מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלהישאר בכושר גם לאחר פגיעה בחוט השדרה

להישאר בכושר גם לאחר פגיעה בחוט השדרה

הנחיות לשמירה על כושר גופני לאחר פגיעה בחוט השדרה


נפגעי חוט שדרה צריכים לעסוק בפעילות אירובית (צילום:Shutterstock)
נפגעי חוט שדרה צריכים לעסוק בפעילות אירובית (צילום:Shutterstock)

 

בעקבות הנחיות שפורסמו לפני מספר חודשים בכתב העת Spinal Cord, מומחים קנדים פיתחו כלים לשיפור כושר גופני של נפגעי חוט שדרה.  

 

המוגבלות בעקבות פגיעה בחוט השדרה ייחודית לכל פגיעה והיא תלויה הן בגובה הפגיעה והן בשלמות או אי-שלמות הפגיעה בחוט עצמו. אולם, ירידה בכושר הגופני קיימת במרבית פציעות בחוט השדרה והיא עלולה להחריף את השלכות הפגיעה ואף להגביר את הסיכון לסיבוכים משניים.

 

ממחקרים קודמים בנושא ידוע כי תחלואה ותמותה מוקדמים בקרב נפגעי חוט שדרה נגרמים ממחלות הקשורות בחוסר פעילות גופנית, כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 ואוסטיאופורוזיס. בנוסף, אובדן כושר גופני ועצמאות הקשורים בחוסר פעילות גופנית משפיעים גם על איכות החיים.

 

"אנחנו יודעים שלנפגעי חוט שדרה יש צורך אדיר במידע בסיסי כיצד והיכן להיות פעיל" אומרת קתלין מרטין גיניס מאוניברסיטת מקמסטר שבקנדה. "כיום, רמת פעילות גופנית יומית עבור נפגעי חוט שדרה נמוכה באופן משמעותי לעומת האוכלוסיה הכללית, וזה צריך להשתנות".

 

לאחרונה, גיניס וצוות של מומחים נוספים ניסחו הנחיות חדשות מבוססות מחקר, עבור נפגעי חוט שדרה בנושא פעילות גופנית. כעת הם פיתחו "ארגז כלים" המספק הדרכה מקוונת בסוגיות כגון פעילויות אירוביות מתאימות, כיצד לפתח תוכנית שתתאים לכל אחד בהתאם לסוג הפציעה ומחלות רקע נוספות, כיצד להישאר בתוכנית ולא פחות חשוב - כיצד לעבוד ולהתאמן בבטחה.  

 

המומחים ממליצים כי כל מבוגר בריא עם פגיעה בחוט השדרה יפנה זמן לפעילות גופנית. חלק זה של היום צריך להיות מהנה, ולכן כדאי לבחור בפעילות שאתם אוהבים לעשות. צריך לשלב פעילות אירובית עם פעילות מחזקת (כוח ומתיחות):

 

1. לפחות 20 דקות של פעילות אירובית נמרצת פעמיים בשבוע. 

 

2. 3 סטים של 8-10 חזרות על חיזוק ומתיחות לכל קבוצת שרירים פעמיים בשבוע. 

 

חשוב לציין שלפני שמתחילים בפעילות כלשהי, יש לנקוט אמצעי זהירות כדי להימנע מפציעה מיותרת:

 

* תמיד לבדוק עם הרופא המטפל לפני התחלת תוכנית פעילות פיזית. 
 

* יש להתקדם באיטיות בתוכנית, מבלי להפעיל מאמץ מיותר. 

 

* לא לשכוח לבדוק את העור להיווצרות פצעי לחץ. 

 

* יש לדעת לזהות סימנים של דיסרפלקציה אוטונומית - מצב מסכן חיים בפגיעות מעל גובה D6. 

 

אם את/ה סובל/ת מפציעה "טריה", הינך בהריון, הינך נוטה לסבול מדיסרפלקציה אוטונומית או מצבים רפואיים אחרים, עליך לדבר על הבריאות שלך עם איש מקצוע (רופא, פיזיוטרפיסט מוסמך) כדי לגלות אילו סוגים וכמות פעילות גופנית מתאימה לך.

אנה-רייזמן
05/01/12 9:17

קשה לסקור בכתבה אחת את כל הפגיעות והטיפולים המתאימים לכן חשוב להדגיש כי כאשר מתחילים פעילות גופנית ויש איזושהי מגבלה, יש להתייעץ עם פיזיוטרפיסט מוסמך שמכיר את המצב הרפואי המדובר על מנת להתאים תוכנית טיפול ואימון שתשפר ותשמר את המצב ולא תגרום, חלילה, נזק

Dov-c3c4
04/01/12 21:41

שמחתי לקרוא את הכתבה בענין.
וכמי שניסה לבצע פעילות ,לא אגרסיבית, גרמתי לעצמי נזק.
לכן חסר כיצד וסוג הפעילות הרצויים, לי או לכל אחד בהתאם למצבו.
ניסתי כל מיני, אך כנראה זה לא זה..........