אחת הסיבות לכך שאנחנו מרזים פחות ממה שהיינו מצפים לפי הקלוריות שהופחתו, היא שבעקבות ירידה של 10% או יותר ממשקלנו, הגוף מייעל את השרירים כדי להוריד את צריכת האנרגיה שלהם, מה שמביא להפחתה בקלוריות שאנו מוציאים. כעת חוקרים מצאו כי ההורמון לפטין יכול להקטין את התייעלות השרירים וכך למנוע את ההפחתה בהוצאה האנרגטית ולסייע בהרזיה.

הרזיה היא לא עניין פשוט. הנוסחא אומנם פשוטה – ככל שצורכים פחות קלוריות ממזון ומוציאים יותר קלוריות בפעילות – מרזים יותר. אבל, במציאות, הגוף מתערב בנוסחא הזו באמצעות מספר מנגנונים. כך למשל, נמצא כי על חלק ניכר מהקלוריות שאנחנו מוציאים בפעילות גופנית, הגוף מפצה בהפחתת תנועות קלות כמו גירוד הגבות או נפנוף ביד במשך היום. במנגנון אחר, לאחר שמרזים, נמצא כי השרירים מתייעלים ודורשים פחות אנרגיה.

במאמר חדש שפורסם בכתב העת של החברה האמריקנית לפיזיולוגיה חוקרים מדווחים כי הם בחנו את התהליכים המתרחשים בשריר עם ההרזיה. הם מצאו כי הירידה במשקל קשורה עם ביטוי מוגבר של צורת המיוזין MHC I בתאי השריר וכי האפקט מופחת עם תוספת של ההורמון לפטין.

הנחקרים נבחנו לפני ואחרי הרזיה של 10% ממשקלם, וקיבלו פעמיים ביום הזרקה של לפטין או של פלצבו כביקורת. כדי לבחון את השפעת הירידה במשקל על המטבוליזם של השריר, נלקחו ביופסיות מרקמת שריר הירך של המשתתפים.

מתוצאות המחקר נראה שללפטין יכולת להקטין את התייעלות השריר המלווה את ההרזיה.

Am J Physiol Regul Integr Comp Physiol 2011, 301, R1259-R1266

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט