העצם בנויה מחלבון ומינרלים. החלבון העיקרי הוא קולגן, לו מבנה מרחבי ייחודי, המשמש כבסיס לשקיעת מינרלים, בעיקר מלחי סידן וזרחן.

העצם אמנם נראית מבחוץ כרקמה מוצקה ויציבה, אך לכל אורך החיים מתחוללים בה תהליכים של הרס ובנייה. שני סוגים של תאים אחראיים לתהליכים אלה: האוסטאוקלסטים - תאים מפרקי עצם, והאוסטאובלסטים - תאים בוני עצם.

בין שתי קבוצות תאים אלה קיים תיאום: התאים המפרקים יוצרים שקע מיקרוסקופי בעצם, ואז נכנסים לפעולה התאים בוני העצם וממלאים את השקע בחלבון ובמינרלים. היווצרות השקע אורכת ימים ספורים ואילו למילויו נדרשים כשלושה חודשים.

השנים הקריטיות לבניית מסת העצם הן הילדות וגיל ההתבגרות. זו התקופה שבה נוצרת עצם חדשה בקצב מהיר יותר מהקצב שבו נספגת רקמת העצם הישנה, העצמות גדלות וצפיפות העצם עולה. מאזן חיובי זה נמשך עד לאמצע שנות העשרים, כאשר מושגת צפיפות העצם המירבית או שיא מסת העצם.

השיא נקבע הן על ידי גורמים תורשתיים והן על ידי גורמים סביבתיים כמו תזונה, פעילות פיזית ומחלות שונות אשר משפיעים כולם על התפתחות השלד. ניתן לשפר את צפיפות העצם המירבית על ידי תזונה מאוזנת ועתירת סידן בתקופת ההתבגרות. דיאטות קיצוניות בגיל זה עלולות לפגוע בתהליך בניית העצם.

ככל שצפיפות העצם המירבית גבוהה יותר, כך ערוך השלד טוב יותר לתהליך איבוד העצם שיתחולל בהמשך. מסת העצם מתחילה לרדת לאחר השיא. קצב איבוד העצם מתון מאוד במבוגרים צעירים והוא מתגבר בעשור החמישי לחיים. איבוד מהיר יתרחש בתקופת גיל המעבר בנשים, וכן במצבים רפואיים שונים בשני המינים.

נקיטת אמצעי מניעה עשויה לסייע בהאטת קצב דלדול רקמת העצם ולהפחית את הסיכון לשברים הנובעים מאוסטיאופורוזיס. הנפגעים העיקריים בתהליך האוסטיאופורוזיס הן חוליות עמוד השדרה וקצוות העצמות הארוכות, כמו צוואר הירך וקצה האמה.

המרכיב העיקרי באזורים אלו הינה עצם ספוגית הבנויה מלוחיות דקות. באזורים אחרים בשלד המרכיב הספוגי קטן יחסית והם מאופיינים במבנה קליפתי קשה ומוצק. קצב איבוד העצם הספוגית בדרך כלל מהיר יותר מקצב איבוד קליפת העצם.

*פרופ' צופיה איש-שלום היא מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מנהלת תחום אוסטאופורוזיס באתר "כמוני", מרפאה - בית חולים אלישע בחיפה