השמנה מוכרת מזה שנים כגורם סיכון למחלות רבות בהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן. בבחינת הקשר בין השמנה לתחלואה כרונית נלווית, ידוע מזה שנים הקשר בין משקל עודף ליתר לחץ דם, קשר שתחילתו כבר בגילי הילדות וההתבגרות. מחקר חדש שבוחן את התופעות בישראל מזהה קשר בקרב מתבגרים בין מדד ההשמנה ה-BMI לבין עלייה בסיכון ליתר לחץ דם – קשר שקיים עוד במתבגרים במשקל תקין, ומתעצם בקרב מתבגרים עם עודף משקל והשמנת יתר.

במחקר שהוא מהמקיפים ביותר בעולם העומד על טיב הקשר בין השמנה ולחץ דם במתבגרים, בוצע עיבוד נתונים של 714,922 מתבגרים בריאים שעברו בדיקות רפואיות בגילי 20-16 במסגרת הליכי ההכנה לגיוס לצה"ל בין השנים 2011-1998, ונמצאו בעלי פרופיל רפואי תקין לצורך גיוס ליחידות קרביות (82 ומעלה), 59% מתוכם גברים. החוקרים מחיל הרפואה בצה"ל, בית החולים איכילוב ואוניברסיטת תל אביב חישבו את מדד ההשמנה BMI על פי הנוסחה המקובלת המחלקת את המשקל בקילוגרמים בריבוע הגובה במטרים.

נתוני המתגייסים מזהים עלייה בממדי ההשמנה בקרב מתבגרים בישראל, התואמת עלייה דומה במדינות מערביות, ושיעור המתבגרים עם עודף משקל (BMI של 25 יחידות ומעלה) עלה ב-59% - מ-13.2% בשנת 1998 ל-21% בשנת 2011. בחלק ממדינות המערב מאובחנות בעשור האחרון גם ירידות בשיעורי ההשמנה בקרב מתבגרים, וכך למשל במדינת ניו יורק בארה"ב תוארה ירידה שכזו בשנים 2007-2006 ו-2011-2010, אולם מהמחקר עולה כי מגמה מעודדת זו טרם הגיעה לישראל, נכון לסוף שנת 2011.

בהמשך חולקו נתוני מדד ההשמנה של המתבגרים לעשירונים, ונמצא כי ביחס לעשירון התחתון של מתבגרים עם מדד השמנה בערך 17.5 יחידות, כל עלייה של יחידה ב-BMI הובילה לעלייה בסיכון ליתר לחץ דם, שהוגדר כלחץ דם סיסטולי מעל 130 מ"מ כספית ולחץ דם דיאסטולי מעל 85 מ"מ כספית, בהתאם להגדרות הארגון הבינלאומי ליתר לחץ דם משנת 1999. העלייה בסיכון ליתר לחץ דם זוהתה גם בקרב מתבגרים במשקל תקין, והתעצמה ביתר שאת בקרב אלו עם עודף משקל (BMI של 25 יחידות ומעלה) והשמנת יתר (BMI של 30 יחידות ומעלה).

בבנות הקשר חזק במיוחד 

בקרב בנים, ביחס לאלו בעשירון התחתון עם מדד השמנה בערך של 17.5 יחידות בממוצע, עלייה לעשירון השני (ערך של 18.7 יחידות בממוצע) הגדילה ב-25% את הסיכון ליתר לחץ דם, BMI של 19.6 יחידות העלה ב-44% את הסיכון, BMI של 20.3 יחידות העלה ב-58% את הסיכון, BMI של 21 יחידות העלה ב-72% את הסיכון, BMI של 21.7 יחידות העלה ב-92% את הסיכון, BMI של 22.6 יחידות העלה פי 2.16 את הסיכון, BMI של 23.7 העלה פי 2.4 את הסיכון, BMI של 25.4 יחידות בממוצע בעשירון התשיעי (הכולל נבדקים עם עודף משקל) העלה פי 2.89 את הסיכון, ו-BMI של 29.6 יחידות בממוצע בעשירון העליון (הכולל נבדקים עם השמנת יתר) העלה פי 4.15 את הסיכון לאבחון ביתר לחץ דם.

בקרב בנות המגמות היו אף חריפות יותר, וביחס לאלו בעשירון התחתון של מדד ההשמנה (17.6 יחידות בממוצע), בנות בעשירון השני (18.9 יחידות בממוצע) היו בסיכון גבוה ב-34% ליתר לחץ דם, בנות בעשירון השלישי (19.6 יחידות) היו בסיכון גבוה ב-62%, בנות בעשירון הרביעי (20.3 יחידות) היו בסיכון גבוה ב-92%, בנות בעשירון החמישי (21 יחידות) היו בסיכון גבוה פי 2.09, בנות בעשירון השישי (21.7) היו בסיכון גבוה פי 2.25, בנות בעשירון השביעי (22.6 יחידות) היו בסיכון גבוה פי 2.7, בנות בעשירון השמיני (23.6 יחידות) היו בסיכון גבוה פי 3.32, בנות בעשירון התשיעי שכלל בנות בעודף משקל (כשמדד ההשמנה היה 25.2 יחידות בממוצע) היו בסיכון גבוה פי 4.48 ליתר לחץ דם ובנות בעשירון העליון שכלל בנות עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה היה 29.2 יחידות) היו בסיכון גבוה פי 8.14 ליתר לחץ דם. הקשר החזק בין השמנה ללחץ דם בקרב בנות זוהה גם בעבר במחקר משנת 2011 שנערך באוניברסיטת קליפורניה.

בנוסף מצא המחקר הנוכחי כי עלייה בעשירוני מדד ההשמנה לוותה בירידה מקבילה במדד הסוציואקונומי שבו סווגו הנבדקים, כשבנות ובנים במשקל עודף היו ברובם במדד סוציואקונומי נמוך יותר, בהתאם למגמה דומה המזוהה במדינות המערב הקושרת בין מצב סוציואקונומי נמוך לבין עודף משקל והשמנה.

במחקר השתתפו החוקרים ד"ר אודי חורין, ד"ר אייל חסידים, ד"ר מיכאל הרטל, ד"ר עופר חבקוק, ד"ר ניר פלינט, ד"ר תומר זיו-ברן וד"ר ירון ארבל, וממצאיו מתפרסמים בגיליון מארס 2015 של כתב העת American Journal of Hypertension.

הקשר הביולוגי בין יתר לחץ דם להשמנה מוסבר בכמה מסלולים שונים, לרבות עלייה בסיכון לתנגודת לאינסולין בקרב אנשים עם עודף משקל, המגדילה את הסיכון לסוכרת ומשפיעה גם על לחץ הדם, וכן ירידה בתפקוד כלי הדם ועלייה בסיבוכים במבנה כלי הדם בגוף כתוצאה מהצטברות עודפי שומן, התורמת לעלייה בלחץ הדם. מקור העצמת הקשר בין התופעות בקרב נשים אינו ידוע, ומיוחס על ידי החוקרים ככל הנראה להורמונים מסוימים הפעילים בקרב נשים המשפיעים על הצטברות שומנים בשכבה הפנימית של כלי הדם (אנדותל) או על עלייה בסיכון לשחלות פוליציסטיות בקרב נשים עם עודף משקל.

American Journal of Hypertension, Doi:10.1093/ajh/hpv007