ליקריץ הקרוי גם שוש וליקוריש, הוא מרכיב בממתקים וחומר טעם נפוץ המיוצר מתמציות של שורש הצמח 'שוש קירח' – צמח נפוץ אשר בישראל גדל בעיקר ברמת הגולן ובשפלת החוף.

מזה מספר שנים שרופאים ומדענים מתריעים מפני צריכה גבוהה מדי של ליקריץ שעשויה להוביל לסיבוכים לבביים, וזאת על רקע חומר חומצי פעיל בצמח הקרוי 'גליצריזין' או 'חומצה גליצריזית' (Glycyrrhizic Acid ובקיצור GA) שמשפיע על ירידה ברמות האשלגן בדם ועלייה בערכי לחץ הדם. במינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) התריעו ביוני 2017 כי מולקולות הגליצריזין, שמקנות לשורש הליקריץ את טעמו המתוק, מובילות לירידה ברמות האשלגן בדם – "היפוקלמיה", אשר עשויה להוביל לעלייה בלחץ הדם, בצקות, הפרעות בקצב הלב ואף אי ספיקת לב, וזאת אצל אדם בוגר בגיל 40 ומעלה שצורך לפחות כ-50 גרם ליקוריץ ליום במשך שבועיים.

הליקריץ גם עשוי להשפיע על תהליך המטבוליזם של חלק מהתרופות, ולכן יש שמתריעים מפני שילובים בעייתיים בין ממתקי ליקריץ לתרופות מסוימות, ובהן דיגוקסין לטיפול בהפרעות קצב, תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת מעכבי ACE ומשתנים וכן סטרואידים.

עתה מצאו חוקרים משבדיה כי הסיכון לעליה בלחץ הדם קיים גם בצריכת כמויות קטנות ומתונות של ליקריץ.

פגיעה בציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון

החוקרים מאוניברסיטת לינקופינג (Linköping) שבשבדיה ביקשו לבחון את ההשפעות בצריכה נמוכה של ליקריץ על לחץ הדם על רקע עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2017, ולפיה צריכת ליקרית בכמות המשתווה ל-100 מ"ג גליצריזין ליום נחשבת לבטוחה ולא אמורה להשפיע על רמות לחץ הדם.

החוקרים גייסו 28 נבדקים בריאים צעירים בגילי 22 עד 27. במהלך המחקר, שנערך בחודשים ינואר עד אפריל 2023, מחצית מהנבדקים הונחו לצרוך 3.3 גרם ממתקי ליקריץ תוצרת איטליה על בסיס יומיומי למשך שבועיים, אשר מכילים לפי מדידות כמות מתונה של 100 מ"ג גליצריזין, לכאורה בטווח הבטוח לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי. מחצית מהנבדקים קיבלו במקביל מוצרי ליקריץ מלוחים  כקבוצת ביקורת שמכילים כמות זעומה של פחות מ-0.02 מ"ג גליצריזין לגרם.

רמות לחץ הדם נמדדו בבית מדי יום, ובסופו של כל שבוע נאספו דגימות דם מכלל המשתתפים במחקר. נמצא כי צריכת ליקריץ בכמויות מתונות הובילה לעלייה ממוצעת של 3.1 מ"מ כספית ברמות לחץ הדם הסיסטולי שנמדד בבית, בהשוואה לירידה של 0.3 מ"מ כספית ברמות לחץ הדם הסיסטולי בקבוצת הביקורת.

בבדיקות הדם, צריכת ליקריץ הביאה גם לירידה של 30% עד 45.1% ברמות האנזים 'רנין' וההורמון 'אלדוסטרון' המהווים חלק מהציר ההורמונאלי רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון שאחראי על ויסות לחץ הדם, בהשוואה לירידה של 8.2% עד 15.8% ברמות מרכיבים אלה בקבוצת הביקורת.

החוקרים מציינים כי הממצאים מדגישים כי גם כמויות שנחשבות למתונות של ליקריץ עשויות להוביל לעלייה בלחץ הדם, וייתכן כי יש לעדכן את ההנחיות התזונתיות בנושא.

המחקר נתמך על ידי מענקים מארגונים שונים, לרבות החברה השבדית לרפואה (SLS) ואיגוד הלב והריאות השבדי (Hjart-Lung), וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת American Journal of Clinical Nutrition.

גם יתרונות: מוריד כולסטרול ונוגד סרטן

כבר כיום הצריכה של ליקריץ באוכלוסיות מסוימות גבוהה מההמלצות. כך, למשל, סוכנות המזון השבדית העריכה בשנת 2013 כי 5% מתושבי המדינה צורכים ליקריץ בכמות גבוהה יותר. לא קל לדעת כמה חומצה גליציריזית נמצאת בליקריץ, שכן ריכוזו במוצרי ליקוריץ שונים משתנה מאוד. שונות זו עשויה להיות תלויה בגורמים כגון מדינות הייצור, תנאי אחסון וזנים של שורש הליקריץ שבו משתמשים. בנוסף, כמות החומצה הגליציריזית אינה מצוינת על חלק מהמוצרים.

כסיבוך נוסף, בישראל התריעו חוקרים עוד ביוני 2003 בכתב העת Mayo Clinic Proceedings על מטופל שפיתח התקף היפוגליקמי חריף כתוצאה מאכילת כמות גבוהה של ליקריץ. ישראל נחשבת לאחת מיצואניות תמציות ליקריץ המרכזיות בעולם.

לצד הסיכון לעלייה בלחץ הדם בצריכת ליקריץ, יש מחקרים שמייחסים למוצר מעלות בריאותיות. בין השאר, מחקר ישראלי שבוצע על ידי חוקרים מקופת חולים לאומי, הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, שממצאיו פורסמו באפריל 2016 בכתב העת Food & Nutrition Research מצא כי צריכת ליקריץ בכמות נמוכה של 0.2 גרם ליום הובילה תוך שנה לירידה ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם. בשנת 2001 דיווחו חוקרים מאיגוד הלב האמריקאי (AHA) בכתב העת Nutrition and Cancer כי אספו עדויות ממחקרים על השפעות מיטיבות של ליקריץ נגד פעילות ממארת של תאי סרטן. מחקר מסין שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת Cancer Cell International הציג השפעה זו בדגימות מעבדה של תאי סרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC).

American Journal of Clinical Nutrition, doi: 10.1016/j.ajcnut.2024.01.011