דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
למה הפרצוף שלנו נראה כך כשאנחנו כועסים?
כולנו נוטים לעשות את אותו פרצוף כשאנחנו כועסים. מדענים מצאו מדוע זה קורה
כשאנשים כועסים באמת הגבות שלהם צונחות, השפתיים נהיות דקות והנחיריים מתרחבים. הפרצוף הזה מתברר הוא פרצוף כעס אוניברסלי ונראה כי הוא חלק מהבסיס הביולוגי שלנו כבני אדם. אפילו ילדים עיוורים שלא ראו מעולם פרצוף כועס עושים את אותו פרצוף כשהם כועסים.
הבעת הכעס מערבת 7 קבוצות שרירים שונות המתכווצות באופן מאוד סטריאוטיפי. חוקרים מאוניברסיטאות Griffith ו-UC Santa Barbara ביקשו להבין מדוע האבולוציה הביאה לכך שאלה התכווצויות השרירים שיאותתו על מצב רגשי של כעס.
במסגרת המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Evolution and Human Behavior החוקרים השתמשו בפרצופים שעוצבו על ידי מחשב כדי להדגים כיצד כל אחד מהרכיבים של פרצוף כועס בפני עצמו גורם לאנשים להראות חזקים יותר מבחינה גופנית – או במילים אחרות מאיימים יותר.
לדוגמה, המאפיין הנפוץ ביותר של פרצוף כעס הוא צניחת הגבות. החוקרים לקחו פרצוף ממוחשב של אדם ממוצע ואז שינוי אותו דיגיטלית בשתי דרכים: תמונה אחת הציגה גבות מורדות ובשנייה הן היו למעלה. זה היה ההבדל היחיד בין התמונות ואף אחד מהפרצופים לא נראה כועס. כאשר 141 מתנדבים נחשפו לשני הפרצופים, הם דיווחו שהפרצוף עם הגבות המורדות נראה כאילו הוא שייך לאדם חזק יותר מבחינה פיזית.
החוקרים חזרו על הניסוי כל פעם עם רכיב אחר של הפרצוף הכועס הקלאסי לבדו – עצמות לחיים מורמות (כמו בנהימה), שפתיים דקות ודחופות החוצה, האף מתרחב, הפה מורם והסנטר נדחף החוצה (כמו בהתרסה). אף רכיב לבדו לא גרם לאדם להראות כועס, אבל הנוכחות של כל אחת מהתכווצויות השרירים הללו בפני עצמה הובילה את הצופים לשפוט את האדם שעושה את הפרצוף כחזק יותר. נראה שכל רכיבי הפרצוף מביעים את אותו המסר – לא כדאי לכם להתעסק איתי.
הממצאים מצביעים על יתרון תפקודי שהוביל להתפתחות פרצוף הכעס – הוא מורכב ממאפיינים שכל אחד מהם גורם לאדם להראות חזק יותר ובעל יכולת לגרום לנזק גדול יותר אם לא ידאגו לרצות אותו, בדיוק כמו בבון שמציג את הניבים שלו או דג "אבו נפחא" שמתנפח בעת סכנה.
החוקרים מסבירים שכעס מתעורר עקב סירוב לקבל את המצב והפנים מיד מתארגנות לפרסם לצד השני את המחיר שישלם אם לא ידאג לרצות את האדם הכועס.
מדוע האצבעות מתקמטות באמבטיה?
Evolution & Human Behavior Volume 35, Issue 5, September 2014