחרונה יעילות אצל חולים אלה.
· טיפול בתרופות נוספות לתסמיני אי ספיקת לב, ובהן משתנים ותרופות שמשפיעות על כושר התכווצות הלב מקבוצת 'טיפול אינוטרופי חיובי'.
· במקרה הצורך תמיכה נשימתית וניתוחים ופעולות פולשניות לאי ספיקת לב, לרבות השתלת דפיברילטור/ קוצב לב ובמקרים הקשים השתלת לב מלאכותי והשתלת לב.
· טיפול תומך בסוף החיים.
עוד על הטיפולים השונים באי ספיקת לב
החיים עם אי ספיקת לב
החיים עם אי ספיקת לב עשויים להיות מאתגרים, כאשר התלקחויות של תסמיני המחלה עשויות לחייב פנייה למוקדים רפואיים וחדרי מיון, ורבים מהחולים נזקקים בשלבים שונים לאשפוזים במוסדות רפואיים.
מעקב הדוק ומתמשך אחר המאובחנים עם אי ספיקת לב נדרש לאורך זמן לשיפור האיזון התרופתי והיענות המטופל לתרופות, וביכולתו להקל ביכולת התפקודית ולמנוע אשפוזים חוזרים ותמותה.
לדברי ד"ר גרופר, "אורח חיים בריא שכולל שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון, עשוי לשפר משמעותית את מהלך חייהם של אנשים עם אי ספיקת לב עוד יותר מכל אחת מהתרופות שניתנות לטיפול במחלה, ולכן יש לכך חשיבות מרבית".
ההתמודדות עם אי ספיקת לב דורשת מודעות למספר היבטים:
· מעקב בבית;
· הקפדה על בדיקות מעקב במרפאה;
· היענות לטיפול התרופתי המומלץ;
· הימנעות מזיהומים וקבלת חיסונים;
· אורח חיים בריא – בדגש על תזונה בריאה בהתאמה אישית לפי מצבו של המטופל;
· תמיכה נפשית;
עוד על ההתמודדות עם אי ספיקת לב
ד"ר אבישי גרופר הוא מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל
עדכון אחרון: נובמבר 2022