חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם הצליחו לראשונה לקחת תאי עור מחולי אי-ספיקת לב מתקדמת ולתכנת אותם מחדש לתאי שריר לב חדשים ובריאים, שביכולתם להשתלב ברקמת לב קיימת. התקווה היא שבעוד מספר שנים ניתן יהיה להשתמש בשיטה לשיקום רקמת הלב של חולי אי-ספיקת לב באמצעות תאים שלהם עצמם. 

החוקרים, פרופסור ליאור גפשטיין והדוקטורנטית לימור צבי-דאנטסיס שמחקרם פורסם בכתב העת European Heart Journal, אומרים כי מאחר שמקורם של התאים המתוכנתים-מחדש במטופל עצמו, תימנע דחייתם על ידי המערכת החיסונית, שבמקרים אחרים מתייחסת לתאים מושתלים כאל 'גורם זר'.

אי ספיקת לב היא תסמונת בה נפגע תפקוד הלב באופן כזה שהוא אינו מסוגל להזרים מספיק דם וחמצן לאברי הגוף. התסמונת הופכת נפוצה יותר ויותר, מכיוון שהתפתחויות ברפואה הביאו לכך שיותר אנשים שורדים התקפי לב – הגורם המרכזי לאי-ספיקת לב. כיום, את החלקים בלב שנפגעו והפכו לרקמה צלקתית שאינה מתכווצת, אי אפשר לרפא.

מזה מספר שנים חוקרים מנסים להיעזר בתאי גזע - תאים היכולים להתמיין לכל תא בגוף - לשיקום רקמות פגועות. במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו בתאי גזע שמקורם בתאי עור של מטופלים מבוגרים.

"הראינו כי אפשר לקחת תאי עור מחולים מבוגרים הסובלים מכשל לב מתקדם, ולהפוך אותם לתאי לב פועמים, בריאים וצעירים, השייכים לחולה עצמו, בצלוחית מעבדה", אמר פרופסור גפשטיין "תאים אלה הם המקבילה למצב תאי הלב שלו כשהוא נולד".

במסגרת המחקר, החוקרים לקחו תאי עור משני גברים מבוגרים הסובלים מאי-ספיקת לב קשה, ותכנתו את התאים מחדש באמצעות החדרת שלושה גנים (או "פקטורי שיעתוק"). הגנים לא כללו את פקטור-השיעתוק המכונה c-Myc, אשר שימש בעבר ליצירת תאי גזע, אך ידוע כמסרטן. בנוסף, החוקרים החדירו לתוך גרעין התא וירוס המעביר מידע של תיכנות-מחדש – אותו ניתן להסיר בהמשך.

החוקרים הצליחו לגרום להתמיינות אותם תאי גזע לרקמת לב פועמת אותה גידלו בצלחת מעבדה. תאי הלב שנוצרו לא היו שונים משמעותית בתכונותיהם מתאים שהתקבלו בצורה דומה מנבדקים בריאים וצעירים.

בהמשך, בחנו החוקרים את יכולת רקמת הלב שנוצרה להשתלב בתוך רקמת לב קיימת. לשם כך גידלו החוקרים את תאי הלב שיצרו ביחד עם רקמות לב קיימות. תוך 24-48 שעות, הרקמות פעמו יחד. "הרקמה התנהגה כמו רקמת לב מיקרוסקופית, העשויה מכאלף תאים בכל אזור-פעימה" אומר פרופסור גפשטיין.

לבסוף, הרקמה החדשה הושתלה בליבן של חולדות בריאות ונמצא כי הרקמה המושתלת החלה ליצור קשרים עם תאי הרקמה המארחת.

למרות התוצאות המבטיחות, החוקרים מבהירים כי נותרו מספר רב של משוכות שיש לצלוח לפני שיהיה אפשר לבחון שימוש בהשתלת תאים אלו כטיפול אפשרי בחולי לב. התהליך האמור ידרוש לפחות חמש עד עשר שנים לפני תחילת ניסויים קליניים אפשריים.

Eur Heart J 2012; DOI: 10.1093/eurheartj/ehs096

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה