בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שלמדיטציה השפעות חיוביות על הבריאות. בתקופה האחרונה מדענים רבים מנסים לפענח את המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי הקשר שבין תרגול מדיטציה להטבות הבריאותיות.

מחקר חדש שנערך על-ידי חוקרים מוויסקונסין, ספרד וצרפת, מצא עדויות לכך שבעקבות תרגול מדיטציה נוצרים שינויים מולקולאריים בגוף התורמים להפחתת דלקתיות.

החוקרים בחנו את ההשפעות של תרגול מדיטציה תודעתית (Mindfulness Meditation) – בה המתרגל מתמקד ב"להיות נוכח ברגע", בנשימה, בתחושות הגופניות ובמצב המנטלי.

את המדיטציה תרגלו קבוצה של 19 מודטים מנוסים באינטנסיביות במשך 8 שעות. אלה הושוו לקבוצת ביקורת של 21 אנשים שעסקו באותו זמן בפעילויות שקטות שאינן מדיטציה. הגנים של הנחקרים בשתי הקבוצות נמדדו לפני ואחרי 8 שעות ההתערבות.

לפני ההתערבות לא היה הבדל בגנים בין שתי הקבוצות של הנחקרים. אבל לאחר תרגול המדיטציה, נצפו אצל המודטים (ורק אצלם) מגוון שינויים גנטיים ומולקולאריים, בהם ירידה בהתבטאות או דיכוי של גנים התורמים לדלקתיות.

מה זה אומר? דמיינו את הגנים כאילו יש להם מתג ווליום מולקולארי שנע בין נמוך לגבוה, והוא שולט על המידה בה הגן מפיק את החלבון שהוא נועד להפיק. אותם גנים שנמצא כי הוחלש להם מתג הווליום בעקבות המדיטציה, הם כאלה שקשורים לדלקתיות. למעשה, החוקרים מסבירים כי השינויים נצפו בגנים שמהווים כיום מטרות לתרופות נוגדות דלקת ומשככי כאבים.

יתרה מכך, אותם שינויים בפעילות הגנים נקשרו להתאוששות פיזית מהירה יותר כאשר החוקרים העמידו את הנחקרים במצב מלחיץ ובדקו את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) שלהם.

מחקרים קליניים קודמים הראו כי לתרגול של מדיטציה תודעתית השפעות מיטיבות על כאבים ומחלות דלקתיות. בתחילת השנה חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין השוו שתי שיטות של הפחתת לחץ: מדיטציה תודעתית ותוכנית שעוצבה להעצים בריאות בדרכים שאינן קשורות לתודעתיות בהן פעילות גופנית ותרפיה במוזיקה. הם מרחו על עורם של המשתתפים משתי הקבוצות משחה הגורמת לדלקתיות והשרו עליהם לחץ נפשי. בעוד ששתי הקבוצות חשו רגועות יותר לאחר הטיפול, רק בקבוצת המדיטציה התודעתית הייתה הפחתה משמעותית בדלקתיות הקשורה ללחץ.

המחקר החדש שפורסם בכתב העת Psychoneuroendocrinology מספק מנגנון ביולוגי אפשרי להשפעות הטיפוליות של המדיטציה.

Psychoneuroendocrinology Volume 40, February 2014, Pages 96–107