שמן קוקוס, הכוכב התורן בשמי הבריאות, פרץ לתודעה לפני כשש שנים. לא ברור מי התחיל את יחסי הציבור שלו ולמה, אבל כשאחת מתזונאיות המחמד האמריקניות, שרי קלבום, כתבה עליו את ספרה "דיאטת הקוקוס" בו דווחה לציבור כי מדובר בשמן שמזרז הרזיה, מפחית כולסטרול ונלחם בסוכרת – נפרץ הסכר. שמן קוקוס הפך ל"מאסט" במטבחיהם של גברים ונשים בכל העולם, וכמובן גם בישראל.

הכוכב הבא, שמן אבוקדו, זכה ליחסי ציבור לא פחות משומנים: זהו מוצר ישראלי, חדש יחסית, שעלה על המדפים לפני כחמש שנים, ויש הגורסים כי מדובר בשמן איכותי אף יותר משמן זית, המלך הבלתי מעורער של עולם השמנים. לקראת חג החנוכה הרווי בשמן, ביקשנו להעמיק בסוגיה.

האם כדאי להכניס את השמנים הללו לתפריט הביתי, או שמא מדובר באופנה חולפת?

"יש לנו יש מגוון רחב של שמנים, סויה וחמניות שהיו נפוצים יותר בעבר לפני שהתחילה מהפכת הבריאות, ושמן הקנולה והזית הוכרזו כבריאים ביותר שיש", סבורה רונית ציוני, דיאטנית בריאטרית ומומחית לשינוי הרגלי אכילה, מנהלת קהילת השמנה ב"כמוני". "בכל תחום שקשור למזון יש אופנות, לצערי הרב. מישהו גילה איזה שמן חדש, מישהו קרא איזה מחקר, ולא שלא ידעו על שמן קוקוס או שמן אבוקדו לפני עשרים שנה, רק פתאום התקשורת התחילה להעלות אותם למודעות".

בעשורים האחרונים שמן הזית, ולצידו הקנולה, נחשבים לבריאים ביותר. לשמן זית יצא שם טוב במיוחד וכמות המחקרים שמוכיחה את יתרונותיו גדלה מעשור לעשור. "ישנן עדויות מחקריות ותובנות ששמן זית מטיב עם הבריאות בכל כך הרבה מובנים - להורדת יתר לחץ דם, להפחתת טריגליצרידים, ובעיקר כי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ לשלב אותו כחלק מהתזונה הים תיכונית שמסייעת בהפחתת הסיכון למחלות לב", מסבירה ציוני. 

ומהן העדויות המחקריות לגבי שמן קוקוס?

"בעיני שמן קוקוס הוא סוג של אופנה. הרבה נטורופתים מעודד את הצריכה שלו, אבל עם כל הכבוד, על פי המדע שמן קוקוס מכיל 90% שומן רווי, שכידוע מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם".

אז מניין ההנחה שהוא בריא ושכדאי לצרוך ממנו?

"כי למרות זאת, יש בתוך השומן הרווי הזה מעט חומצות שומן שמשפיעות לטובה על הגוף", משיבה ציוני. "בשמנים צמחיים יש בעיקר שומנים בלתי רוויים. אמנם שמן קוקוס שהוא שמן מוצק שמתקשה בטמפרטורת החדר אינו מכיל אותם, אך הוא ללא כולסטרול, ויש שמעדיפים להשתמש בו באפיה, למשל, במקום בשומן טראנס (מרגרינה) או בשומן מוצק מהחי (חמאה). בשימוש בשמן קוקוס באפייה יש יתרון מסוים".

שמן קוקוס עדיין לא נחקר עד הסוף, אך מהעדויות שנאספו עד כה עולה שיש בו גם גורם סיכון. "יש בו סוג של חומצות שומן הרווי שמגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם", מבהירה ציוני. "למרות זאת, חייבים לזכור שאין בטבע מוצר שהוא 'רע' או 'טוב' באופן מוחלט. צריך להבין שמאחורי כל אופנה מסתתר אינטרס כלשהו, שמנסה להדגיש היבט מסוים, ומתעלם מאחרים. כשמדברים על שמן קוקוס, נוטים להדגיש את היתרונות, ומנסים להתעלם מהחסרונות".

לשמן אבוקדו ישנם יתרונות רבים, אבל העיקרי שבהם הוא שהשמן מכיל כמות גדולה של אומגה 9. "זו חומצת שומן יחסית נדירה שקשה לצרוך אותה ממזון. אבוקדו מכיל כמויות יפות של אומגה 9, וכן של אשלגן ושל בטא קרוטן. צריכה של שמן אבוקדו עשויה לאזן את הצריכה היומיומית של שלוש חומצות השומן החיוניות: אומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9, כי ככל שעולה צריכת המזון תעשייתי יש בתזונה שלנו יותר חומצת שומן אומגה 6, ויש צורך להעלות את צריכת אומגה 3 (שיש למשל בדגים ובאגוזי מלך) ושל אומגה 9 שהם זמינים פחות. צריכה של שמן אבוקדו עשויה לאזן את היחסים שהתבלבלו בין שלוש חומצות השומן החיוניות", מסבירה ציוני.

לשימוש בשמן כמקור לחומצות שומן זה יתרון או חסרון?

"כמובן שאין חשיבות לצרוך דווקא שמנים, ואפשר להשיג את חומצות השומן החיוניות גם מאכילת אבוקדו, דגים, אגוזים וכדומה. כי כשאוכלים את המזון בשלמותו, מקבלים עוד רכיבים תזונתיים שעוזרים ומשלימים, בעוד ששמן הוא תרכיז של החומרים ויש בו כמויות גדולות יותר", מדגישה ציוני. "בתור דיאטנית שמסייעת לאנשים לרזות, אני מזהירה מפני ההיסחפות אחרי אופנות. לא חייבים לאכול מדי יום שקיות של אבוקדו וזיתים. גם אם שניהם בריאים, זה עדיין הרבה מאד שומן, וצריך לאכול גם מהשומנים הטובים והבריאים במידה ובלי להגזים".

לדברי ציוני, הדרך הטובה ביותר לצרוך שמן אבוקדו היא בתיבול. ולמרות ששמן אבוקדו הוא בעל נקודת עישון גבוהה, היא מזהירה מפני שימוש בו בטיגון. "טמפרטורת העישון מסמנת את החום שבו השמן מתחיל להישרף והופך מסוכן לגוף, משום שהוא מתחמצן ומשפיע על הפיכת כולסטרול 'טוב' לכולסטרול" רע ומזיק ששוקע בדפנות העורקים וסותם אותם".

בשורה התחתונה: כדאי או לא כדאי להוסיף שמן קוקוס ושמן אבוקדו לתפריט?

"לא משנה כמה אומרים שזה בריא – תמיד ימצאו בעוד שנה-שנתיים מחקרים שיוכיחו שיש לשמנים הללו גם בעייתיות", מסכמת ציוני, "לכן, בינתיים, כדאי לצרוך מהכול במידה. גם אכילה מופרזת של ירקות או של בשר רזה שנחשבים לבריאים, עלולה לגרום נזק. צריך לקחת זאת בחשבון ולא להתמסר בצורה מוחלטת למה שהתחילו לדבר עליו לאחרונה. גם כשמדובר במזונות-על שיש בהם הרבה יתרונות, אבל הם אינם מכילים את כל מה שהגוף צריך, והגוף שלנו צריך מגוון".