כשאנחנו עצובים, רבים מאתנו נוטים לקחת כפית ולחפש נחמה בגלידה, לנשנש צ'יפס עם מיונז, או לצרוך כל מזון אחר המכיל כמויות גדולות של שומן. כעת חוקרים מצאו כי המזון השומני הוא אכן מזון מנחם שמשפר את מצב הרוח ושהסיבה לכך לא טמונה בטעם או בהנאה שבאכילה.

חוקרים מאוניברסיטת Leuven שבבלגיה ביקשו לבחון את ההשפעה של חומצות שומן על הפעילות במוח ועל תחושת עצבות. המחקר כלל 12 משתתפים בריאים ולא שמנים. את חומצות השומן הם קיבלו באמצעות צינורית הזנה לקיבה, ואת המתרחש במוחם בדקו החוקרים באמצעות סריקות fMRI. את תחושת העצבות השרו החוקרים על הנבדקים באמצעות מוזיקה עצובה הבעות פנים עצובות.

המשתתפים האזינו למוסיקה עצובה או מוסיקה ניטרלית ובו זמנית צפו בהתאם בתמונות של אנשים עם הבעות פנים עצובות או ניטרליות. הם נתבקשו לדרג את השובע, הרעב ומצב הרוח שלהם לפני סריקת המוח ו-3 פעמים במהלך הסריקה.

חלק מהמתנדבים לא קיבלו תמיסת חומצות שומן, אלא תמיסת מלח – לביקורת. המשתתפים כמובן לא ידעו איזו הזנה הם מקבלים.

לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Investigation, בקרב קבוצת המתנדבים שקיבלו חומצות שומן, התגובה לתמונות ולמוזיקה העצובה הייתה מתונה יותר באופן משמעותי – גם לפי דיווחי הנבדקים וגם לפי סריקות המוח - מאשר בקרב הקבוצה שחבריה קיבלו תמיסת מלח. לאחר שנחשפו למוזיקה ולתמונות העצובות, המשתתפים שקיבלו תמיסות מלח דיווחו על תחושת עצב בעוצמה הגבוהה כמעט פי 2 מאלו שקיבלו חומצות שומן.

נראה שהקיבה מתקשרת עם המוח, וכשמגיעות אליה חומצות שומן, הן משפיעות על הפעילות במוח ועל רגשות חיוביים, בלי שתהיה מעורבת ההנאה מהאכילה עצמה ומגירויים כמו טעם.

האם תהיה תגובה דומה אצל משתתפים שמנים? החוקרים סבורים שאולי בקרב אנשים שמנים, כדי להגיע לאותה השפעה של הפחתת העצב, תידרש כמות גדולה יותר של חומצות שומן.

מחקר זה הוא עוד נדבך בהבנת יחסי הגומלין בין מזון לרגש הרלבנטי למצבי השמנה, הפרעות אכילה, מצבי לחץ או דיכאון.

J Clin Invest. 2011 Jul 25. Epub ahead of print

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט