טראומה מטרור ומלחמה
מנהלי קהילה
לאישה שחוותה טראומה סיכוי גבוה ללדת בת
מחקר ישראלי: לנשים הסובלות מפוסט טראומה על רקע טראומות ילדות סיכויים גבוהים יותר ללדת בנות
לאמונות העתיקות המתועדות כבר לפני 3,000 שנים על שיטות משונות לקביעת מין היילוד, מצטרפים בשנים האחרונות מחקרים רפואיים המצביעים על אירועים סביבתיים המפרים את האיזון הקיים בטבע של 50%-50% בסיכוי ללדת בן או בת.
בעוד שבחלק ממדינות המערב מתועד בעשורים האחרונים איזון של 51%-49% לטובת לידת בנים, מחקרים מצאו כי בעתות לחץ - לאחר רעידות אדמה, פיגועי טרור גדולים כדוגמת ה-11 בספטמבר או משבר כלכלי קשה - חלה עלייה בסיכויים ללדת בנות.
כעת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה מדווחים כי גם חשיפה של נשים לטראומות בתקופת הילדות, משפיעה ומגדילה את סיכוייהן ללדת בנות בהמשך חייהן.
לדברי אחת החוקרות, פרופ' מרשה קייטס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, "זה אולי עצוב, אך ישראל היא מקום מוצלח לבחינת השפעות רפואיות של טראומות ילדות, כי ישנם אנשים רבים שחוו בילדותם טראומה משמעותית כלשהי".
המחקר כלל ראיונות עם 225 נשים מכל הארץ במהלך ההיריון, בשילוב תיעוד מין היילוד לאחר הלידה. בניתוח הממצאים התברר כי הסיכויים ללדת בת גדלו ככל שהנבדקות נחשפו ליותר אירועי טראומה בילדותן: לנבדקות שלא העידו על כל טראומה בילדות היה סיכוי של 41.5% ללדת בת, ואילו כשנחשפו לאירועים שכאלה גדל הסיכוי ללידת בת ל-51.6% בקרב נשים שדיווחו על טראומת ילדות אחת, 64.3% בקרב המדווחות על שתי טראומות ילדות, 72.7% בקרב אלו עם שלוש טראומות ילדות, 75% בקרב אלו עם ארבע טראומות ילדות ו-100% בקרב אלו עם חמש טראומות ילדות. ככלל, טראומת ילדות הגדילה את הסיכויים ללידת בת ל-59%.
חשיפה לטראומת ילדות אחת העלתה ב-50% את הסיכוי ללידת בת, ואילו חשיפה לשני אירועי טראומה או יותר בילדות העלתה את הסיכויים בלמעלה מפי 3, בהשוואה לנשים שדיווחו כי לא נחשפו לטראומות בילדותן.
הנקבות חזקות יותר
לפי צוות החוקרים, הקשר בין חשיפה לטראומה בילדות לבין הסיכויים ללידת בת בגילי הבגרות מצביעה על פוסט טראומה (PTSD) כמנגנון המגשר בין שני הגורמים.
החוקרים מונים שינויים כימיים בגוף, הקשורים לפוסט טראומה, כמנגנון אפשרי המעודד לידת בנות, לרבות הפרשה מוגברת של הורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH) המופרש מההיפותלמוס שבמוח ושל הורמון הקורטיזון המופרש על ידי בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). שני הורמונים אלה מעורבים בתהליכי פריון בגוף, כפי שנמצא במחקרים בעבר, לרבות מועד הלידה ומשקל היילוד. כמו כן, אירועי לחץ נוטים לשבש את הפרשת הורמוני האנדרוגן, לרבות טסטוסטרון ואנדרוסטרון, באופן העשוי להשפיע על קביעת מין היילוד.
בנוסף, פוסט טראומה עשויה לפגוע במערכת החיסונית ולהחליש את תהליכי בניית העובר, מה שעשוי להוביל לעלייה בסיכויים לאובדן של עוברים ממין זכר, שנחשבים חלשים יותר, ולהישרדות גבוהה יותר של עוברים ממין נקבה. מחקרים כבר מצאו כי גם בקרב תאומים משני מינים, בשלב העוברי סיכויי ההישרדות של עוברים ממין נקבה גבוהים יותר.
