מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכשהלב בכושר המוח מזדקן לאט יותר

כשהלב בכושר המוח מזדקן לאט יותר

מחקר: המוח עלול להזדקן מהר יותר באנשים שתפוקת הלב שלהם פחות טובה, גם אם הם בריאים


תפוקת לב רעה או בינונית גורמת למוח
תפוקת לב רעה או בינונית גורמת למוח "להזדקן" בכמעט שנתיים יותר (צילום: אתר panthermedia)

 

חוקרים מאוניברסיטת בוסטון מצאו כי סריקות המוח של אנשים בריאים עם לב איטי שמזרים פחות דם, הראו מוחות "זקנים" יותר מאשר סריקות מוח של אנשים עם תפוקת לב טובה.

 

במחקר שבוצע על 1,500 אנשים, החוקרים בדקו את האינדקס הקרדיולוגי של המשתתפים, שמסמן כמה דם הלב מזרים לאיברי הגוף, ביחס לגודל הגוף. הם מצאו להפתעתם כי למרות שרק 7 אחוז ממשתתפי המחקר סבלו ממחלות לב והיתר היו בריאים, כמעט שליש מכלל הנבדקים היו בעלי אינדקס קרדיולוגי נמוך.

 

מהשוואת סקירות MRI שביצעו החוקרים על מוחם של המשתתפים,  עלה כי המוח מתכווץ עם הגיל. עוד נמצא כי תפוקת לב רעה או בינונית, גורמת למוח "להזדקן" בכמעט שנתיים יותר בממוצע, מבחינת מידת ההתכווצות ואיבוד הנפח, בהשוואה לנבדקים שסווגו בקבוצה של בעלי אינדקס הלב הגבוה ביותר.

 

הקשר נמצא גם בצעירים בשנות ה- 30 לחייהם שלא סבלו ממחלת לב, כמו גם באנשים קשישים שסבלו ממחלות לב.

 

למרות שהמחקר לא הראה קשר של סיבה- תוצאה, החוקרים מעלים מספר תיאוריות שמסבירות את הקשר בין האינדקס הקרדיולוגי למוח. למשל, נפח נמוך יותר של דם המוזרם מהלב עלול להפחית את הזרימה למוח, ולכן פחות חמצן ורכיבים תזונתיים הדרושים לתאים במוח מסופקים למוח.

 

המשתתפים שהסריקות הראו שהם בעלי נפח מוח קטן יותר, לא הראו סימנים קליניים ברורים לתפקוד קוגניטיבי מופחת. יחד עם זאת, אומרים החוקרים כי התכווצות המוח עלולה להיות סימן מקדים לכך שמשהו אינו כשורה. זאת מכיוון שהתכווצות או דלדול משמעותי במוח, מתרחשת יחד עם מדמנציה. החוקרים מתכננים לבחון את האנשים שהשתתפו במחקר, כדי לראות כיצד, אם בכלל, השינויים במוח משפיעים על הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות לאורך זמן.

 

החוקרים אומרים כי מוקדם מידי לתת עצות בריאות על בסיס ממצאי המחקר, אבל הוא בכל אופן מראה שבריאות המוח ובריאות הלב שלובות זו בזו.

 

 

The Framingham Heart Study. Circulation, Aug 2010 DOI: 10.1161/CIRCULATIONAHA.109.905091
 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה