בשנים האחרונות עולה המודעות להפרעות קשב וריכוז, ועולה מספר המאובחנים בגיל המבוגר, בהם רבים שלא אובחנו בילדותם, כשהמודעות למחלה הייתה נמוכה.

לא מעט מהקשיים שמופיעים אצל מבוגרים עם הפרעות קשב מתבטאים ביתר שאת בתחום התעסוקתי. הקשיים עשויים להופיע בביצועים שדורשים קשב לאורך זמן, סבלנות, יכולת לנהל משימות, לעמוד במגבלות זמן וכדומה. אבל כעת מצאו חוקרים אמריקאים כי לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז עשוי להיות גם יתרון: נטייה גבוהה יותר להפגין גמישות במילוי משימות בפיתוח רעיונות מקוריים ובחשיבה "מחוץ לקופסה".

החוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן בחנו יכולת תפקודית במשימות שכוללות מרכיב של יצירתיות בקרב קבוצה של 26 סטודנטים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז לצד 26 סטודנטים ללא ההפרעה ששימשו כקבוצת ביקורת.

בשתי הקבוצות הגיל הממוצע היה דומה (סביב גיל 20) ותועד ציון ממוצע דומה במבחני הקבלה לאוניברסיטה (ציון של 22 נקודות במבחני ACT – מבחן סטנדרטי למיון וקבלה לאוניברסיטאות ומכללות בארה"ב שהציון בו נע בין 1 ל-36 נקודות).

בין השאר נתבקשו הנבדקים למלא משימת דמיון הקרויה 'פרי זר', במסגרתה המציאו פרי דמיוני שעשוי להתקיים בכוכב אחר ביקום השונה מהפירות שגדלים על כדור הארץ. במילוי המשימה, בעוד שהנבדקים בקבוצת הביקורת לרוב ביססו את הפרי הדמיוני שיצרו על פירות ספציפיים ששכיחים בעולם כגון תפוח ותות שדה, הרי שנבדקים עם הפרעות קשב וריכוז נטו יותר ליצור פירות מקוריים שהיו שונים משמעותית מהפירות הנפוצים הגדלים על כדור הארץ. בסולם האומד מקוריות, הציון הממוצע של נבדקים עם הפרעות קשב וריכוז (3.38 נקודות) היה גבוה יותר מהציון של נבדקי קבוצת הביקורת (2.35 נקודות).

במשימה נוספת נתבקשו הנבדקים להמציא שמות למוצרים חדשים בשלוש קטגוריות על פי דוגמאות שקיבלו – תרופה לשיכוך כאבים, מוצר פסטה ומוצר הקשור בתעשייה הגרעינית. לנבדקים סופקו דוגמאות לשמות אפשריים, למשל שמות של תרופות משככות כאבים כדוגמת אספירין וטיילנול, אולם הם התבקשו שלא להעתיק את הדוגמאות בשמות שימציאו. נבדקים עם הפרעות קשב וריכוז יצרו תגיות שהיו מקוריות יותר ופחות דומות לדוגמאות שסופקו, בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת. בבחינה כמותנית, נמצא כי לשמות שהמציאו הנבדקים עם הפרעות קשב וריכוז היה פחות קשר לדוגמאות שסיפקו החוקרים (קשר שנאמד בעוצמה של 1.31 נקודות) בהשוואה לקשר שזוהה בקבוצת הביקורת (קשר בעוצמה של 2.08 נקודות).

פחות 'קיבעון עיצובי'

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Journal of Creative Behavior הסיקו כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז גמישים יותר בדפוסי החשיבה בעת ביצוע משימות הדורשות יצירה של דבר חדש ופחות מתבססים על דוגמאות מוכרות ועל ידע קיים, וכתוצאה מכך, התוצרים שלהם מקוריים יותר.

מכאן אנשים עם הפרעות קשב וריכוז פחות נוטים ל'קיבעון עיצובי' (Design fixation), דהיינו לנטייה להיצמד למה שמוכר בעת יצירת דבר מה חדש. בעולם העיצוב נהוג לאמץ את הפילוסופיה הגורסת כי כשנעשה שימוש באלמנטים מרעיון או מעיצוב קודם באופן מכוון כדי ליצור משהו חדש או כדי לשמש כהשראה, היצירה החדשה אינה חדשה לחלוטין. תובנה זו קשורה בהבנה כי ידע קודם עשוי להגביל את יכולת היצירתיות שלנו שכן הוא כובל אותנו לדפוסי מחשבה שנתקבעו כבר.

לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות על בחירת קריירה. בהודעה לעיתונות ציינה החוקרת הראשית, ד"ר הולי ווייט, כי "אנשים רבים עם הפרעות קשב וריכוז נאלצים להתנגד לקונפורמיות ולדרכים הרגילות לבצע דברים, והממצא החדש עשוי להועיל להם במחוזות שבהם יש הערכה ליכולות פיתוח ולגישות לא מסורתיות, למשל במקצועות כמו שיווק, עיצוב מוצרים ותלבושות, טכנולוגיה והנדסת מחשבים".

סודות היצירה

ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים לעבודות נוספות שניסו לבחון באופן מדעי את הסוד הגורם לנטייה אומנותית בקרב אנשים. כך, למשל, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד דיווחו בחורף 2014 כי זיהו שקומיקאים ניחנים בנטייה לתכונות פסיכוטיות, התנהגות אימפולסיבית אנטי סוציאלית והימנעות מאינטימיות.

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה פסיכיאטרית המוכרת בספר האבחנות ה-DSM של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, וכיום ידוע כי מדובר בהפרעה הקשורה לפעילות חריגה של מוליכים במערכת העצבים המרכזית שבמוח, שבאה לידי ביטוי בדפוסים שונים של העדר קשב, אימפולסיביות ו/או היפראקטיביות המשבשים את יכולת ההתמודדות בחיי היומיום.

לפי סקירה בנושא של חוקרים ישראלים, שפורסמה באפריל 2016 בכתב העת International Journal of Psychiatry on Clinical Practice, עד שני שליש מהילדים שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים מתסמינים של הפרעות אלה גם בגיל המבוגר, ושכיחות ההפרעה נאמדת ב-2.5% עד 5.2% מהאוכלוסייה הבוגרת. בסתיו 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים על כך שילדים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים למצוא עצמם מתקשים יותר בעבודה ובמערכות היחסים כמבוגרים.

Journal of Creative Behavior, DOI: 10.1002/jocb.382