מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותלצנתור עורק כליה מוצר אין יתרון על פני טיפול תרופתי בלבד

לצנתור עורק כליה מוצר אין יתרון על פני טיפול תרופתי בלבד

במחקר ה-ASTRAL שפורסם השבוע ב-NEJM, מדווח כי לצנתור עורק כליה מוצר והרחבתו אין יתרון על פני טיפול תרופתי שמרני


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

היצרות של עורק כליה עלולה להוביל להתפתחות של יתר לחץ דם קשה לאיזון ולעיתים אף לירידה בתפקוד הכלייתי. אפשרויות הטיפול כוללות טיפול תרופתי להורדת לחץ דם, או צנתור והרחבה ע"י בלון עם או בלי הכנסת תומכן לעורק הכליה.

 

עד כה לא נערכו עבודות גדולות ומבוקרות שהוכיחו חד משמעית עדיפות צנתור עורק הכליה והרחבתו, על פני טיפול תרופתי שמרני, מבחינת ההשלכות ארוכות הטווח על התפקוד הכלייתי, לחץ הדם וסבוכים אחרים.

 

במחקר ה-ASTRAL שפורסם השבוע ב-NEJM, השתתפו 806 חולים עם היצרות טרשתית של עורק הכליה. החולים חולקו ל-2 קבוצות התערבות -

(1) טיפול תרופתי בלבד, שכלל תרופות להורדת שומנים בדם, נוגדי טסיות (אספירין, פלביקס) ותרופות להורדת לחץ הדם.

(2) טיפול תרופתי יחד עם צנתור של עורק הכליה והרחבתו, עם או בלי הכנסת תומכן לעורק, לפי הצורך.

 

החוקרים עקבו אחר החולים במשך 34 חודשים בממוצע והשוו את התפקוד הכלייתי של החולים ב-2 הקבוצות, וכן השוו שיעורי תמותה, סבוכים לבביים או כלייתיים ומידת איזון לחץ הדם.

 

החוקרים מצאו כי קצב התקדמות אי ספיקת הכליות היתה נמוכה באופן מינימלי בקבוצת החולים שעברו צנתור של עורק הכליה, אולם הבדל זה היה מינימלי וחסר משמעות קלינית. שיעורי התמותה והסבוכים הלבביים והכליתיים היו דומים בשתי קבוצות הטיפול.

 

מאידך, שיעור הסיבוכים הקשורים לצנתור עצמו משמעותי. 23 חולים פיתחו סיבוכים הקשורים ישירות לצנתור, כולל 2 מקרי מוות ו-3 מקרים של כריתת רגל.

 

החוקרים מסמכים ואומרים כי אין יתרון להתערבות פולשנית וצנתור של עורק כליה מוצר, על פני טיפול תרופתי שמרני. הפעולה עצמה כרוכה בסיכונים, ובהעדר תועלת נוספת על פני הטיפול התרופתי, יש לשקול האם כדאי לבצעה.

 

www.renalandurologynews.com/Healthday-Article/section/985/

 

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה