המחקר, שפורסם בכתב העת PLoS ONE, מתמקד באסטרוציטים אנושיים-תאי תמיכה מרכזיים במערכת העצבים המרכזית. הממצא העיקרי של המחקר הוא שהשתלת תאים אלה מייצגת דרך חדשה ופוטנציאלית לטיפול בפגיעות בחוט השדרה והפרעות אחרות במערכת העצבים המרכזית.

"במחקר קודם הוכחנו כי סוג מסוים של אסטרוציטים בעכברוש מועיל, אך מחקר נוכחי מעלה את זה לרמה אנושית, שזהו צעד ענק," אמר ד"ר כריס פרוסצ'ל, החוקר הראשי ומומחה לגנטיקה באוניברסיטת רוצ 'סטר.

למרות הממצא החשוב, למחקר יש מגבלה- לא כל אסטרוציט ישן יוכל למלא את התפקיד ולעשות את העבודה. על ידי שימוש בתאי גזע עובריים, החוקרים יצרו שני סוגים של אסטרוציטים על ידי הפעלה או ביטול אותות שונים בתאים. לאחר שתאים אלה הושתלו בחיות, התברר כי סוג אחד של אסטרוציט הביא להתאוששות משמעותית בעוד שהסוג השני- לא.

"המחקר שלנו ייחודי בכך שהוא מראה כי לסוגים שונים של אסטרוציטים אנושיים, הנגזרים מאותה אוכלוסייה בדיוק של תאים, יש השפעה שונה לחלוטין כאשר מדובר בתיקון חוט השדרה הפגוע", ציין סטיבן דייויס, פרופסור במחלקה הנוירוכירורגית באוניברסיטת קולורדו. "ברור שלא כל האסטרוציטים שווים כשמדובר בתיקון פגיעה של מערכת העצבים המרכזית."

חוקרים מאוניברסיטת קולורדו ורוצ'סטר גילו גם כי השתלה של תאי גזע מקוריים ישירות לחוט שדרה פגוע של חולדות לא סייעה בהתאוששות. החוקרים מאמינים כי גישה זו, הדוגלת בהשתלה של תאי גזע לא ממויינים לאזור שנפגע ומקווה כי הפציעה תגרום לתאי גזע להפוך לסוגי תאים שימושיים, היא כנראה לא האסטרטגיה הטובה ביותר לתיקון הפגיעה.

"ההערכה היא כי האסטרוציטים משפיעים על הרוב המכריע של כל סוגי התאים במוח האנושי ובחוט השדרה, ומספקים סוגים שונים של תמיכה לנוירונים ותאים אחרים  במערכת העצבים המרכזית," אמרה ד"ר ז'אנט דייויס, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו וחוקרת ראשית במחקר. "פונקציות רבות אלה צפויות לתרום ליכולת של האסטרוציט הנכון לתקן את חוט השדרה שנפגע."

עם תוצאות אלה, צוות החוקרים נע קדימה לשלבים הבאים שנדרשים לפני שהם יוכלו ליישם את הגישה על בני האדם, כולל השתלת אסטרוציטים במודלים עם דרגות פציעה שונות, כמו גם פציעה בשלבים מוקדמים ומאוחרים.  

את המאמר המלא ניתן לקרוא כאן

מתוך-Physorg

תרגום ועריכה: אנה רייזמן