לדברי קייטס, "עוברים ממין זכר פחות חזקים מאשר עוברים ממין נקבה ומתים יותר בזמן ההיריון. במחקר רפואי נמצא בשנת 2010 שעוברים זכרים ונקבות מתמודדים באופן שונה לחשיפה לתנאי לחץ - עוברים ממין זכר נוהגים לגדול ללא קשר לסביבה המלחיצה, לכן הם חושפים את עצמם ליותר סיכונים על רקע הפרשות הורמונים כתוצאה מלחץ, לרבות הפלה, מומים מולדים ומשקל לידה גדול. זאת בניגוד לעוברים ממין נקבה שמשהים את גדילתם ולכן פחות חשופים לסיכונים אלה. לכן יש סיכון גבוה יותר להפלות של עוברים זכרים".
קייטס מוסיפה כי הממצא הנוכחי, המצביע על מנגנון מתמשך שמשמר את השפעת החשיפה ללחץ בילדות לגיל המבוגר, עשוי להסביר תופעות נוספות. לדבריה, "ייתכן שאותו מנגנון שונה של גדילה בין עוברים זכרים לנקבות גם יכול להסביר מדוע גברים מתים מוקדם יותר מנשים או חשופים יותר לאירועי לב".
עוד בתקופת יוון העתיקה רווחו האמונות כי הסביבה עשויה להשפיע על מין היילוד, ובין השאר האמינו בעולם הקדום כי היריון כתוצאה מיחסי מין כשהגבר שכב על צידו הימני של הגוף מגדיל את הסיכויים ללידת בן. באפריל 2008 מצאו חוקרים בריטיים מאוניברסיטאות אקסטר ואוקספורד כי נשים שצורכות יותר קלוריות בסמוך לתקופת ההתעברות, ובאופן ספציפי אוכלות יותר בננות, מגדילות את סיכוייהן ללידת בנים, בעוד שנשים שמדלגות על ארוחת בוקר מגדילות את סיכוייהן ללידת בנות.
באשר למחקר הישראלי, החוקרים מבהירים כי ממצאי המחקר ראשוניים ונזקקים לאישור נוסף במדגם נרחב יותר.
לצד קייטס שותפים במחקר הדוקטורנטית אן מרי רוקם, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר בבית החולים הדסה ד"ר דוד מנקוטה, ד"ר מעין דוידוב מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ופרופ' סטפן פארון (Faraone) מהאוניברסיטה של מדינת ניו יורק. המחקר שנתמך על ידי המכון הלאומי האמריקאי לבריאות והתפתחות הילד (NICHD) התפרסם בכתב העת Archives of Women's Mental Health.
Archives of Women's Mental Health November 2013
אבי 1959
מעניין לשמוע דעת המומחים שעוסקים במקצוע עד כמה משפיע חווית טראומה בקבלת החלטה להביא ילד לעולם?
האם יש בסיס לתחושתי שיש נטיה להביא ילד לעולם בעקבות טראומה? האם הנושא נבדק? מה הם הנתונים סטטיסטיים, כמה זמן אחרי הפיגוע, ממתינים להחלמה פיסית מוחלטת , יש הבדל בין גברים לנשים?
אורית זאבי יוגב
החלק הטוב שבעניין. למי שמאוד רוצה בנות...
דניאל איגר
הדבר המהותי ביותר בעיני הוא, שלסביבה יש השפעה שעשויה להיות כה מרחיקת לכת עד שתשפיע באופן דרמטי על האדם ועל גורלו. פרויד היה הראשון להכיר ולעסוק בכך ופסיכולוגים שעוסקים בטראומה והשלכותיה כמובן יודעים זאת מנסיונם. במובן זה, המחקר הוא חשוב שכן הוא מחזיר לגורמים פסיכולוגיים את המקום שהביולוגיה מנסה לקחת מהם, גם אם אינו מוכן ממש להתייחס לגורמים פסיכולוגיים שכאלה ונשאר במסגרת הצרה והמכניסטית של הביולוגיה והכימיה.