גורמי סיכון רבים לשבץ מוחי זוהו לאורך השנים, לרבות גנטיקה ושורה ארוכה של גורמים סביבתיים, ובמרכזם השמנה, תזונה לקויה והעדר פעילות גופנית, אך גם צריכת אלכוהול מוגברת ולחץ בעבודה.

מחקרים רבים מבקשים לזהות מבעוד מועד אנשים בסיכון לשבץ מוחי – כדי לסמנם כקבוצת יעד לטיפולים שיוכלו למנוע התפתחות שבץ. כך, למשל, נמצא כי דיכאון קשור בסיכון מוגבר לפתח שבץ, וכך גם אנשים שמעשנים בקביעות וסובלים ממיגרנות חוזרות. כעת זיהה צוות חוקרים ישראלי כי אחת מקבוצות הסיכון המובהקות לשבץ הם צעירים המפתחים בגיל ההתבגרות לחץ דם גבוה.

החוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, צה"ל, האוניברסיטה העברית ומשרד הבריאות, בראשות ד"ר עדי לייבה המשמש גם כחוקר באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, בחנו את השפעתו של לחץ דם בגיל ההתבגרות על תמותה משבץ מוחי בקרב מתוך מאגר נתונים נרחב של 2,298,130 מועמדים לגיוס לצה"ל שעברו בדיקות רפואיות בהגעה לצו ראשון בין השנים 1967 ל-2010, בגיל 17.4 בממוצע, 60% מתוכם גברים. מכלל המדגם, 8,720 מתבגרים  אובחנו עם יתר לחץ דם, 0.4% מהמתבגרים.

קבוצת סיכון לשבץ

בהמשך הוצלבו נתוני הנבסקטים עם נתוני תמותה ממחלות לב ושבץ מוחי שנאספו ממאגרי משרד הבריאות בין שנת 1981, אז החל סיווג סיבות המוות בישראל, ועד יוני 2011. לאורך עד 44 שנות מעקב זוהו 2,918 איש שמתו משבץ מוחי – בהם 39 מבין בני הנוער שאובחנו עם לחץ דם גבוה ו-2,879 מקרב בני הנוער האחרים. ניתוח סטטיסטי העלה כי לחץ דם גבוה בגיל ההתבגרות הגדיל פי 3.12 את הסיכון לתמותה משבץ מוחי באמצע החיים, וזאת לאחר נטרול גורמים נוספים שעשויים להשפיע על שבץ, לרבות מין, גיל בעת מדידת לחץ הדם, שנת לידה, ארץ מוצא, מעמד סוציו-אקונומי, רמת השכלה, מדד ההשמנה (BMI) וגובה. בהמשך לא אובחן קשר סטטיסטי מובהק בין לחץ דם גבוה בגיל ההתבגרות לבין תמותה ממחלות לב או תמותה פתאומית, בין השאר מאירועי לב חדים.

לחץ דם גבוה בגיל הנעורים העלה ב-51% את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם בכללותם, אולם קשר זה התמתן בהמשך, והסיכון עלה רק ב-24% לאחר נטרול גורמים שעשויים להשפיע אף הם על הסיכון למחלות אלה, ובמרכזם השמנה.

במחקר השתתפו ד"ר עדי לייבה, ד"ר גלעד טוויג, ד"ר חגי לוין, נחמה גולדברגר,פרופ' ארנון אפק, ד"ר ארי שמיס, ד"ר אסטלה דרייזין, ד"ר דורית צור, ציונה חקלאי ופרופ' ג'רמי קרק, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת Pediatric Nephrology.

מחקרים שונים קשרו לאורך השנים בין לחץ דם גבוה לבין סיכון מוגבר לשבץ מוחי, לצד סיבוכים בלב, אי ספיקת כליות ועיוורון. נמצא כי לחץ דם פוגע בשכבת האנדותל המצפה כלי דם ומעכב את זרימת הדם בגוף. בעבודה הנוכחית מציינים החוקרים כי הממצאים מעלים השפעה ביולוגית ברורה בגיל צעיר של לחץ דם גבוה על פגיעה בכלי דם במוח שהיא חמורה יותר מהנזק לכלי דם המחוברים ללב.

במגמת ירידה והתייצבות

בשנים האחרונות נמצא במחקרים שונים כי מתן תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת חוסמי בטא, מעכבי ACE (אנזים המהפך) וחוסמי תעלות סידן למתבגרים עם לחץ דם גבוה עשוי להיטיב עם כלי הדם ולהפחית את הסיכון לתמותה פתאומית בגיל צעיר מדום לב או שבץ מוחי.

החוקרים מתריעים כי הממצאים מהווים עדות ברורה לקשר בין לחץ דם בגיל ההתבגרות לתמותה משבץ מוחי בגיל צעיר, ומחייבים להתייחס לבני נוער המאובחנים עם לחץ דם גבוה כקבוצת סיכון לשבץ, ולבצע פעילות רפואית מונעת להפחתת גורמי סיכון נוספים לשבץ בקבוצה זו.

לחץ דם בגיל צעיר הוא אמנם תופעה חריגה, אך מהווה יעד למחקרים שונים בשנים האחרונות. מחקר ישראלי נוסף המבוסס על נתוני מתגייסים, שפורסם במארס 2015, מצא כי הסיכון ללחץ דם גבוה עולה כבר בגיל צעיר ככל שקיימת עלייה במדד ההשמנה BMI.

במחקר הנוכחי נמצא כי לאורך שנות המעקב, בין 1967 ל-1999, חלה ירידה במדידות לחץ דם של מתבגרים בישראל, ואילו בין השנים 2000 עד 2010 נרשמה יציבות. שיעור המתבגרים שאובחנו עם יתר לחץ דם שעמד על 0.65% בשנים 1967 עד 1979, ירד ל-0.49% בשנות השמונים, ירד עוד יותר ל-0.22% בשנת התשעים, והתייצב ל-0.27% בשנים 2010-2000. החוקרים מציינים כי ממצאים אלו מדווחים גם במחקרים במדינות אחרות, וזאת חרף העלייה המשמעותית במימדי ההשמנה במשך שנות מעקב אלה. מחקר אמריקאי שהוצג באוקטובר 2011 בכנס מדעי העלה כי בקרב מתבגרים, השמנה משפיעה על עלייה בלחץ הדם בעיקר אצל בנות, יותר מאשר בקרב בנים.

Pediatric Nephrology, DOI 10.1007/s00467-015-3240-1