מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
ד
ד"ר עידית דותן
מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, והשמנה. מנהלת שירות סכרת והשמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: MD, האוניברסיטה העברית, ירושלים, MSc ברפואה ניסויית, מונטריאול, קנדה התמחויות: תת התמחות באנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, ולאחריה תת התמחות שניה במחלות מטבוליות - מונטריאול, קנדה התמחות ברפואה פנימית, סורוקה, באר-שבע מחקר: מחקר בסיסי, Jewish General Hospital, מונטריאול, קנדה. לאחר מכן פוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו שטחי התעניינות: טיפול בהשמנה, השפעות מטבוליות של ניתוח בריאטרי, סכרת: סיבוכים, אשפוז וסביב ניתוח, ממשק בי"ח-קהילה ותזונה https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/endocrinologi/Pages/dr_i_do
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהחדשותמגפת הקורונה: ילדים ונוער העלו במשקל

מגפת הקורונה: ילדים ונוער העלו במשקל

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מתריע מפני עלייה מדאיגה בממדי ההשמנה בקרב ילדים ונוער בארה"ב בעקבות מגפת הקורונה. ההמלצה המרכזית: לשים דגש מיוחד על תזונת ילדים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בעשורים האחרונים נחשפת במלוא עוזה תופעת ההשמנה שמקורה בשינויים בתזונה – מגמה שהחלה במדינות העולם המערבי ולאחרונה מדווחת גם במדינות מתפתחות. התופעה שהופיעה תחילה בקרב בוגרים, הופכת בעת האחרונה לנפוצה יותר גם בקרב ילדים ונוער ואפילו אצל תינוקות, ומלווה בין השאר בהפרעות ברמות השומנים בדם ובעלייה בתחלואה בסוכרת סוג 2 כבר בגילי הילדות.

 

ארגוני בריאות רבים בעולם פועלים במטרה לבלום את העלייה בממדי ההשמנה ולצמצם את נזקי ההשמנה באוכלוסייה, אך עתה מתברר כי התפרצות מגפת הקורונה העולמית לקחה את המאבק בהשמנה כמה צעדים אחורה, כשנמצא כי זו הובילה לעלייה חדה ומדאיגה בשיעור הילדים והנוער עם משקל עודף, וזאת לצד תופעות מדאיגות נוספות בקרב צעירים על רקע המגפה ומדיניות הסגרים, לרבות שיבושים בשגרה היומיומית, פגיעה בהישגים בלימודים, עלייה בלחץ, וירידה בהזדמנויות להקפדה על פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה.

 

מדד ההשמנה עולה בכל חודש

 

במחקר שביצע צוות חוקרים מהמרכז הלאומי למניעת תחלואה כרונית וקידום בריאות במרכז האמריקאי לבקרת מחלות ה-CDC, נאספו נתונים על 432,302 ילדים ונוער בגילי 19-2 מתוך מאגר  IQVIA – מאגר נרחב בארה"ב שמתעד נתונים רפואיים על כ-74 מיליון איש מ-50 מדינות בארה"ב ומשמש לצרכי מחקר. החוקרים אספו נתונים ביחס למדד ההשמנה BMI של הנבדקים בשתי תקופות: לפני פרוץ מגפת הקורונה בין ינואר 2018 לפברואר 2020 ולאחר התפרצות המגפה בין מארס לנובמבר 2020.

 

בתקופה הראשונה, טרום הקורונה, 16.1% מהנבדקים תועדו עם השמנת יתר, כלומר מהאחוזון ה-95 בטבלאות הגדילה שאומדות השמנה בילדות, ובכללם 4.8% היו עם השמנה חמורה. בתקופת מגפת הקורונה עלו שיעורי ההשמנה באופן משמעותי, והגיעו ל-22.4% מהנבדקים עוד באוגוסט 2020.

 

נמצא כי קצב העלייה החודשי הממוצע של מדד ההשמנה של הנבדקים גדל משמעותית בין התקופות הנבדקות באופן רציף מדי חודש. התברר כי קצב עליית המדד גדל ב-93% בתקופת התפרצות מגפת הקורונה, כלומר כמעט והוכפל: בעוד שבתקופה שלפני הקורונה גדל מדד ההשמנה מדי חודש ב-0.052 יחידות בממוצע, הרי שבמהלך הקורונה הוא גדל בכל חודש ב-0.1 יחידות.

 

בקטגוריית הנבדקים עם עודף משקל (ילדים באחוזונים 85 עד 95 לפי טבלאות הגדילה) גדל בתקופת הקורונה מדד ההשמנה מדי חודש פי 2.13, בקטגוריית הנבדקים עם השמנה מתונה (ילדים מהאחוזון ה-95 ומעלה) גדל מדד ההשמנה בקצב של פי 2.34 לחודש, ובקטגוריית הנבדקים עם השמנה חמורה (120% מערכי האחוזון ה-95 ומעלה) גדל קצב מדד ההשמנה פי 2, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ המגפה.  

