השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
לראשונה בישראל: השמנה מוגדרת כמחלה כרונית
ההסתדרות הרפואית מכריזה לראשונה שהשמנה היא מחלה כרונית וקוראת להקמת מערך לאומי לטיפול בהשמנה. "עד עתה אנשים עם השמנה סבלו מבושה. ההכרזה מאפשרת לקבוע כי מדובר בחולים הזקוקים לסיוע וייעוץ רפואי"
ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה קובעות לראשונה בישראל כי השמנה היא מחלה כרונית. ההכרזה מגיעה על רקע נתונים שנאספו בהסתדרות הרפואית לאחרונה, המבוססים על הערכות בינלאומיות, ולפיהם 4086 ישראלים מתים בכל שנה כתוצאה מהשמנה, בהם 1,410 ממחלות לב שנובעות מהשמנה, 532 מסוכרת סוג 2 הנובעת מהשמנה, 546 מאי ספיקת לב, 446 משבץ מוחי ו-347 מסרטן מעי גס הקשור בהשמנה.
היקפים נרחבים
לפי ההערכות, 25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בהשמנה. כמו כן, לפי נתונים שנאספו מסקרים של משרד הבריאות, 12.5% מהילדים בכתה ז׳ חולים בהשמנה. שיעור האנשים עם השמנה בישראל עולה עם הגיל, כשבקרב בני 55 ומעלה כשליש סובלים מהשמנה. נשים בממוצע בעלת שכיחות גבוהה יותר של מחלת ההשמנה מגברים: 25% בממוצע, לעומת 22% מהגברים. ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר, שיעור האנשים עם השמנה גבוה יותר. המצב גרוע במיוחד באוכלוסייה הערבית: כמחצית מהנשים ממוצא ערבי בגילאי 50-60 עם השמנה, לעומת כשליש מהנשים היהודיות. בנוסף, 70% מהאנשים החולים בהשמנה, חולים גם בתסמונת המטבולית – צבר תסמינים שמעלה את הסיכון למצבים כרוניים נוספים, לרבות סוכרת ויתר לחץ דם.
לפי הצהרת ההסתדרות הרפואית, רק 10% מהאנשים שהפחיתו משקל על ידי שינוי אורח חיים בלבד הצליחו לשמר את הפחתת המשקל למשך שנה. בהסתדרות הרפואית קוראים להתייחסות לאומית לטיפול בהשמנה ול"הגדלת הנגישות לטיפולים רב מערכתיים, תוך הקצאת המשאבים הנדרשים להקמת מרפאות השמנה, הגדלת היקף הצוותים הרפואיים בעלי מומחיות בתחום, והכללת כל הטיפולים הרפואיים המוכחים בסל הבריאות". לצד ההכרזה מציינים בהסתדרות הרפואית כי "עד כה אנשים עם השמנה סבלו מבושה, לחץ וסטיגמות ולעתים אף אפליה חברתית ורפואית שפגעה בבריאותם. הכרזה זו מאפשרת לקבוע בצורה ברורה כי מדובר בחולים, הזקוקים לסיוע וייעוץ רפואי".
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, השמנה מהווה כיום את גורם התמותה מס' 5 בעולם, וגורמת לשורת מחלות – לרבות מחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת סוג 2 ואסתמה.
הנתונים מראים עודף משקל משפיע על תוחלת החיים, וכי לעומת סיכוי של 80% מהאנשים עם משקל תקין להגיע לגילאי ה- 70, ככול שמדד ההשמנה ה-BMI עולה, כך פוחת סיכוי זה: בקרב אנשים עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה הוא 35 עד 40 יחידות) רק ל-60% יש סיכוי להגיע לגיל 70, ובהשמנה חולנית במיוחד, כשמדד ההשמנה הוא בין 40 ל-50 יחידות – השיעור יורד ל-50% בלבד. עוד נמצא כי אנשים עם השמנה בדרגה 1 (כשמדד ההשמנה הוא 30 עד 35 יחידות) חיים בממוצע פחות 4-2 שנים מאנשים עם BMI תקין, ואנשים עם השמנה חולנית (מדד השמנה גבוה מ- 35) חיים בממוצע 10 שנים פחות. לפי הערכות בעולם מתים בכל שנה 2.8 מיליון איש כתוצאה משומן עודף.
הסיבות להשמנה מגוונות, וכוללות סיבות גנטיות, מצבים אנדוקריניים וגורמים סביבתיים כמו לחץ, תזונה ואורח חיים יושבני.
לפי נתוני מחקר שערך ד״ר גרי גינצבורג מהמכון לחקר מדיניות בריאות, שפורסם ביולי 2012 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, ההשמנה בישראל עולה 1.92 מיליארד ש״ח למערכת הבריאות בכל שנה.
הקמת מרפאות והנגשת טיפולים
יצוין כי בארגון הבריאות העולמי הכריזו זה מכבר על השמנה כמחלה כרונית. בארה"ב הכריזה על כך ההסתדרות הרפואית האמריקאית (AMA) עוד ביוני 2013 בהצהרה דומה לזו הנוכחית. האיגוד הבינלאומי להשמנה (WOA, בעבר IASO) הכריז על כך ביוני 2017. ההכרזות בנושא מגיעות על רקע כניסתן לשוק של תרופות חדשות המיועדות להורדה במשקל.
בהצהרה הנוכחית מדגישים בהסתדרות הרפואית כי "המחקרים העדכניים מראים כי שינוי אורח חיים בלבד אינו יעיל בשימור הפחתת משקל לאורך זמן. הנתונים מראים כי גם אלה שהצליחו להפחית ממשקלם באופן משמעותי, העלו את מרבית הפחתת המשקל ולעתים אף חזרו למשקל גבוה מזה שהתחילו לפני השינוי".
ההסתדרות הרפואית קוראת בהצהרתה להקמת מערך לאומי לטיפול בהשמנה שינגיש את הטיפולים הרב מקצועיים המוכחים והקיימים, הקמת מרפאות לטיפול במחלת השמנה בבתי החולים ובקהילה והנגשה של כל הטיפולים הרפואיים המוכחים באמצעות סל הבריאות לכל תושבי ישראל הזקוקים לכך.
לדברי פרופ׳ לאוניד אידלמן, יו״ר ההסתדרות הרפואית, "יש לשנות תפיסה לגבי ההשמנה. המשמעות של ההכרזה על ההשמנה כמחלה היא שהסובלים ממנה לא צריכים להתבייש. זאת מחלה שלא חולפת לבד והסובלים ממנה זקוקים לסיוע מקצועי". לדברי ד״ר דרור דיקר, יו״ר החברה לחקר וטיפול בהשמנה: ״ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה מבקשות להוביל לשינוי תפיסתי בקרב מנהיגי מערכת הבריאות והצוות הרפואי, ולהפנמה כי מדובר במחלה כרונית ולא בכשל התנהגותי. כיום הצוות המטפל נעדר יכולות לטפל בצורה יעילה במחלת ההשמנה, והתקווה היא שהדבר יוביל לניהול אקטיבי והתמודדות מערכתית עם מחלת השמנה, שאם תטופל כראוי, תוביל להפחתה משמעותית ואף להיעלמות של חלק התחלואות הקשורות בה ובכך לקדם את הבריאות הכוללת של האנשים הלוקים בה ולהפחית את העלויות הקשורות בסיבוכי מחלת ההשמנה״.
אוטודידקט
יש להוסיף בדחיפות את הסקסנדה ושאר התרופות לטיפול בהשמנת יתר לסל הבריאות אחרת לא הועילו כלום בהכרזתם הנ"ל וחבל.