בוקר טוב שנה וחתימה טובה לכולם כל שנה מאז שנולדו ילדי הייתי לוקחת אותם בקיץ,בחגים וסתם יום של חול לטייל בצפון ותמיד היה לנו חוף אישי ועץ שלנו שם היינו נפגשים עם כל המשפחה וחברים.הייתי שם לפני 5 שנים בשבועות והשנה אבינו שבשמיים זיכה אותי להיות בטבריה במלון בגלל שאני מוגבלת ונכה ומשם צלמתי תמונות למזכרת. לא יצאתי מהמלון פחדתי לראות אנשים בכלל,ההמולה הרעש הסיטואציה הכניסה אותי ללחץ אטומי להלם.כבר שנתיים בכלל שאני לא יוצאת מהבית אפילו לקופת חולים,מין יאוש תהומי שאני לא מצליחה לתקשר עם הסביבה.אני נהנתי מאד בטיול למרות לחץ בזמנים אבל קלקלתי והרסתי לבעלי וילדי את הטיול שואלת שוב ושוב כמומן את עצמי [חיה לבד] האם היה כדאי לי לצאת לנשום לחיות? את התמונה חבר'ה אני לא מצליחה להכניס סבלנות,אני חדשה כאן!