 

כמו כן זוהתה עלייה בקצב השינוי בשיעור הנבדקים עם השמנה פי 5.3 בתקופת המגפה (עלייה בקצב של 0.37% לחודש) בהשוואה לתקופה שטרם המגפה (עלייה של 0.07% לחודש).

 

השינוי לרעה במדד ההשמנה BMI תועד במחקר הנוכחי בעיקר בקרב ילדים בגילי 11-6, אצלם השינוי החודשי הממוצע במדד ההשמנה גדל פי 2.5 בתקופת מגפת הקורונה (עלייה חודשית ממוצעת של 0.09 יחידות במדד). עוד נמצא כי בקרב ילדים מגיל 3 עד 11 – ככל שהם היו עוד לפני המגפה עם משקל עודף – כך מצב ההשמנה אצלם נטה להחמיר יותר לאחר התפרצות הקורונה.

 

הממצאים מדווחים בגיליון ספטמבר 2021 של כתב העת Morbidity and Mortality Weekly ReportMMWR של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות.

 

על מלחמה והשמנה 

 

הממצאים המדאיגים מחדדים את הצורך לבצע פעולות למניעת משקל עודף והשמנה בכלל האוכלוסייה ובייחוד בקרב ילדים ונוער בימי הקורונה וכן בעתות חירום בעתיד, לרבות מתן דגש רב יותר על הצורך בקידום התנהגויות שמאפיינות אורח חיים בריא. בין הפעולות המומלצות: איתור ילדים בסיכון להשמנה על ידי צוותים רפואיים, הקפדה על ביטחון תזונתי מגיל צעיר והגברת הנגישות לתוכניות למניעה וטיפול בהשמנה הן במערכת הבריאות והן בבתי הספר, כדי לתרום לתזונה בריאה בילדות, פעילות גופנית סדירה ומניעת תחלואה כרונית.

 

אחת החוקרות בעבודה, ד"ר אליסון גודמן מהמרכז הלאומי למניעת תחלואה כרונית וקידום בריאות במרכז האמריקאי לבקרת מחלות, אמרה בראיון לתקשורת בארה"ב בעקבות הפרסום כי הממצאים "מצביעים על עלייה משמעותית בצבירת משקל אצל ילדים" והם "משמעותיים ומדאיגים ביותר".

 

מחקר אמריקאי נוסף מאוניברסיטת מישיגן שפורסם באוגוסט 2021 בכתב העת JAMA הצביע על מגמה דומה לזו שעולה מנתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות: במדגם של 191,509 ילדים בגילי 17-5 מדרום קליפורניה המבוטחים בחברת הביטוח הרפואי 'קייזר פרמננטה', נמצא כי בהשוואה לתקופה טרום קורונה (בין מארס 2019 לינואר 2020), במהלך ההתמודדות עם המגפה (בין מארס 2020 לינואר 2021) גדל מדד ההשמנה BMI הממוצע של ילדים בגילי 11-5 ב-1.57 יחידות, מדד ההשמנה של ילדים בגילי 15-12 גדל ב-0.91 יחידות, ומדד ההשמנה של ילדים בגילי 17-16 גדל ב-0.48 יחידות בממוצע. בחודשים האחרונים מתריעים מספר בכירים במערכת הבריאות האמריקאית מפני עלייה בממדי ההשמנה בעקבות הקורונה וקוראים לביצוע פעולות דחופות לפתרון המצב.

 

גם בישראל, במארס 2021 דווח על נתונים ראשוניים ממחקר שנערך על ידי פרופ' גל דובנוב-רז, מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים ספרא לילדים שבמרכז הרפואי שיבא, ולפיהם במהלך שנת 2020 חלה עלייה משמעותית באחוזוני המשקל במהלך חודשי השנה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019.

 

באוגוסט 2021 פרסם צוות רופאים ומומחים לבריאות הציבור מישראל לקידום בריאותם של ילדים בתקופת הקורונה (צוות MACC – קיצור של Multidisciplinary Academic group on Children and Coronavirus ) בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research נייר עמדה הקורא לקידום בריאותם של ילדים בימי ההתמודדות עם מגפת הקורונה במספר היבטים, ולא רק סביב מניעת הפצת המחלה המדבקת. במאמר נקבע כי "בניגוד לאי הבהירות ביחס לתפקידם של ילדים בהעברת נגיף הקורונה, ההשלכות של הסגירה המסיבית של בתי הספר כוללות עלייה במקרי אלימות במשפחה, השמנת ילדים, תת תזונה, הפרעות שינה ומצוקה נפשית, ובעיקר חרדות. סגירת בתי ספר ולמידה מרחוק גם מגדילים את הפערים החברתיים ופערי ההשכלה בחברה".

 

 

MMWR, Morbidity and Mortality Weekly Report, September 17, 2021 / 70(37);1278–1283